הפרופיל החדש של המנמ"ר בעולם הפיננסי והעסקי

הידיעה הבלעדית שפרסמנו היום (ג') על מינויו של בן ויינברגר מאמדוקס (Amdocs) לתפקיד מנמ"ר בנק לאומי במקומו של איציק מלאך הוותיק שפורש, מעלה שוב לסדר היום את סוגיית אופיו המשתנה של המנמ"ר במגזר הפיננסי בכלל, ובעולם הבנקאות בפרט.

ויינברגר הוא הבכיר השני מאמדוקס שמגיע לתפקיד מנמ"ר בבנק גדול. הבוס שלו לשעבר, צביקה נגן, נשלף גם הוא מאמדוקס, לטובת תפקיד מנמ"ר בנק הפועלים, במקומו של דוד לוזון הוותיק. המשותף למנמ"רים החדשים של לאומי והפועלים, מעבר לעובדה שעבדו ביחד, הוא ששניהם לא צמחו בעולם הטכנולוגיה. הם שימשו רוב הזמן בצד השני של המתרס והיו הלקוחות של הטכנולוגיה – הלקוחות שמבינים את הצרכים של העסק, ומעורים ביעדים העסקיים העומדים בפניו.

המינוי של נגן הביא להרמת גבות פה ושם, דבר שמן הסתם יקרה גם כעת, עם מינויו של ויינברגר. יש מי שתוהים כיצד בשני הבנקים המובילים במדינה – שמרבית הכלכלה והעסקים תלויים בהם – ממנים לתפקיד כה חשוב וקריטי מנמ"רים ללא כל רקע טכנולוגי ובעיקר ללא כל ניסיון מעשי ב-IT.

התשובה לשאלה זו מורכבת ונובעת מהמציאות המשתנה, המכתיבה את אופיו של מנמ"ר בבנק, בהבדל ממה שהיה נדרש מבעל התפקיד לפני 15 או 20 שנים. הווה אומר, הצרכים שהשתנו מכתיבים אנשים לתפקיד המנמ"ר בעלי רקע אחר. הנחת העבודה היא שמה שיותר חשוב הוא הבנת העולם העסקי, הקשר שלו לטכנולוגיה, ואת יתר הדברים אפשר לרכוש וללמוד תוך כדי תנועה.

הנחת יסוד משנית טוענת, כי מנמ"ר ברמה בכירה בבנק כמו לאומי או הפועלים, הוא קודם כל מנהל. לא כולם מסכימים עם זה. בקרב בכירי הענף אפשר לשמוע קולות של מנמ"רים ותיקים, בעלי ניסיון ניהולי וביצועי רב, שראו עצמם מועמדים לשני התפקידים הללו. אלה טוענים, כי הכיוון אליו לוקחות הנהלות הבנקים את תפקיד המנמ"ר אינו נכון ואפילו מסוכן. לשיטתם, מי שלא מבין באמת את תפקיד המנמ"ר, עלול להתפתות ולהביא "כוכבים" מבחוץ – כאלו שלא גדלו במחלקת ה-IT של הבנק. לדידם של אותם מבקרים מדובר במגמה המושפעת מתופעת "כוכב נולד" ואחיותיה.

המציאות בשטח משתנה. די לצטט את יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, שאמר לפני כמה חודשים כי "לאחרונה הבאנו אלינו את צביקה נגן, חבר הנהלת אמדוקס, כדי שיהיה מנהל הטכנולוגיה הראשי בבנק. היה חשוב לנו להביא מישהו שגדל בתעשייה הזו ומבין את הצרכים שלה".

בשלב זה איננו יודעים מה היו השיקולים של רקפת רוסק-עמינח, מנכ"לית בנק לאומי, כאשר התוותה את הכיוון בבחירת המועמד לתפקיד המנמ"ר. אבל ללא ספק הדוגמה של בנק הפועלים, המתחרה הגדול שלה, עמדה לנגד עיניה ואולי אף הוסיפה לה לא מעט תובנות. עוד כמה גבות יורמו בסביבת בנק לאומי, כיוון שלפני שנתיים הובא לבנק דוד טוביאס, מהוותיקים והמקצוענים שבמנמ"רים, כדי שישמש סגנו של מלאך. זאת, מתוך ראייה לטווח רחוק, שביום שמלאך יסיים את תפקידו, תהיה בבנק עתודה לתחום ניהול ה-IT.

נכון שאפשר לומר, כי רוסק-עמינח היא מנכ"לית חדשה, וככזו היא רוצה להביא רוח חדשה לבנק ואינה מחויבת לכל מיני הבטחות פוליטיות-ארגוניות של קודמתה, גליה מאור. אבל כדאי בכל זאת לתת לה ולהנהלת הבנק קצת יותר קרדיט ולהפנים שהם מובילים קו חדש לגבי עתידו של המנמ"ר.

המנמ"רים בעולם הבנקאות צריכים להתמודד עם אתגרים מורכבים בעולם ה-IT. המדובר גם אלו שהגיעו באחרונה וגם באלו המכהנים כבר זמן רב: שי ורדי בדיסקונט, אמנון בק ב-בינלאומי, דורון פלח בבנק ישראל, גדי דודיאן בבנק יהב, ובני גורביץ' בבנק איגוד. סימוכין לכך אפשר למצוא בדברים שאמר השנה אבי שלום, יועץ בכיר לתעשייה ולשעבר אנליסט בכיר בגרטנר (Gartner): "תקציבי המיחשוב במגזר הפיננסי נותרים שטוחים כבר שנים, ונעים בין 5.7% ל-7%. אלא שהמשימות של מערכי ה-IT בבנקים גדלות ללא הרף, אם בשל הצורך לספק יותר שירותים ויישומים, אם בשל הצורך לתת מענה לרגולציות ואם בשל התחרות בתחום. הדבר מחייב את ה-IT להתייעלות בלתי פוסקת".

השורה התחתונה: אנו עומדים בפני מציאות חדשה, שתעצב את אופיו העתידי של המנמ"ר, עובדה שיש לה השלכות על אלה שכבר מכהנים בתפקידים בכירים ועל אלה שפונים ללימודים בתחום הטכנולוגי ושואפים להיות מנמ"רים.