השבוע שהיה

השבוע הטכנולוגי החולף הסתיים בכנס BI המסורתי שאנו עורכים פעמיים בשנה. אחד ההיבטים שנדונו בכנס היה הקשר בין Big Data ל-BI, שכן הראשון הוא באזז רחב מאוד שמתקשר ללא מעט רכיבים בארגון, כולל תשתיות. שם המשחק הוא מתן מענה לאתגר שארגונים עומדים בפניו: חקר וניתוח מידע מעמיק ממקורות מידע בלתי מובנים, כאלו ששום מערכות קיימות אחרות בעולם ה-BI הקיים לא נתנו להם מענה.

זה נובע מכמה טרנדים, בהם הגברת עידן הניידות והצורך של הנהלות להוציא הרבה יותר ערך מוסף ממידע שנמצא בכלים שבהם הושקעו תקציבי ענק במשך שנים. ה-Big Data מאפשר ללקוחות הפנימיים והחיצוניים לקבל החלטות מהירות, כמו גם יעילות רבה יותר, במצבים משתנים. הוא מאפשר לנו לתת מענה מהיר יותר ביחידות שירות כמו בחברות סלולר, או לפתח שירותים ולחזות פתרונות טובים יותר בעולם הפיננסי והצרכני.

היטיב להדגים זאת אייל שני מאורקל (Oracle), שקשר את הדברים לאירוע המרכזי שהיה השבוע בישראל – הבחירות. הרבה מאוד עסקים במגזר הצרכני הציעו מבצעים מיוחדים לרגל יום החופש. כדי להכין מבצעים כאלו דרושה היערכות מעמיקה מבחינה שיווקית. אבל אירוע הבחירות נחשב לאירוע לא צפוי, שלא היה בתוכנית העבודה של מרבית העסקים. הם נאלצו להיערך לזה בזמן אפס, וכאן עמדו לרשותם הכלים של ה-BI, ה-Big Data ואחרים, שאפשרו להם לאסוף מידע בצורה מהירה, לנתח ולהעלות קמפיינים בזריזות. למעשה, ה-Big Data הוא כלי המאפשר לנו לקבל החלטות בחיים. בין היתר, גם בבחירות בקלפי עצמה, למי שהתעמק היטב במידע הרב שהמפלגות הציפו אותנו.

קשר נוסף של ה-BI לבחירות הוא כל מה שקרה ברחבי המדיה, בהם פייסבוק (Facebook) והרשתות החברתיות השונות. כל המתמודדים, ללא ספק, עשו הפעם שימוש נרחב בכלים אלו, כאשר מנהלי הקמפיינים יכלו להשתמש בכלים חכמים שמסוגלים לסרוק, לאתר ולנתח את המשמעות של כל פוסט שנעשה ברשת חברתית כזו או אחרת. זו דוגמה הקלאסית של מידע לא מובנה.

לקוחות יעדיפו לרוב להתלונן בפייסבוק ובטוויטר (Twitter), כפי שהאיר את עינינו עמית נאור מ-HP, בהרצאה מרתקת. לדבריו, הם מדברים הרבה, והשאיפה של כל מנהל שיווק הוא לדעת למה הם מתכוונים ואיך מכבים את השריפות. פעולות דומות נעשו מן הסתם במטות המפלגות, בניהול מסע הבחירות, זאת על בסיס תגובות שמשתנות מרגע לרגע.

חגיגה דמוקרטית יפה היתה גם מעבר לים, עת  הושבע הנשיא ברק אובמה רשמית לכהונה שנייה. אובמה החל את כהונתו הראשונה ב-2008, עם מינוי דרמטי של מנמ"ר לבית הלבן. בכך החל תהליך של שינוי ארגוני בכל שלוחות סוכנויות הממשל האמריקני בכל המדינות. זה לא הלך בקלות. המנמ"ר הראשון פרש לאחר שנה וחצי, כי הבין מהר מאוד ששיתוף פעולה לא יהיה לו מצד עמיתיו המנמ"רים בסוכנויות הפדרליות. מחליפו עדיין שורד, וככול שחולף הזמן, מתחיל הממשל לעצב מדיניות IT אחידה. גם בישראל, ראש המממשלה בנימין נתניהו קיבל בקדנציה הקודמת את דרישתו של השר לשעבר מיכאל (מיקי) איתן, למנות מנמ"ר ממשלתי. את התפקיד הזה ממלאת כבר יותר משנה כרמלה אבנר. כעת, עם כינון הממשלה ובהיעדרו של שר שיחליף את איתן, מוטל תפקיד העיצוב מחדש של הארכטיקטורה של מערכות המידע הממשלתית על כתפיה. זוהי משימה לא פשוטה, שנכללת בציפיות שיש לציבור מתוצאות הבחירות – לא רק מדיני-ביטחוני, אלא גם חברתי-כלכלי. אבנר צריכה להיות זו שדוחפת את הנושא של שיפור השירות לאזרח, כמו גם להמשיך ולשתף פעולה עם התעשייה – ולממש את חלקה החשוב של הממשלה בשוק המכרזים הממשלתיים.

ולקינוח, קיבלנו השבוע עוד בשורה טובה על רכישה ענקית שעשתה סיסקו (Cisco). זוהי הוכחה נוספת, כי טכנולוגיות שעונות על צורך מיידי קורצות לחברות כדוגמתה, וכי אין לה זמן לפתח את המוצרים האלו בעצמה. זוהי הרכישה השניה של סיסקו בישראל בשנה האחרונה, לאחר שקנתה גם את NDS, שתהליך המיזוג שלה עם סיסקו נמצא בימים אלו בעיצומו. שבוע טוב.