בעקבות אירוע | הגנה על חדר המחשב
מאת יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר
התקפות ממוקדות, בו זמנית, על מספר מרכזי מחשוב אסטרטגיים יכולות לשתק את הכלכלה הלאומית ואולי, העולמית. עובדה היא שממשלות בעולם המערבי מקימות גופים ורשויות ממשלתיות כדי להילחם במתקפות אלו. התקפות סייבר הן א-סימטריות. כלומר, הן יכולות להתבצע ע"י אנשים פרטיים, קבוצות קטנות או מדינות בהשקעה קטנה יחסית. אך להתגונן מפניהם הוא עניין יקר מאוד.
בשנים האחרונות, שינה האיום את פניו. אם בעבר הפצחנים (האקרים) היו צעירים עם כוונות להפגין את כישורי התכנות שלהם, היום הפצחנים נמנים על קבוצות מאורגנות עם מניעים פוליטיים, לאומנים או כלכליים. המתקפות האחרונות על חברות בארה"ב ע"י פצחנים המזוהים עם ממשלת סין (לכאורה, לכאורה) כפי שדווחו בעיתונים, ממחישה שטרור הוא משהו שמנהלי IT חייבים לקחת בחשבון. פשעי סייבר גם הם נפוצים היום. בניגוד להאקר של שנות ה-90 שרצה רק פרסום, פושעי הסייבר של היום לא מעוניינים להיות בעין הציבור.
החזית הוותיקה ביותר בהגנה על חוות השרתים היא החזית הפיזית – כלומר מניעת ניסיונות לחדירה או פגיעה בה בכוונה לגנוב מידע או להשביתה. היום ניתן לבצע זאת מבלי להשיג גישה לפנים חדר המחשב. נשק מתקדם היוצר פולס אלקטרומגנטי (EMP) יכול להשבית חדרי מחשב ברדיוס נרחב. טילים ורקטות יכולים להשבית חוות שרתים וריכוזי תקשורת. מתקפות של denial of service יכולות להשבית ארגונים שלמים.
בתקופה שלאחר מתקפת הטרור 9/11, קבע הרגולטור האמריקאי שארגונים פיננסיים יידרשו לקיים אתר חלופי (DR) כ-500 מייל לפחות מחוות השרתים העיקרית. הקביעה שונתה ל-30 מייל חיש מהר בשל מגבלות המרחק של התקשורת הסינכרונית באותם ימים. הדרישה למרחק רב לא הייתה מוטעית. 30 ק"מ לא יגנו על הארגון מפני אסונות טבע כגון רעידת אדמה, הוריקן או פולס אלקטרומגנטי. בישראל המודעות לצורך במיגון מפני רעידות אדמה נמוכה מאוד, למרות הסיכון העצום. אך בשל המצב הביטחוני ואירועים כגון חומת מגן ועמוד ענן, המודעות לסיכון מפני טילים רקטות גבוהה מאוד.
השבתת מרכזי מחשוב מרובים כתוצאה מרעידת אדמה יכולה לגרום לפאניקה ולנזק רב למשק הלאומי. במקביל, הסתברות לתקיפה פיזית על מרכזים פיננסיים ולאומיים גוברת והעלות לתוקף יורדת. כמנהיג הטכנולוגי של הארגון, מה על המנמ"ר לעשות?
בחירה נבונה של אתר למרכז מחשוב חדש היא הדרך הזולה ביותר כדי לשלוט בסיכון הפיזי בעתיד. גם סכומי כסף ניכרים לא יחפו על הנזק שנגרם מבחירת מיקום גרוע חוות שרתים. אתרי מרכזי מחשוב צריכים להיבחר על בסיס שירות, צפיפות סיבים, סיכונים טבעיים וסיכונים מעשה ידי אדם וע"י היכולת הפיסית לאבטחה היקפית וחיצונית.
לאחר בחירת המיקום, יש להקדיש תשומת לב לתכנון חוות השרתים ולמיגונה מפני איומי ייחוס שונים. קל מאוד היום להגן מפני רעידת אדמה ע"י בסיס סיסמי המותקן מתחת לארונות ה-IT. סיכוך אלקטרומגנטי בקירות מגן מפני האזנות ומפני הרס המערכות הנגרם מפולס אלקטרומגנטי. קירות בטון מזוין ומידור נבון יגנו מפני פגיעת רקטות.
בארגונים נאורים, סמנכ"ל הטכנולוגיה (או המנמ"ר) ימצא שהמנכ"ל וסמנכ"ל הכספים תומכים בהקמת אתר גיבוי (או עיקרי) ממוגן. האתר החדש יכול להיות חסכוני מאוד באנרגיה ובממון רב בהוצאות התפעול, עד כדי מיליוני שקלים בשנה לאתרים בינוניים.
ואם, רחמנא ליצלן, ימצא המנמ"ר שההנהלה מהססת לתמוך בהשקעה הדרושה, ישאל נא אותם מה לדעתם יקרה למחיר מניית הארגון, אם חוות השרתים תושבת לשבועיים, חודש, או חודשיים. אין לי ספק, שלאחר בחינת הנושא, הוא ימצא בהם בעלי ברית חזקים ותומכים.
יגאל שניידר הוא מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר המתמחה בהקמת חוות שרתים. יגאל כותב בלוג מקצועי בנושא Data Center
