פנינה וורטמן, יבמ: "בקרוב – מחשבים יוכלו לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולמשש יותר טוב מאיתנו"

"אנחנו נכנסים לעידן המיחשוב הקוגניטיבי, שבו תהיינה למחשבים תודעה וחשיבה והם יקושרו לחיישנים רבים. נוכל ללמד אותם את צורת החשיבה של המוח האנושי והם יוכלו לבצע דברים שהמוח האנושי מבצע בקלות, אך המחשב מתקשה כיום", כך אמרה פנינה וורטמן, מנהלת בכירה לתחום פתרונות חכמים במעבדת יבמ (IBM) בחיפה. וורטמן דיברה במפגש שערכה יבמ לעיתונאים עם ארבעה חוקרים בכירים.

לדבריה, "המחשבים צוברים את הניסיון של כל המין האנושי בצורה של נתונים, וכבר יש להם יכולת לעבד את הנתונים ולהפיק מהם תובנות. כבני אדם, אנחנו מסתמכים על חמשת החושים – ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. החושים מעוררים לנו טריגרים במוח שגורמים לנו לבצע הרבה דברים. אנחנו רוצים להביא את זה גם לעולם המיחשוב – שמחשבים יהיו מסוגלים לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולמשש יותר טוב מאיתנו".

כך, וורטמן חוזה ש-"המחשב ילמד את הטעם האישי של המשתמש וימליץ לו מה לאכלול במסעדה. כבר כיום המחשב יודע לזהות הרבה דברים באמצעות מצלמה, אם כי עדיין לא ברמה גבוהה. בחמש השנים הבאות, המחשבים יוכלו לזהות עצמים ולהבדיל בין צבעים, ותהיה לכך משמעות גדולה". היא ציינה ש-"יבמ סייעה לזיהוי מספרי הרישוי של מכוניות בכביש אגרה בשבדיה, באזור שבו פגעי מזג אוויר רבים שמונעים יכולת צילום באור. אותן יכולות ורזולוציות יוכלו לעזור למחשב לפענח תמונות רפואיות".

"בתחום השמיעה יש כבר לא מעט מערכות זיהוי דיבור, ואפילו כאלה שמטפלות באקוסטיקה בתנאים שונים", הוסיפה. "תחום השמיעה הממוחשבת יתקדם, המחשב יוכל לשמוע תדרים בתחום השמיעה של האוזן האנושית וגם מעבר לו. בעתיד, המערכות תוכלנה להבין את הדיבור שלנו ולדעת באיזה מצב רוח אנחנו נמצאים. מדובר בארכיטקטורה חדשה של מיחשוב שמסוגל לטפל בחיישנים המחוברים אליו. גם בתחום השמיעה, הטכנולוגיה הגיעה לשלב שמאפשר למחשב ללמוד".

עוד אמרה המדענית הבכירה, כי "המחשב יוכל לעזור לנו לחוש כיצד נראים מוצרים שאנחנו רוכשים באינטרנט בתלת ממד וממש לגעת בהם. בחוש הריח של המחשבים נשתמש לדיאגנוזה רפואית".

וורטמן חזתה ש-"חלק מהדברים יקרו בחמש השנים הבאות, לא בהכרח כולם. מדובר בתהליך שנתי שכותבים חוקרים במעבדות יבמ יחד עם אנשי אסטרטגיה וחוקרי שוק".

לשלוט בפרטים שלנו שעוברים לרשת
תמר דומני, מנהלת תחום פרטיות המידע במעבדה, הציגה מערכת שמאפשרת למשתמש הקצה לדעת אילו פרטים אודותיו עוברים לרשת, באמצעות דפדפנים או יישומים, לשלוט בהם ולשבש את העברתם, כדי לשמור על הפרטיות שלו.

דוד קונופניקי, מנהל תחום אחזור ושליפת מידע במעבדת המחקר של יבמ בחיפה, הציג יישום Big Data בדמות מערכת שבוחנת את הרשתות החברתיות עבור בעלי מותג שרוצים לדעת מה אומרים עליהם הלקוחות. בדוגמה שהוצגה ניתחה רשת סופרמרקטים את התעבורה בטוויטר (Twitter) כדי לדלות באמצעותה הן את האזכורים החיוביים והן את האזכורים שלה, כמו גם לענות על שאלות בלתי צפויות, כגון: מה עושים עם תלונות של קונים שמבקרים בסופרמרקט באמצע הלילה וכיצד מגיבים אנשים שעומדים יותר מדי זמן בתור.

גלעד סעדון מקבוצת בינה הדגים כלי לניתוח תקלות בחברות תשתית שמאפשר למשתמש לראות את הנתונים בחיתוכים שונים ולבדוק תסריטים אפשריים לגורם לתקלה.