אתגרים בפני התפתחות האינטרנט בארץ ובעולם

מאת עמוס רוזנבוים, סמנכ"ל טכנולוגיות, אואזיס טכנולוגיות תקשורת

עולם תשתיות האינטרנט חווה בשנים האחרונות שתי מגמות הפוכות המתקיימות במקביל: מצד אחד מתרחבת הדרישה לתשתיות אינטרנט רחבות ובעלות יכולת סקלביליות גבוהה. רשתות אינטרנט שיכולות לתמוך במוצרים כמו IPTV הנצפה על ידי מיליוני משתמשים במקביל, העברת וידאו באיכות HD או שיחות ועידה בוידאו באיכות גבוהה. מצד, שני מחירי השירות נמצאים בגרף ירידה עקבי ומודל החיוב הוא שימוש ללא הגבלה. נתונים של חברות מחקר בינלאומיות מראים שהמחיר הממוצע ששילם גולש עבור הגישה לתשתית האינטרנט נמצאים בירידה תמידית.

התוצאה של ירידת מחירי השירות היא הגבלת היכולת של ספקיות האינטרנט להשקיע בתשתיות הולכה, שרתים ורוחב פס בינלאומי. המשמעות הישירה היא שבעוד מספר שנים יעמוד העולם במצב בו תשתיות האינטרנט לא יוכלו לתמוך בקצב התפתחות הטכנולוגיה. בהרצאה בכנס המקצועי של חברת אואזיס טכנולוגיות תקשורת שיתקיים בסטוקו בתאריך 12 בנובמבר 2012 בסטוקו בתל אביב נסקור תחזיות ומגמות אלה בשוק האינטרנט העולמי והישראלי לצד מגמות נוספות.

ספקיות האינטרנט חייבות כל הזמן להרחיב את התשתיות על מנת לאפשר תמיכה בשינויים הטכנולוגיים המתרחשים מדי יום. אם פייסבוק תחליט מחר בבוקר לפתח מערכת וידאו צ'ט באיכות HD, המשמעות הישירה על ספקיות האינטרנט היא דרישה להשקעה כספית של מיליוני דולרים בהרחבת תשתיות שיאפשרו תמיכה בהתפתחות הטכנולוגית. במודל החיוב הנוכחי השקעות כאלה יהיה בעייתיות מאוד לספקיות האינטרנט.

כיום ספקיות האינטרנט מחייבות את הלקוחות בסכום חודשי אחיד עבור השימוש באינטרנט, כאשר הבדלי המחירים נובעים ממהירות החיבור של הלקוח לרשת האינטרנט. בישראל, לדוגמא, יש שתי חברות תשתית אינטרנט (בזק והוט) וספקיות שעושות שימוש בתשתית האינטרנט. חברות האינטרנט לא מייצרות מודל חיוב שונה ללקוחות שעושים שימוש כבד באינטרנט 24/7 ללקוחות שמחוברים באותה המהירות וצורכים שבריר אחוז מרוחב פס של משתמשים כבדים. יחס השימוש די מדהים: פחות מעשרה אחוז מהמשתמשים עושים שימוש ב-90 אחוז מרוחב הפס ו-90 אחוז מהמשתמשים מספקים את המימון לבזבזני הרשת.

אחד הפתרונות עבור ספקיות האינטרנט הוא לחזור למודל גביה בהתאם לשימוש ברשת. אפשרות אחרת שנבחנת ברחבי העולם בשנים האחרונות היא הפיכת רשת האינטרנט לתשתית לאומית. המודל שקיים בעולם ושאליו צריך לפנות הוא פיתוח האינטרנט כ-utility אך כזה המופעל באמצעות השוק הפרטי. התמיכה הממשלתית צריכה לבוא באמצעות רגולציה מתאימה ולא תמיכה ישירה במימון התשתית (למעט במקרים מסוימים בהם תסייע המדינה במתן ערבויות ובמימון השקעות באזורי ספר).

סוגיה נוספת שעולה בהקשר זה היא ריבוי המכשירים שדורשים כתובות IP ומופעלים באמצעות תשתית אינטרנט. התפתחות הטכנולוגיה יוצרת ריבוי מכשירים המחוברים ונשלטים באמצעות רשת האינטרנט. הטלפונים החכמים והטאבלטים הפכו את האינטרנט למכשיר נייד בכל יד, אבל אנחנו רואים מכשירים נוספים שעושים שימוש באינטרנט: מכשירי טלוויזיה, מכוניות, מקררים, מערכות בית חכם ועוד מכשירים רבים נוספים.

אומנם העולם נמצא בתהליכי מעבר לכיוון הרחבת כתובות ה-IP באמצעות מעבר לפרוטוקול IPv6, אולם עדיין מדינות רבות נמצאות הרחק מאחור בתהליכי השינוי ולא ירחק היום שלא יהיו מספיק כתובות אינטרנט בפרוטוקול IPv4. כבר היום חברות אינטרנט המעוניינות בכתובות IP מקבלות מספר מצומצם מאוד של כתובות וגם תהליך מעבר זה כרוך בהשקעה כספית גבוהה.

אנחנו מזהים בתשתיות האינטרנט שתי מגמות הפוכות. מצד אחד עליה חדה בביקושים לתשתיות IP ולרוחב פס. מצד שני מחירי התשתיות יורדים ועדיין לא נבנו מודלים כספיים וכלכליים שיוכלו לתמוך בקצב ההתפתחות של הדרישה.  בשנים האחרונות נוכל לראות כיצד שתי מגמות מנוגדות אלה יגיעו לאיזון, כך שקצב התפתחות הטכנולוגיה והתמיכה התשתיתית יתקדמו יחד.