הפוך על הפוך

העיתונאי נחמיה שטרסלר יצא בסוף השבוע שעבר בטורו בעיתון הארץ במתקפה חריפה יוצאת דופן נגד פייסבוק (Facebook), דרך ההשפעה השלילית, לטענתו, של הרשת החברתית הפופולרית על המשא ומתן הקואליציוני. טענותיו הקשות להפליא הועלו נגד תרבות הרשת העולמית ככל, אולם הוא מיקד אותן בפייסבוק. בתחילה סברתי שמדובר בחוש הומור, אולם ככל שהעמקתי לקרוא את המאמר הבנתי ששטרסלר מתכוון לדברין במלוא הרצינות, והוא אף כואב, באופן משונה, את המציאות.

שטרסלר ממצה את טענותיו הקשות במשפט המפתח של מאמרו: "שלטון הפייסבוק הוא סיבה מרכזית לכך שנתניהו לא הצליח לסיים את המשא ומתן להרכבת הממשלה ב-28 הימים הראשונים ולהליכתו במוצאי שבת לנשיא, כדי לבקש 14 יום נוספים". האשמים הם, לדעת שטרסלר, גולשים ברשת, אותם הוא מכנה בכינויים הציניים הבאים: "אבירי הפייסבוק", "אפיפיורי הפייסבוק" ואפילו "רבני הפייסבוק". הוא הדביק לגולשי הרשת החברתית תארים נוספים, בהם: "טהרנים" "צדקנים", "אדוקים" ו-"טרוריסטים". לא פחות.

במה עוונם של גולשי הרשת? ובכן, לפי שטרסלר, חטאם הוא בכך שהם מזכירים לפוליטיקאים, קבל עם ועדה, מה הם הבטיחו אך לפני ימים ספורים, בטרם נודעו תוצאות הבחירות. הם אפילו מעזים לגנות אותם בראש חוצות הרשת כאשר הם לא מקיימים התחייבויותיהם אלה. העיתונאי הכעוס מתרפק על העבר הרומנטי. אז, הוא נזכר, יכולים היו האזרחים שירקו בפניהם להתלונן בפני קומץ חבריהם במפגשי ערב שבת ותו לא. כעת, שוד ושבר, השתנה המצב לחלוטין. כיום יכול כל אחד, בהינף עכבר, להעלות לרשת את אמרותיו והגיגיו שהופכות, ולו פוטנציאלית, לנחלת הכלל.

האינטרנט מאפשר תגובה מהירה, זה ידוע, ובפייסבוק ניתן לחבר לה ביעילות רבה קטעי עיתונות, קבצי וידיאו או קבצי אודיו שיוכיחו התנהגות נלוזה של הפוליטיקאים שלא נהגו כמתבקש או כפי שהבטיחו, להאיר את הפערים בין אמירותיהם לעשייתם. אולי, ולו בתת מודע, מפריעה לשטרסלר הידיעה שבלוג מצליח, פורום רציני או סטטוס קולע יצברו צפייה והתייחסות מאות ואלפי מונים יותר מטורו של כל עיתונאי, אפילו מצליח כמוהו עצמו. ייתכן שמכעיסה אותו העובדה שנפסק המונופול של העיתונאים על התגובות, הדעות וההתבטאויות הכתובות.

יש כאן מקרה מובהק של מי שבא לקלל ויצא מברך. כל השנים אני חוזר על המנטרה הגורסת שהאינטרנט הוא מנוף הדמוקרטיה החדשה, שהרשת היא שהחזירה אותנו לדמוקרטיה הישירה, שנשענת על מעורבות ממשית של האזרחים. שבה לידינו היכולת להשפיע על גורלנו. תכני המתקפה חסרת הפשר של שטרסלר הם ההוכחה המעשית לטענותיי אלה. מסתבר שהדמוקרטיה המקוונת עובדת.

אם אזרחים יכולים למנוע מעשי רמייה של נבחריהם, אין טוב מכך. הגולשים לא התקוממו פיזית ולא שלחו ידם אל הנשק, הם פשוט מנעו בדבריהם מעשים מאוסים. אפילו לשם כך בלבד היה שווה המאמץ להקמת הרשת. מעתה, מנהיגים יזהרו בדבריהם, יתייחסו אל הבטחותיהם ואל מה שיוצא מפיהם ביתר רצינות. ואם נכונה הטענה שזה כבר קורה, שמנהיגינו מתייחסים ברצינות לטענות אזרחים שלווים ומושפעים מכך – זה עושה לי רק טוב. אני ממש שואב מכך עידוד רב ואפילו תקווה.