המסר של המסרון

החודשים ינואר-פברואר הופכים מדי שנה לתקופת הסיכומים של השנה שזה עתה חלפה. נברתי באחדים מהם ונתקלתי בסיכום שכזה בבלוג המתנהל סביב ספרם של טומי אהונן ואלן מור, שעוסק במותגים שולטים בעולם התקשורת. העיתונות עטה, כנטייתה, אחרי כותרות בבלוג שבישרו על כך שמספר הטלפונים הסלולריים גדל אשתקד בשיעור דרמטי של 11% ושבאמצע השנה הנוכחית, מספרם יהיה כבר גדול ממספר תושבי העולם.

עם כל הכבוד למה שאהונן רואה בו כמהפכה בתולדות האנושות, את תשומת לבי משכה דווקא פסקה קטנה שפורסמה בשולי הפוסט. מסתבר שבשנה החולפת הפך המסרון (SMS) לכוכב הרשת הסלולרית. הוא הדיח את השיחה הקולית, אותה פעולה בסיסית וראשונית במכשיר טלפון, למקום השני. לא יאומן כי יסופר. פרופורציית הגידול בשימוש במסרונים זהה לגידול במספר הטלפונים, כך שככל הנראה, מדובר במגמה ברורה לטווח ארוך. גם אם הנתונים בעניין זה אינם מספיק ברורים לטעמי, הרי שהתמונה המתקבלת הנה משמעותית ביותר וחשוב לבדוק תובנותיה. הממצא המדהים כשלעצמו מתעצם אם לוקחים בחשבון שאך לפני ימים אחדים התבשרנו על מחקר שקבע תמונה הפוכה ממש.
המסר האלקטרוני בין שני טלפונים או יותר הומצא לפני 20 שנים והשמועות על מותו מלוות אותנו מזה זמן רב. רבים ההסברים מדוע השימוש בו יגווע. ההנמקות המלומדות נעות על שלושה מישורים נפרדים שחוברים יחדיו: יצירת אמצעי תקשורת אטרקטיביים חלופיים, כגון טלפוניה אינטרנטית (VoIP) ורשתות חברתיות, הופעתם של כלים חינמיים, כגון Viber או Whatsup, שעל פניו נוגסים בתעבורת המסרונים המסורתיים, וההוזלה הדרמטית במחירי השימוש בסלולר, שמאפשרת לבצע שיחות כמעט ללא מגבלה – מה שלכאורה מייתר את התקשורת במסרים קצרים וחסכוניים.

ואכן, מדי פעם, כולל לקראת חג המולד האחרון, צצים כתבות ומחקרים על ירידה בשימוש בהודעות SMS. בחינה מקרוב מגלה שבדרך כלל הן עוסקות בירידה לתקופה מסוימת או לשימוש מוגדר או באזור גיאוגרפי נתון. ברוב המקרים כלל לא מדובר בירידה בשימוש אלא בירידה בקצב הגידול בשימוש. זה כבר משהו אחר לחלוטין.לעומת זאת. הסיכום שאני עוסק בו השבוע חובר על ידי מומחה נחשב וטופח על פני ההספדים והמספידים המוקדמים מדי. יצוין שאהונן דורג על ידי פורבס (Forbes) כמומחה על בתחום הסלולר ושתחזיתו לגזרה טכנולוגית אדירה זו לשנים 2012-2015 נחשבת מסמך משמעותי ביותר.

אני יכול לספק הסברים לא פחות טובים שמעידים דווקא על מגמת התחזקות בשימוש בהודעות ה-SMS. בהרבה מקרים, אנחנו, כבני אדם, מעדיפים לסמס ולא לדבר בטלפון, מאחר ששיחות טלפון כובלות אותנו באזיקים של לוח זמנים והן עלולות להיכרך באי נעימויות, בזבוז זמן, חשיפה לסביבה הפיזית הקרובה ועוד. יותר ויותר ארגונים עושים שימוש המוני במסרונים שכאלה. במוסדות האקדמיים אני נתקל בקשר מסיבי שמתקיים באמצעותם בין הארגון לבין רבבות הסטודנטים לגבי כל בחינה, פרסום ציונים, ביטול שיעורים או הזזת כיתות, למשל. שלא לדבר על דוגמאות כגון פיקוד העורף, שביום פקודה יעביר מיליוני מסרים חיוניים לאוכלוסיה בהודעות SMS.

יותר ויותר חברות מגייסות את המסרון לשירות מנגנון השיווק מול אוכלוסיות יעד אדירות מימדים. עוד ועוד מנגנונים אוטומטיים יוצרים ביניהם קשר באמצעות מסרונים. יש גם את תרבות המסרים הקצרים שנוצרים אוטומטית ונשלחים לנמענים אנושיים אודות, למשל, בעיות תחבורה, איחורים בטיסות, עליית מפלס מי הנהר, תזכורת להזמנת מקום במסעדה, אי החזרת ספר במועד לספריה או עדכון לגבי משיכת כסף מחשבון הבנק. הסתירה שבין ממצאי סקרים ודיווחים שונים רק מעידה שראוי לבחון היטב את הנתונים לפני שעטים עליהם ומעטרים אותם בכותרות שמנות. אני סבור שמי שמתייחס אל ה-SMS כשירות נכחד בטווח הקצר עלול להידרש לתירוצים טובים בעתיד.