אנומליה מעוררת דאגה
יונתן קורפל מסיק מסקנות עגומות מסקרי השכר הענפיים
סקר השכר מרץ 2013 של חברת משאבי האנוש אתוסיה עורר, כמו תמיד, סקרנות מסוימת בענף, ופה ושם גם אצל קנאים מהענפים ותחומי הפעילות המסורתיים במשק, ששכר העובדים בהם נמוך יותר. אלה שטרחו להגיב בנושא התמקדו בעליות השכר שחלו בענף, תוך פירוט המצב במקצועות השונים המרכיבים אותו. אני, לעומת זאת, מצאתי בנתונים סימוכין לתופעה מדאיגה עליה אני מתריע זמן רב, תופעה שבוודאי משפיעה על רמת המערכות שאנחנו מייצרים ומפעילים. מדובר באנומליה של פרופורציית השכר בין קבוצות התפקידים בענף פנימה.
מתוך הסקר האמור אביא מדגם נתונים בכדי להבהיר ולהמחיש הבעיה המוכמנת. תוכניתן ג'אווה (JAVA) מתחיל (2-4 שנות ניסיון) מרוויח, על פי הממצאים, 19-23 אלף שקלים בחודש. שכר עובד מנוסה בתחום (5-8 שנות ניסיון) מגיע ל-20-27 אלף שקלים ומנהל מנוסה בנישה זו (עם ותק ניהול של 5-8) מרוויח 29-34 אלף שקלים בחודש. בקרב תוכניתני C++ השכר גבוה אף יותר: מתחיל מרוויח 20-23 אלף שקלים בחודש, מנוסה – 23-26 אלף, ומנהל מנוסה – 28-33 אלף. אדמיניסטראטור של בסיסי נתונים (DBA) מאפיל עליהם בשכרו. אם הוא מתחיל, הוא מרוויח 22-25 אלף שקלים בחודש ואם הוא מנוסה – 24-27 אלף.
אם הנתונים נכונים ומייצגים את המציאות, הרי שרמות השכר בענף גבוהות יחסית למשק הישראלי, אולם, באופן בלתי מוסבר, הם יוצרים אנומליה פנימית קשה. כל המקצועות האמורים הינם טכניים-ביצועיים מובהקים. אם משווים אותם לקטגוריית מנתחי המערכות, הרי שאצל האחרונים השכר נמוך יותר באופן ברור. מתחילים מרוויחים 12-15 אלף שקלים בחודש ומנוסים – 16-18 אלף בלבד. אפילו מי שמחזיקים במשרות ניהול ה-IT מרוויחים כמו אנשי הקטגוריה הטכנית: מתחילים – 22-23 אלף שקלים בחודש, מנוסים – 24-27 אלף, ומנהלים מנוסים – 31-33 אלף. בהמשך אתמקד באנומליה ומשמעויותיה.
בכדי לאשש את הממצאים האמורים בחנתי סקר נוסף, זה של חברת ההשמה דיאלוג, לשנת 2013. החלוקה והקטגוריות שונות במקצת, כך גם המרווחים, אולם התמונה הכוללת דומה בהחלט: מתכנת בראשית הקריירה (3-5 שנות ותק) מרוויח, על פי ממצאי הסקר הזה, 13-19 אלף שקלים בחודש, ותיק (מעל 6 שנים של ניסיון) – 14-23 אלף, וראש צוות – 21-25 אלף. DBA מתחיל מרוויח 13-23 אלף, ותיק – 18-29 אלף, וראש צוות בקטגוריה זו – 19-30 אלף. לעומתם, מנתח מערכות משלשל לכיסו מדי חודש 15-20 אלף שקלים ו-ותיק במקצוע זה – 15-25 אלף. מנהל מערכות מידע מקבל 14-20 אלף, ותיק – 18-29, ומנהל ברמת ראש צוות – 22-30 אלף שקלים בחודש.
ההיגיון היה צריך להכתיב סדרי שכר אחרים לגמרי: מנתחי המערכות הם הרי אלה שמהנדסים את המערכת. הם מנתחים את הצרכים, האילוצים והמגבלות, בוחנים את האלטרנטיבות ומכינים את מפרטי המערכת החדשה, על מרכיביה הטכניים. רמתה ופרצופה של המערכת נקבעים על ידם. יסלחו לי המתכנתים על הדימוי, אבל באנלוגיה להקמת בניין, מנתח המערכות הינו המהנדס הקובע את המפרטים והתוכניתנים אינם אלא טפסנים, שרברבים, רצפים וטייחים, שמוציאים אל הפועל את התוכנית ההנדסית. אוי לחברה שהמוציאים אל הפועל מרוויחים בה יותר ממי שתכנן את היישום וקבע מה בדיוק עליהם לעשות.
