גרטנר: 90% מהיוזמות לשיתוף פעולה חברתי נכשלות

אף על פי ש-70% מהארגונים כבר הטעימו טכנולוגיות חברתיות, רק ב-10% מהמקרים היוזמות הללו לשיתוף מצליחות. ברוב המכריע של המקרים, 90%, היוזמות הללו נכשלות כישלון טוטאלי.

הממצאים הללו עולים ממחקר שביצעה גרטנר (Gartner) שבמסגרתו היא בחנה פרויקטים לשיתוף פעולה מבוססי מדיה חברתית ביותר מ-1,000 ארגונים. חברת המחקר זיהתה כמה דפוסים בולטים, ובראשם העובדה שליוזמות שיתוף פעולה חברתיות שיש להן מטרה ברורה ומשכנעת מלכתחילה יש נטייה להצליח. החוקרים מציינים, כי עובדה זו עשויה להיראות מובנת מאליה, "אלא שהרוב המכריע של הארגונים מתייחס לשיתוף הפעולה כהחלטה טכנולוגית ולא כפתרון לבעיה עסקית מסוימת או כצעד בדרך לתוצאה רצויה".

לדברי אנתוני ברדלי, סגן נשיא בגרטנר, "ללא מטרה בנויה היטב ומשכנעת, יוזמות המדיה החברתיות לא יצליחו לספק ערך עסקי". הוא ציין ש-"ארגונים לא מבינים שיש לגשת למדיה החברתית לטובת שיתופיות באופן מובנה, ארכיטקטוני. הם לא מפנימים את המשמעות והחשיבות שיש בהבניה של הפרויקט. מדובר בפרויקטים חוצי תחומים ונדרש ארכיטקט ש-'ידבר' בין הגורמים הארגוניים השונים, מה-IT ומחוצה לו, שיגדיר מטרות ברורות, יזהה את קהל היעד הרלוונטי ויגדיר את אופי שיתוף הפעולה ואת התוצאות העסקיות הרצויות. לאחר מכן יוגדר הנושא הספציפי לשיתוף פעולה ויוסבר למשתתפים מה הערך שהם יקבלו".

אנשי גרטנר זיהו חמישה מאפיינים של מטרה טובה בהקשר זה: כזו שתמגנט את המשתתפים ותניע אותם באופן טבעי להשתתף, מאחר שהם יבינו את בקלות את החשיבות ואת הערך של ההשתתפות; מטרה שתניע את המשתתפים לספק תוכן בעל ערך בלי שהם יחושו בחוסר איזון בין הנתינה לקבלה שבתהליך; כזו שתהיה תוצאה עסקית ברורה, שניתן למדוד אותה באופן ברור; מטרה בעלת סיכון נמוך לקהילה, משמע שגם אם המיזם ייכשל, לא ייגרם נזק; ומטרה שתוכל להתקדם ולהתפתח במשך הזמן.