סנדי קרטר, יבמ: "פעילות ברשתות חברתיות היא לא עניין רק לארגונים גדולים"

"פעילות ברשתות חברתיות היא לא עניין לארגונים גדולים בלבד. יש לקוחות קטנים שמשתמשים בכלי הרשת החברתית של יבמ (IBM), החל ממסעדות שמעסיקות 13 עובדים וכלה בחנויות שמעסיקות עובדים מעטים", כך אמרה סנדי קרטר, סגנית נשיא בענק הכחול שאחראית על פעילות החברה בתחום הרשתות החברתיות, במהלך ביקור שערכה באחרונה בישראל. לדבריה, "פעילות ברשת חברתית מאפשרת לחברות קטנות להרגיש גדולות ולמצב עצמן כשוות בשוק העולמי".

היא הוסיפה, כי "יבמ מחפשת יישומים חדשים שייבנו על גבי פלטפורמת הרשת החברתית הארגונית שלנו. ישראל ידועה בתור עמק סיליקון, יש בה תרבות יזמית מהטובות בעולם ויש יזמים מקומיים שבונים יישומים על גבי הפלטפורמה הזאת. יישומים חדשים כאלה יכולים להיות בכל תחום בעולם העסקים – בנקאות, מסחר קמעוני, מיקור המונים ותהליכי רכש – וגם בממשל ובשלטון המקומי. רוב תחומי היישומים ידרשו כלים חברתיים ויפעלו על גבי הפלטפורמה שלנו".

קרטר ציטטה דו"ח של פורסטר (Forrester) לפיו יידרשו ל-73% מהארגונים בעולם שלוש עד חמש שנים בלבד על מנת להתחיל ולנצל את הרשתות החברתיות ככלי לאינטראקציה עם לקוחותיהם. היא ציינה ש-"קצב הצמיחה החזוי הזה מוביל אותנו להתמקדות גוברת באספקת כלים, שירותים ופתרונות לעולם הרשתות החברתיות בארגונים".

להערכת קרטר, "ארגונים ידרשו מעובדיהם מיומנות ברשתות חברתיות, שתאפשר את ההתפתחות. כוח עבודה חכם יותר ייווצר בזכות זיהוי משיכה ושמירה על האנשים הטובים ביותר, ובמיוחד פיתוח של האינטליגנציה הקולקטיבית, באמצעות רשתות חברתיות. כך, ניתן יהיה לקדם ולפתח מובילים חדשים בארגון, ולייעל את התהליכים המתבצעים בו – הן במסגרת הפנימית והן מול הלקוחות, השותפים העסקיים והספקים".

"קודם כל יש לרכוש אמון"
לדבריה, "סדר היום של אלה שמבקשים לקדם את השימוש העסקי-ארגוני ברשת החברתית מתחיל מהגדרה ומהתאמה של היעדים הארגוניים והתרבות הארגונית לעידן המיחשוב החברתי. בהמשך, יש לפעול לרכישת אמון השותפים ברשת הזאת, לתקשר עימם ולבנות רשת עם השותפים העסקיים והלקוחות". היא ציינה ש-"תנאי הכרחי לפעילות ברשת חברתית הוא הבטחת שקיפות מרבית. תרבות ארגונית חדשה כזאת אוגרת את ההון האינטלקטואלי, מסירה את המחסומים המסורתיים שעיכבו חדשנות ומספקת ערך עסקי ללקוחות".

"הפעילות ברשת חברתית מתחילה ברכישת אמון של קבוצה, גדולה ככל האפשר, של מובילי דעה, שמשפיעים על צרכני הקצה בתחום הפעילות של הארגון", אמרה קרטר. "יצירת קהילות של מובילי דעה כאלה מאפשרת להעביר בעזרתם מסרים לאוכלוסיות יעד רחבות".

היא ציינה, כי משחקים מהווים כלי רב עוצמה לפעילות ברשת חברתית. "שילוב משחקים בקהילה מאפשר להדק את הקשר בין חבריה", אמרה. "יבמ, למשל, מפעילה משחק בשם CityOne, שמשמש ערוץ מרכזי להידוק הקשר עם עובדי רשויות מקומיות, בדרך לחשיפת אפשרויות שנפתחות בזכות הטכנולוגיה".

היבט נוסף אליו התייחסה קרטר מצביע על כך שהפעילות ברשתות חברתיות נשענת גם על מדידה שיטתית וניטור היחס הציבורי שנחשף בהן. "לצורך זה, ביצענו שורת רכישות של חברות מדידה וניטור, מה שמאפשר לנו להציע חבילה משולבת: החל מהגדרה וניהול של תהליכים דרך תקשורת ברשתות חברתיות ועד למדידת האפקטיביות והתוצאות של המאמץ הזה", אמרה.

מה הופך את הגרמנים לחברתיים יותר?
קרטר הודתה שהיא הופתעה לטובה לנוכח קצב ההתפתחות של עולם העסקים ברשתות חברתיות והרשתות החברתיות הארגוניות.

"המדינה בה ההתפתחות של הרשת החברתית היא המהירה ביותר היא גרמניה", ציינה קרטר. היא הסבירה את התופעה הזאת בכך ש-"החברות המצליחות בגרמניה משלבות כלי רשת חברתיים כחלק אינהרנטי בתהליכים העסקיים שלהן. הכלכלה הגרמנית מצליחה ביותר, מה שמוליד שם גם את הצמיחה בתחום הרשת החברתית. בנוסף, התרבות הגרמנית מוכוונת תהליכים יותר מתרבויות מדינות אחרות".

"יש מתאם בין תרבות ארגונית להצלחה ביישום כלי רשת חברתית", סיכמה קרטר. "אם חברה אינה פתוחה, אינה שקופה ומכתיבה מלמעלה – ההצלחה שלה ברשת חברתית תהיה מוגבלת יותר. חברות מצליחות הן כאלה שמאופיינות יותר בשיתוף ובנכונות לקחת סיכונים".