השבוע שהיה

הרפורמה בשוק התקשורת, עליה חתום השר היוצא משה כחלון, פגעה בשורה התחתונה בעובדי חברות הסלולר והתקשורת. בעלי המניות, שגרפו במשך שנים בונוסים שמנים, בחרו כהרגלם בפתרון הקל – הרעת תנאי העובדים, באקט שעובר מכבסת מילים ומכונה צעדי ייעול והתאמת הכנסות להוצאות.

לשביתת עובדי פלאפון יש סממן מיוחד: לראשונה, עובדים במגזר הנחשב לפרטי ועסקי (חרף העובדה שפלאפון היא חלק מקבוצת בזק) מצליחים להתארגן במסגרת ועד עובדים, שמוגן על ידי הסתדרות העובדים הכללית. מבחינתה של ההסתדרות, עצם ההתארגנות היא ניצחון משמעותי, לאחר שבמשך שנים היו הנציגים של ארגון זה מחוץ לכתלי חברות התקשורת וההיי-טק בכלל.

אבל כאשר עובדים מרגישים מאוימים ומקום עבודתם כבר לא בטוח כתמול שלשום, הם מחפשים מזור בדמות התארגנות קבוצתית, כזו שתאפשר להם לשמור על זכויותיהם. המפתיע בכל הסיפור הזה הוא דווקא דרך פעילותה של הנהלת פלאפון. כך, במקום לנסות ולהידבר עם העובדים, לנטרל מראש את הקונפליקט ולהחזיר את השקט למשרדי החברה – נוקטת ההנהלה, אם לשפוט על פי הדיווחים, בפעולות במטרה לשבור את ההתארגנות של העובדים ובאופן בוטה. ההיסטוריה של ניסיונות התארגנות של עובדים במקומות עבודה הוכיחה, כי ההתנגדות העקרונית של ההנהלה לא מועילה ואף פוגעת בחברה עצמה, ובעיקר בלקוחותיה.

לא מקרי הוא שעיתוי השביתה הוא המועד הרשמי שבו החלו לשווק את ה-iPhone החדש של אפל (Apple). גם פה מורגשת פעילותו של כחלון, שפתח את שוק התקשורת ובין היתר איפשר לייבא לארץ מכשירים עם פחות בירוקרטיה בדרך. מעתה, הלקוחות כבר לא תלויים רק בחברות הסלולר המספקות להם שירותים, אלא יכולים לעשות שופינג בין רשתות של יבואני מחשבים ולרכוש את הטלפונים החכמים. למרבה הצער, כחלון לא הצליח להוריד לחלוטין את המסוי על יבוא טלפונים, והתוצאה היא שבמקרים מסוימים עדיין עדיף להמתין לנסיעה הבאה לארה"ב כדי לקנות את המכשיר במחיר זול יותר.

ויש גם נקודות אופטימיות. השבוע חגגנו את חג החנוכה ולראשי משרד החינוך קרה נס: תקבלו תוצאות חיוביות, שהציגו את השיפור הרב שחל בציונים של תלמידיי ישראל במקצועות המדעים והמתמטיקה – מקום 7 ו-13 במתמטיקה ובמדעים, בהתאמה, בין מדינות ה-OECD. כרגיל, במקומותינו קמו מיד אלו שניסו להשבית את השמחה. זאת, בטענה כי התוצאות בישראל אינן משקפות את המציאות, שכן אחוז גדול של ילדים לא נחשף כראוי למקצועות המדעים וללימודי מתמטיקה. עוד נשמעה הטענה, כי בתי הספר מנתבים את התלמידים שניגשים לבחינות האלו, ולא במקרה הם מגיעים מאזורים בעלי חתך סוציו-אקונומי מסוים. קשה להתמודד עם טענות אלו, בפרט כשאין להן סימוכין. הדיון בנושא הזה צריך להתמקד קודם כל בעובדה שיש שיפור בתוצאות לעומת שנים קודמות. ישנה מגמה חיובית, שבסופו של דבר עשויה לתרום לגידול במספר הצעירים שיפנו ללימודי המדעים והמחשבים אחרי שיחרורם מצה"ל. כל יתר הטענות, הקשורות באופי ההוראה והפיכת בתי הספר למפעלי ציונים, צריכות להיות חלק מדיון במסגרת רחבה יותר. בשורה התחתונה, הן לא קשורות למבחני ה-OECD.

הצטיינות ומצויינות היא ערך שראוי להנחיל אותו לילדים מגיל צעיר. כך, כאשר הם ישתלבו בשוק העבודה, הם ימשיכו להצטיין, ובין היתר יוכלו להשתתף בתחרות ה-IT Awards שלנו – החוגגת בימים אלו עשור לפעילותה. ביום שלישי הקרוב יעלו על במת מרכז הכנסים אבניו נציגים של כמה עשרות ארגונים, שנבחרו על ידי צוות של 45 שופטים כפרויקטים המצטיינים בקטגוריות שונות.

עוד נערוך בשבוע הבא שתי ועידות, שיעסקו בשני תחומים חמים: מוביליטי ו-Big Data. בשתי הוועידות יופיעו מיטב המומחים, אשר יראו כיצד הם נערכים לדור החדש של העובדים שמביא עמו את המכשירים מהבית, ומסייע בייצור כמויות של מידע שהעולם לומד כעת איך להתמודד איתן. כדאי לעשות זאת במהירות, שכן על פי המחקר "היקום הדיגיטלי" של IDC, בשיתוף עם EMC, היקף כמות המידע  בעולם ב-2020 יגיע לנפח של 40 זטה-בייט. החדשות הפחות טובות הן שגם אחרי 2020 המצב לא יהיה הרבה יותר טוב, ולכן חובה על אנשי המקצוע בארגונים להגיע לכנס זה, כך שילמדו ויפנימו. שבוע טוב.