ד"ר זיו רוזנבוים, הכללית: "תעשיית המכשור הרפואי בישראל צריכה לאחד הציוד הרפואי"

"כל מי שנכנס למרפאה, בית חולים או חדר ניתוח רואה שם יער של מכשירים – מכשירי הדמיה ומכשירים טיפוליים מסוגים שונים ומתוצרת חברות שונות, שאינם מדברים זה עם זה. אותה קונסולידציה שהפכה את הטלפון הסלולרי שלנו למכשיר הכולל את כל היישומים שקודם נדרשנו בעבורם למכשירים שונים – חיוני שיתקיים גם בזירת הציוד הרפואי", אמר ד"ר זיו רוזנבוים, ראש אגף טכנולוגיות רפואיות בשירותי בריאות כללית, בשיחה עם אנשים ומחשבים לקראת הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה שיערך ב-17 בינואר. רוזנבוים ישתתף במושב הציוד הרפואי, שכותרתו "המנוף של תעשיות הציוד הרפואי לשיפור חיי האדם".

"נושא הרצאתי יהיה המגמות בטכנולוגיות רפואיות ואיפה נהיה ב-2020", אמר רוזנבוים, "אחת המגמות הבולטות שנראה בשנים הקרובות היא מגמת הקונסולידציה בתחום הטכנולוגיות הרפואיות – בחומרה, בתוכנה, ברמת ממשק המשתמש וברמת השירות למשתמשים. אנחנו נראה בתעשיית ההיי-טק הישראלית גם קונסולידציה של חברות וארגונים".

לדבריו, "היינו עדים לקונסולידציה של חומרה במיחשוב האישי. במקום להחזיק PDA (ר"ת Personal Digital Assistant) החזקנו בנפרד שעון, טלפון ומשחק אלקטרוני. היום הכל משולב יחד במכשיר אחד – הטלפון החכם. לצערי, בטכנולוגיות רפואיות רואים רק את ניצני מגמה זו. היא טרם הגיעה לבשלות. כל מי שמסייר בבתי חולים רואה קונסולות וגנרטורים של מכשור רפואי שלא מדברים אחד עם השני", אמר ד"ר רוזנבוים.

הוא הוסיף, כי "מכשירים רבים עובדים כמכשירים נפרדים. במקרה הטוב הם מחוברים למערכות תשתית, כמו תיק רפואי ו-PAX (מערכת ארכוב ותקשורת לניהול מידה דימותי כגון CT, MRI, אולטרה סאונד או רנטגן). היום, כשנכנסים לחדר ניתוח, ניתן לראות מכשירי אולטרה סאונד של שתי חברות שונות, לצד מכשיר דיאטרמיה (צורב כלי דם) של חברה אחת ומכשיר שחותך וצורב כלי דם של חברה נוספת. כל מכשיר מורכב מציוד מתכלה וציוד קבוע, והמכשירים לא מדברים ביניהם".

כיצד זה משפיע עליך, כמשתמש גדול של ציוד רפואי?
"בכל רגע נתון אנו מחזיקים בחדר הניתוח עשרות מעבדים ממוחשבים שאינם מדברים אחד עם השני. המצב לא יכול להימשך. זאת, מאחר שנגרמת בעיה תפעולית באינטגרציה של המידע, וכמובן שהדבר מעמיס על העלויות. זו שיטה מאוד בזבזנית, כי ציוד רב נמצא ללא שימוש במרבית שעות היממה. כמשתמש אני שואף לכך שחברות המכשור הרפואי יקשיבו לצורך שלנו בקונסולידציה ובסטנדרטים אחידים לתקשורת. מי שימשיך לפתח מכשירים עצמאיים שאינם מתחברים באופן מיטבי עם התפיסה הכוללת של הטיפול הרפואי, צריך לקחת בחשבון שלמכשירים הללו לא תהיה זכות קיום בעתיד.

מבחינתנו, כמשתמשים, הטכנולוגיה הטובה ביותר היא הטכנולוגיה שלא רואים אותה. היא הופכת לתשתית, כמו תקשורת וחשמל – טכנולוגיה שהמשתמש לא יכול בלעדיה – אבל היא נסתרת בקירות ואינה בולטת. אחת הדוגמאות הבולטות היא המשקפיים האלקטרוניים של גוגל (Google Glass), שיכולים לשדר על גבי הקרנית מידע שמכוון את המשתמש. זו טכנולוגיה שמסייעת למשתמש, אבל לא מכבידה עליו. דוגמה נוספת שהוצגה באחרונה בכנס ציוד רפואי בשיקגו היא של מכשיר אולטרה סאונד, שמתחבר באופן אלחוטי למסכי המחשב. בעתיד גם הם יוטמעו בתוך הקיר ולא ישבו על השולחן".

מה חלקה של התעשייה הישראלית בהתפתחות הזו?
"לתעשייה הישראלית יש הזדמנות להוביל את הכיוון שדיברתי עליו, בין השאר מכיוון שעיקר השינוי מבוסס על פיתוחים של תוכנה ושל IT ולאו דווקא על ייצור של מכשירים עם חומרה כבדה. כאן התעשייה הישראלית בהחלט מובילה. חברות טכנולוגיות גלובליות בתחום הרפואה הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל בדיוק מהסיבה הזו. התעשייה בארץ יכולה להוביל וגם להצליח מאוד במימוש השינוי".

ד"ר זיו רוזנבוים יהיה אחד המשתתפים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. הכנס יתקיים ב-17 בינואר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב.