מקסימום פתרון – מינימום קוד
שיחה עם עמית דובר, סמנכ"ל פתרונות תוכנה בקבוצת יעל
חטיבת פתרונות התוכנה, בקבוצת יעל חרטה על דגלה את התפיסה של מקסימום פתרון – מינימום קוד, האם תוכל להסביר למה הכוונה?
בשוק ניתן למצא מוצרי מדף שנותנים מענה לבעיות וצרכים שונים. כיוון שתפיסת העולם שלנו היא מקסימום הערך אל מול הצורך העסקי של הלקוח, כשאנחנו באים לתת פתרון לצורך עסקי של הלקוח אנחנו מנסים לשלב בצורה חכמה בין מוצרי מדף וקידוד. כלומר, ליישם איפה שאפשר ולקודד כשיש צורך מיוחד. בכך אנחנו ממקסמים את הפתרון העסקי ללקוח וחוסכים משאבים רבים כגון זמן וכח אדם.
האם תוכל לפרט לגבי היתרונות והערך המוסף של תפיסה זאת עבור הלקוחות?
התפיסה הזאת מעבירה ללקוחות את המסר שיש להם שותף אמיתי, שיבחן וישלב את Best Practices של הפתרונות הקיימים ויחד עם זאת, יפתח עבורם תוכנה חדשה רק איפה שיש צורך אמיתי, מבלי להכניס אותם לפרויקטים מורכבים ויקרים.
איזה סוג של מוצרים/פתרונות אתם משווקים בשוק המקומי שמתאימים לתפיסה זו?
למעשה כלל פתרונותינו משולבים בתפיסה זו. אם ביישומי ליבה כגון CRM, ERP, PLM ואם בפרויקטי אינטגרציה וניהול תהליכים עסקיים. בתחום זה, אנו מייצגים את TIBCO – חברה מובילה בעולם לפתרונות middleware לארגונים, המאפשרים לכתוב תהליכים חוצי ארגון וממשקים בין מערכות כמעט באפס קידוד, וחוסכים זמן יקר והרבה כסף.
האם התפיסה הזאת נכונה/מתאימה לכל סוגי הארגונים ולכל התחומים?
בכל תחום בחיינו נכון לראות מה קיים ולא להמציא את הגלגל מחדש, למעט היכן שנדרש. אין ספק שיש תחומים קטנים שבהם קידוד מהיר נותן מענה. עם זאת בארגונים בסדר גודל בינוני ומעלה גם נושאים קטנים מצטברים לפרויקטים גדולים ויש ליצור סדר וארגון ולהתבסס על פתרונות Best Practices המשלבים פתרונות מדף וקידוד תפור אך ורק היכן שהכרחי.
האם תוכל לתת דוגמאות לפרויקטים בהם יישמתם את התפיסה הזאת?
יש לנו דוגמאות רבות, אתמקד בחלק: העלנו לאויר יישום לניהול תערוכות, המשלב את עולם ה-CRM עם עולם ה-PLM כך ששטחי התערוכה מתוכננים בכלי PLM ומהווים עץ מוצר למכירה והשיווק ב-CRM. בצורה זו של שילוב מוקדי ידע ועולמות תוכן חסכנו לארגון כתיבת קוד ב-CRM.
בפרויקט אחר שילבנו מערכת BI של Spotfire עם מערכת המפות של Google ואיסוף נתונים בסביבת Sharepoint ויצרנו פתרון אינטגרטיבי המתמקד בדרישות העסקיות של הלקוח ולא בקידוד אלמנטים.
פרויקט נוסף הוא, ניידות המספרים שדרש הגדרה ויישום של פרוטוקול חדש המאפשר לנייד מספר טלפון של לקוח בין למעלה מעשר חברות תקשורת, תוך שלוש שעות ותוך ניהול תהליכים רבים חוצי מערכות. במקרה זה, יישמנו פתרון של חברת TIBCO, המאפשר להתמקד בתהליך ובצורך העסקי ולא בקידוד. הדבר איפשר לעמוד בלוחות זמנים וליישם את השינויים הרבים שזרמו בזמן קצר ובצורה איכותית.
פרויקט אותו אנו מבצעים בימים אלה עוסק ביישום מערכת המבוטחים של שירותי בריאות כללית במסגרתו, במקום לשכתב קוד של המערכת הקיימת בחרנו להציע שימוש בפלטפורמת UCM של Oracle Siebel אשר מהווה את הפלטפורמה המתאימה ביותר ליישום דרישות הלקוח ועל ידי כך אנחנו מורידים את הסיכון הכרוך בהמצאת הגלגל מחדש.
יעל היא חברת תוכנה, כיצד עובדה זאת משתלבת עם התפיסה של מינימום פיתוח?
התפיסה שלנו אומרת שאנו מתמקדים בצורך העסקי ולא בצורך לפתח. זה לא אומר שהפיתוח עבר מהעולם, אבל, כמו שאנחנו לומדים מהמפגש עם הלקוחות בשטח, כיום, המיקוד בתעשייה שלנו השתנה עם כניסת פתרונות הענן. תחום זה מחייב מעבר ממיקוד של פיתוח וקידוד למיקוד בפתרון ובצורך העסקי.