תערוכה שעוסקת בסוגיות כגון בינה מלאכותית ואינטראקציה בין מחשבים לבני אדם תיפתח הערב בירושלים

תערוכה חדשה בה יציגו 16 אומנים עבודות שנוצרו בהשראת חייו ויצירתו של המדען אלן טיורינג, מפצח האניגמה של הנאצים, תיפתח הערב (ה') במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים. התערוכה, "חיים אחרים" שמה, מועלית במלאות 100 שנים להולדתו של טיורינג, והיא תוצג עד 4 באפריל.

לדברי ורדה גור-בן שטרית, סמנכ"לית פיתוח תכנים ומנהלת פרויקט הקמת התערוכה, "אוצרת התערוכה, מעיין שלף, התכוונה בתחילה לשלב את היצירות שמוצגות ב-'חיים אחרים' בתערוכת 'קפצ'ה', שתעסוק במדעי המחשב ותיפתח בפברואר. אולם, העושר של היצירות הללו והרעיונות המעניינים הביאו אותנו להפריד אותן ולהפוך אותן לתערוכה בפני עצמה".

היא ציינה ש-"רוב האומנים שמציגים בתערוכה הם ישראלים, בהם כאלה שמתגוררים בארץ וכאלה שלא, ויש שני אומנים מחו"ל".

"תערוכת חיים אחרים מציגה 16 יצירות אומנות עכשוויות מתחום שמוגדר כניו-מדיה", אמרה גור-בן שטרית. "הכוונה היא שילוב של אוסף ממשקים להצגת החוויה למבקר, כשבכל היצירות הללו יש התייחסות לטיורינג האדם, לפועלו, לשאלות שצצו דרכו ובעקבותיו על אינטראקציה בין האדם למחשב – שאלות על מקומו של המחשב בחיינו, על ענייני חברה ושאלות אתיות שעולות בשנים האחרונות. בין השאלות האלה: האם אנחנו מוכנים לחדירה לפרטיות שמתרחשת בגלל גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook), למשל, ועד כמה אנחנו מזמינים את החדירה הזו".

"עלו גם שאלות של בינה מלאכותית, שכל אחד מהאומנים בחר להתייחס אליהן בדרכו ובכיוונו", הוסיפה. "למעשה, כל העבודות שמוצגות בתערוכה מייצגות סוג של אינטראקציה בין האומנים למכונות או למחשבים. העבודות מייצגות את מערכת היחסים שנוצרת בין בני האדם למכונות בעולם הדיגיטלי, מוצף הידע, המהיר".

"מספר אומנים מציגים מכונות כסוג של תהליך, מציגים שיבוש או טעות במכונות ודרך זה מתייחסים גם למהירות שאנחנו מכניסים בעידן של החלפת מחשב במחשב", ציינה גור-בן שטרית. "אחד האומנים, אלכסיי שולדין, אמן רוסי במקור שחי באמסטרדם ובלונדון, הפך מחשב ישן, 386, לסוג של קבצן רחוב שנמצא בפינת רחוב ושר שירים ישנים בקול מקרטע וצרוד. לצידו הוא מניח קופסה לאיסוף מטבעות בדמות מחשב שמתחנן על חייו, עם מסך שפופרת גדול. הוא מציג בעצם את שירת הברבור של המחשב".

עבודה נוספת אליה התייחסה גור-בן שטרית היא של עוז מלול. "הוא לוקח מדפסות שעבר זמנן אולם הן עדיין עובדות ומתלבש על הראש של המדפסת, שמחפש את עצמו. הוא תוקע את הראש בשלב הפעלת המדפסת ומחבר אליו מגב או כלי רשת שמעלה ומוריד מתוך דלי מלא מים. מדובר בהענקת סוג של חיים אלטרנטיביים למדפסות, גם אחרי שהן מסיימות את חייהן כנותני שירותים לנו. הן נשארות יעילות גם אחר כך".

"כמו כן, יש בתערוכה אוסף של עבודות שמתייחסות לשפה (מבחן טיורינג – א"ב)", אמרה. "צילה חסין מציגה בה סדרה של דימויים שמבקר יכול ליצור לעצמו, שלוקחים אותו לכיוון של דימויי קפצ'ה. הדימויים הללו מאפשרים תקשורת רק עם בני אדם, כי המחשב עצמו לא מצליח לפענח קפצ'ה או דימויי ברקוד. כל מבקר יכול להרכיב לעצמו קעקוע עם טקסט בקפצ'ה או בברקוד".