עוד יותר חמורה ההשוואה בין שכר המקצוענים הטכניים הללו לבין המנהלים. מנהל הוא מי שמוביל את העשייה, נושא באחריות לתוצאות. איך ייתכן שהוא לא יתוגמל בצורה ניכרת יותר ממי שעושים עבודה טכנית רוטינית? העולם האקדמי גדוש מחקרים אודות הצלחות וכישלונות של פרויקטים בתחום מערכות המידע. תוצאות רובם ככולם מיוחסים לניהול הפרויקטים, מיעוטם לניתוח ותכנון המערכות. גם סל הדוגמאות המעשיות שופע מקרים שכאלה. בכל עשרות שנותיי באקדמיה ובניהול חברות בענף אני אישית לא נתקלתי בדוגמה אחת של מערכת שנכשלה או הצליחה בשל ליקויים או הברקות בתכנות או בטיפול בבסיסי הנתונים. השלכותיהם של אלה על התוצאה הסופית הנן פחות משוליות.
כל זב חוטם יודע לדקלם שאחריות וסמכות צריכים להיסמך על תגמול מקביל. הנתונים האמורים מוכיחים, כי מנתחי המערכות והמנהלים מקבלים פחות מידי יחסית למקצוענים הטכניים. תגמול גבוה מביא אל מתחת לכנפיו את הטובים. כאשר יש עיוות, כמתואר, נוצרת סכנה מפורשת לרמת מערכות המידע. כך נוצרות מערכות מבריקות טכנית כשלעצמן, שאינן עונות כלל על הצרכים המקומיים. כך מפותחות בהוצאות ענק תוכנות מתוחכמות שלא לעניין. ניסיון לטעון שזהו המצב בעוד מדינות, אין בו כדי להוות טענת נגד לבעיה המועלית.
איך ממרומי 2020 המאמר הזה נראה לא רלוונטי... כמנתחת מערכות לשעבר ומתכנתת בהווה, אני מניחה שהיום כולם מבינים שתכנות (בייחוד OOP) הוא מלאכת מחשבת סבוכה ומתוחכמת. אמת, ניתוח מערכות טוב דורש דיוק וחשיבה, אך נראה שלא ניתן להשוות את אמנות החשיבה של ניתוח המערכות לזו של תכנות. כשאתה מתכנת אתה נדרש להפעיל את מ-ל-ו-א כושר החשיבה שלך, היצירתיות והידע כדי להפיק תוצר איכותי, חי ונושם. וכן, עשיתי מעין "הסבת מקצוע" זוטא מבחירה, ואני מסרבת להצעות עבודה שקשורות בניתוח. רמות הסיפוק של פתירת אתגר תכנותי גבוהות אצלי לעין ערוך מאלה שמנפיקה עבודת ניתוח המערכות. אז 2020, yep! אני בטוחה שאתם כבר מבינים על מה אני מדברת...
המאמר הזה שגוי לחלוטין מסיבה אחת: הנחת היסוד, לפיה, מתכנתים עושים לא יותר מאשר: "עבודה טכנית רוטינית". היא שגויה בעליל. אם כך היה הדבר, הרי שכל בחורצ'יק עם שכל בריא היה עושה קורס תכנות בן שלושה חודשים.. ויאללה.. 25,000 משכורת.. אך ככל הנראה, תכנות זה משהו קצת יותר מורכב. דרישות לקבלה למדעי המחשב היא מהגבוהות באוניברסיטאות ובטכניון, וזה נחשב לאחד התארים הקשים ביותר. בצדק, מכונים בטכניון מהנדסי תעשיה וניהול – " מהנדסי מעשיה וטיול". שכן, נראה, שהם יכולים להרשות לעצמם לבלות בזולא על הדשא את רוב זמן לימודיהם. אחר כך במקום העבודה הם חושבים שהם נותנים הוראות למתכנתים, בעודם מברברים שטויות בקצב מסחרר (על בסיס איזה קורס תכנות בסיסי שהם לקחו בתואר). ואגב, אני מדברת מניסיון. אילו עבודת מתכנת הייתה לא יותר מעבודה טכנית שחורה ודייקנית. הרי כל חברות הענק: מיקרוסופט, גוגל, אינטל, איי בי אם וכו'.. לא היו מקימים "מפעלים" בישראל, בה "הפועלים": יקרים, לא חרוצים במיוחד, ומלאי דרישות. הם היו מקימים בתי תוכנה אך ורק בהודו ובסין (בדיוק כמו בענפים בהם נדרש כוח עבודה רוטיני זול). שמעתם פעם על חברת טקסטיל גלובלית שהקימה מפעל בישראל???? ענקיות התוכנה מקימות בתי תוכנה בארץ כי הן מחפשת אנשים יצירתיים ומקצוענים. אם תכנות הייתה עבודה טכנית רוטינית הרי שלזה יש את סין בגדול ובזול!!
ל-18 אתה טועה מערכת מידע כמו כל דבר תלויה בניהול מנהל טוב הוא לא טכנאי טוב הרמטכ"ל איננו בהכרח רובאי מצטיין
משרד עורכי דין מנוהל ע"י עורכי דין. משרד רואי חשבון ע"י רואי חשבון. מחלקת אפ אוזן גרון ע"י רופא אף אוזן גרון. רק בהייטק ממנים ברברן שלא כתב שורת קוד מימיו ואין לו מושג ירוק בין רצוי למצוי. מנהלים בהייטק שצמחו מהקוד מגיעים לרמות שכר גבוהות " מנתחי מערכות" שדילגו על שלב הקוד והונחתו על צוותים של מקצוענים , אינם יותר מסדרני עבודה שמשימתם יכולה להתבצע ע"י כל מזכירה זוטרה עם מעט ראש בריא. לקחת דרישות ולקשקש דיאגרמה בוורד גם החתול שלי יכול. הפרויקטים נכשלים משום שיש יותר מדי מנתחי מערכות שלא כתבו שורת קוד ורק יודעים לברבר וללקק.מה גם שמנהל שצמח מהקוד שכרו לא יפגע. בתנאי שישמור על כושר ויתעדכן ולא רק בוורד ואאוטלוק. אך מקודדים טובים לא מקודמים הרי בישראל כולם רוצים לנתח ולנהל ואין מי שיעבוד
מר יונתן קורפל היקר, אני מעוניין לחזק את טיעונך בדבר תגמול למנתחי מערכות מידע לעומת התגמול למתכנתים. לאחר ניסיון של מספר שנים בחברות שונות בהן עבדתי עם מערכות מסוג ERP, CRM, BI והייתי מעורב בשלבי ההטמעה השונים ולאור הנתון העגום הידוע היטב מעולם מתחום ניהול פרויקטים, המדבר על כך שכ- 90% מפרויקטי התוכנה נכשלים, התגבשה אצלי התחושה עם הזמן שבמקרים רבים שורש הבעיה נמצא בשלב הראשון של הפרויקט - כלומר בשלב ניתוח המערכות, שבמקרה הטוב, נעשה באופן לקוי וברוב המקרים פשוט מדלגים על התהליך משיקולי תקציב. והרי זה השלב הראשון ואולי גם החשוב ביותר בהטמעה של מערכת מידע ארגונית, ללא שלב זה מנהל הפרויקט לא יוכל לדעת עד כמה הפער בין המצוי לרצוי (המערכת הישנה מול המערכת החדשה) גדול וכי על ידי למידת פער זה ניתן לגבש תכנית הדרכה לעובדים ותכנית מפורטת לסגירת הפערים ובנוסף, גם להכיר היטב ומראש התנגדויות גלויות וסמויות, מוצדקות ולא מוצדקות בשימוש במערכת החדשה תוך מתן טיפול אישי יותר במקרים כאלו, במקום להיות מופתעים לאחר שהמערכת עולה... אני אף טוען שמרבית הכישלונות בפרויקטי הטמעה נעוצים מסיבה זו ואני מקווה שאוכל לבדוק את הטענה באופן יסודי ומדעי יותר בצורה של מעורבות במחקר מקיף בנושא. בברכת חג חירות שמח. בכבוד רב, אורי בכר פוקס.
רק מדברים על שכר וכבר כל כך הרבה תגובות
אתה טועה גם בבית חולים ה"מנהל" מרוויח פחות מרופא מומחה כתיבת קוד איכותי היא משימה מאוד לא פשוטה וההשוואה שלה למלאכת הרצף מוכיחה שכנראה אין לך מושג לגבי כתיבת קוד
לידיעתכם, שרברב ורצף עליהם כותב קופל מרוויחים יותר ממנהל מערות מידע ועוד בשחור.
כולם מפספסים פה את העיקר: הפערים בשכר הם בגלל היצע וביקוש. קשה למצוא מתכנתים טובים. קשה למצוא אנשים עם 20 שנות נסיון שמוכנים ויודעים לכתוב קוד. לכן אני מעיד מנסיון אישי שכמתכנת בכיר בחברת הי-טק טובה אני עשיתי 30,000 בחודש ויש לי הצעות בלינקדאין מדי שבוע וטלפונים מציידי ראשים שמתחננים שאגיע לראיון. לעומת זאת רוב הר"צ שאני מכיר מרוויחים כמה אלפים פחות ממני, כולל כאלה בחברה שאני עובד בה. הסיבה פשוטה: כמעט כל מהנדס עם 5 שנות נסיון וקצת ראש על הכתפיים יכול להיות מנתח מערכות מוצלח או ראש צוות טוב. לעומת זאת, תראו לי מנתח מערכות אחד שנכנס מחר לקוד שלי ומוצא באג או מצליח למצוא פתרון יצירתי לבעיה טכנולוגית. ואני לא מדבר על החבר'ה שעובדים בIT ובאנטרפרייז אני מדבר על אנשי R&D שעובדים בסטארטאפים ובמרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות. נראה לכם שמנתח מערכות יכול מחר ללכת לעבוד בגוגל? מתכנת ג'אווה דווקא כן. מסקנה: אני עם 13 שנות נסיון והיום עם חברת תוכנה משלי ועדיין מתכנת וכותב קוד כי לקוחות משלמים לי 250 ש"ח לשעה (50,000 ש"ח בחודש) בשביל שאכתוב קוד כי אין מי שיעשה את זה והידיים שלי כמו גם של העובדים שלי עמוסות עד אפס מקום. לעומת זאת כל הראשי צוותים, מנתחי מערכות, מנהלי פרוייקטים ושאר הנהלה זוטרה משקשקים שלא יפטרו אותם כי אז יאבדו את משכורתם הדלה ובספק אם מישהו יקח מנהל בינוני שלא יודע לתכנת. זאת האמת, שכל אחד יסיק את המסקנות באיזה צד הוא מעדיף להיות.
לוואי על כל הענפים משכורות כמו של המנהלים במערכות מידע
ההגיון בהחלט לא עובד כאן. כפועל יוצא יש פגיעה ביכולת הניהול ופגיעה בפיתוח מקצועי של מנהלים מקצוענים ! כמי שצמח מ"רצפת הייצור" אני בהחלט חש הפער המקצועי של מקבילים בתחום ניהול מערכות מידע.
קורפל, קודם כל חג שמח בקשר לנושא אז הכל שאלה של היצע ושל ביקוש מי שמנהל ורוצה להרוויח יותר שיהיה אדמיניסטרטור של דטה בייס אם כולם ילכו לשם מנהלים ירויחו יותר
ניתוח מרתק שמגיע בדיוק בזמן בחג החירות, חירות היא גם הזכות לשכר הולם
רק בענף שלנו המנהלים מפחדים מכל מקצוען שיש לו ידע טכני. אף מנהל מפעל איננו נגר טוב או מסגר טוב אבל הוא מקבל שכר הרבה יותר גבוה מהאנשים הטכניים. אני מסכים כי הכי קובע את ההצלחה זה הניהול. כל הכבוד ליונתן קורפל שעולה על הנקודות הכי חשובות. אף מאמר על הסקר לא עלה על הנקודה הכי חשובה כמו שקורפל עלה.
מהיכרות רבת שנים עם הענף נראה לי שאכן האנומליה הזו קיימת, יחד עם זאת המספרים המובאים נראים לי קצת גבוהים ביחס למה שאני מכיר. הערה נוספת, נראה לי שמנתחי מערכות זה עיסוק הולך ונעלם ותחום מקצועי מוזנח ולכן חלק מהמערכות נראות ומתנהגות כפי שאנחנו יודעים. תקצר היריעה מלהרחיב אבל וותיקי הענף וודאי ידעו על מה שאני מדבר. והערה נוספת: בענף קיים, מעבר לתנאי התעסוקה שתוארו מעלה, חוסר ביטחון תעסוקתי רציני. היום אתה מרוויח 20,000 ומחר אתה מוצא את עצמך זרוק ודפוק בחוץ. השכר מהווה פיצוי מסוים לסיכון הזה.
דיקלה, למרות שאני מתחבר לרציונל שעומד מאחורי ההסבר שלך לתופעה אני חושש שאת מיחסת למהנדסים הצעירים תפיסות שאינן מתקיימות ע"פ רוב. המהנדסים הצעירים (במיוחד בארץ) מונעים קודם כל ע"י כסף! ההוכחה הראשונה לכך היא בחירתם המשמעותית הראשונה כבוגרים, ללמוד הנדסה, רבים מהם מעידים שבחרו בתחום משיקולים מוניטריים (אני אחד מהם). מיכן שפערי הסכר העצומים, כפי שמתואר בכתבה, הם בהחלט צרה לתחום. ראי את תגובתה של שולה – "איך מגיעים ל-DBA?" אנחנו דור שמפחד מהגשמה עצמית, אנחנו מסתפקים בסטטוס חברתי בצורה של תלוש שכר! כן, גם אותי זה קצת מגעיל...
יונתן שלום, באמת תמוה הרעיון שמנהלים מרוויחים פחות מהעובדים שלהם, אבל ההשוואה שנעשתה בין אנשי הייטק לבין עובדי בניין היא ההשוואה הכי קיצונית שניתן למצוא, אני יכול לחשוב על מספר ענפים שבהם במצב דומה ביחס המשכורות בין עובדים למנהלים למרות שבאפן כללי אני מסכים עם דעתך ואני אכן חושב שחלה כאן טעות בחישוב השכר (אם אפשר לקרוא לזה כך). מאמר מאוד מעניין, תודה, סטודנט למערכות מידע - מסלול בוקר. מרכז אקדמי דן.
שבוע הבא יש לי דיון שכר.
יונתן היקר, העלת נושא כואב, לבטח מעורר תהיות וכמי שעובדת לא מעט שנים בתחום מערכות המידע, בתפקידים ניהוליים ומעולם לא השתכרה בהתאם, אני מציעה זווית חשיבה קצת שונה המתבססת על מחקרים מעולם תארויות ארגוניות - הנעה ומוטיבציה. תורת התוכן/הצרכים מצביעה על כך שהעובד מונע מתוך צרכי מימוש עצמי לפעמים יותר מהגשמת צרכיו הפיסיים (מאסלו) אם לרגע , מבלי לפגוע, נסתכל על המתכנתים כעל בעלי מקצוע מתחום הבנייה והשיפוצים כגון: טייחים, רצפים, שרברבים ועוד נמצא כי בעלי המקצוע עובדים בתנאים לא מפנקים, בלשון המעטה, לא תחת קורת גג ממוזגת , לפעמים בגשם, בקור ולפעמים תחת שמש לוהטת לעומת מהנדסי הבניין, שמבקרים באתר אך לרוב נמצאים במשרד בתנאים מכבדים. גם בעולם ההיטק או פיתוח התוכנה - המתכנתים לרוב "זרוקים" בקוביות עבודה (Open space) לא בהכרח מקבלים הכרה או הערכה על פועלם (אולי ברמה ציוותית), עובדים בשעות לא שיגרתיות (השכר הוא גלובאלי) ובעבודה שלעיתים היא סזיפית, לא מהכרח מעניינת ושוחקת ולכן מתוגמלים בשכר גבוה. גם בודקי תוכנה משתכרים יפה, לפעמים אף יותר ממנהלים, בדרגות בכירות במערכות מידע, וזאת על מנת לשמרם ולמנוע תחלופה גבוהה. מנתח מערכות הוא לגמרי כמו מהנדס בניין - הוא נושא על כתפיו את האחריות להצלחת או לכישלון המערכת, אך הוא זוכה להערכה, תנאי עבודה מפנקים ומעורבות בקבלת החלטות ותנאים נוספים אחרים.
אז איך מגיעים למשרות DBA??
במילה אחת - צודק!