מי שלא קופץ – אדום

מכריי יודעים שאני "צהוב": מנוי למכבי תל אביב בכדורסל. בעת כתיבת שורות אלו, עוד לא ברור איך תראה העונה בסיומה. לאחר פתיחה נוראית ואי יציבות, אנו עדים לקמבק מרשים. כמו כל אוהד נאמן, אני לובש במשחקי הבית חולצה צהובה, שר וקופץ (שהרי "מי שלא קופץ – אדום"), מקלל (כן, אני…), מקפיד לתת עצות לשחקנים ולמאמן (למרות שהם כמובן לא שומעים) ובסוף המשחק אני עורך עם השכנים ביציע "ניתוחים מעמיקים" על הסיבות לניצחונות או להפסדים.

כשאני מגיע הביתה, אחרי שקניתי ביציאה גלידת "קסטה" (הרוכל בחוץ מציע דיל מצוין: "יאללה, אני רוצה הביתה. שלוש בעשר!", מה שמחייב אחוות אוהדים ומציאת שותפים), אני נרגע, חושב ומנתח לעצמי מה היה. לפעמים אני גם מעלה את הגיגיי לפייסבוק (Facebook).

אשתף אתכם במחשבותיי לגבי שלוש הסיבות העיקריות לאי היציבות של תחילת העונה, מה הביא לשינוי שהחזיר לנו את החיוך וההנאה – ואשליך הכל על היבטי ניהול ועבודה נכונה.

סיבה ראשונה: "אשת לוט"
אי אפשר להצליח תוך התרפקות על תהילת עבר. אסור להסתכל אחורה. העבר לא עומד למבחן; מה שחשוב זה ההווה והעתיד. מה שעבד פעם, לא בהכרח עובד עכשיו. צריך להפגין יצירתיות וחדשנות, לבנות ולהתאים כלים ותרגילים לתנאים שמשתנים. מנגד, אסור לאבד אמונה כשנכשלים, צריך לבחור בדרך של מצוינות ונחישות ולחתור תמיד להצלחה.

זה מה שהיה במכבי השנה, וכך גם בעבודה: למשפט, "אבל כך עשינו כל השנים", אין מקום. העולם משתנה, השוק הוא אחר, המתחרים שעומדים מולנו משתנים ומתחזקים – ולכן צריך להתאים את עצמנו וליישם שיטות עבודה טובות יותר, יעילות יותר ומהירות יותר. מה שעומד למבחן הוא היעדים קדימה – וצריך להפגין דינמיות בביצועים. וגם אם יש קשיים בתחרות, ומפסידים את הבכורה למתחרים, צריך להמשיך לחתור להשגה מחדש של ההובלה.

סיבה שנייה: "כוכב נולד"
רכז בכדורסל, להטוטן וקלעי ככל שיהיה, לא יכול לנצח משחק לבדו. מבחנו הוא בהפעלת אחרים, בהובלת עבודת צוות. אם הוא קולע הרבה נקודות, זה אומר שמסר פחות לאחרים – ואולי אם היה עושה כך, הקבוצה כולה היתה קולעת יותר.

אנו מוצפים בשנים האחרונות בתכניות ריאליטי שמקדשות את הצלחת היחיד: "כוכב נולד", "הישרדות", "האח הגדול" ועוד. הריאליטי בעבודה אחר לגמרי, ובדומה למה שנכון שיהיה בכדורסל – אנו צריכים לעבוד בצוות. הצלחות לא תבואנה בדרך כלל מביצועי סולו. התפוקה הכוללת תהיה הרבה יותר גבוהה בעבודת צוות משולבת ואנחנו רואים את השינוי הזה גם במכבי. המנהלים שבתוכנו צריכים לכוון לכך – הם צריכים לפעול כרכז בכדורסל.

סיבה שלישית: "תרגיעו"
קבלת החלטות בתנאי לחץ מהווה מבחן בסיסי עבור ההנהלה. החלטות באווירה של פאניקה, מביאות לתוצאות לא רצויות. במכבי יש הרבה לחץ, וזה מקרין על ביצועי הקבוצה. צריך קור רוח – להיערך בזמן ונכון. ראינו זאת בעולם העסקים: חברות מחליטות לא נכון ונופלות, כי לא נערכו נכון למשבר הפיננסי מבעוד מועד. לדוגמה: חברות הסלולר, ש-"הופתעו" מתוצאות הרפורמה של משרד התקשורת, בעוד שהן יכלו להיערך אליה בהדרגה.

מילא אצלנו, אבל במסגרת ביקוריי הרבים בווינה, מתקופת עבודתי באמדוקס (Amdocs), קיטרו בפניי המקומיים על העירייה שמופתעת בכל חורף מחדש שיורד שלג…

מנהלים צריכים להכין את ארגונם למשברים, לשינויים שלא ניתן לצפות מראש ובטח שלשינויים שדווקא כן ניתן לצפות מראש. עליהם להכין תכניות ל-"ימי גשם" ולא להיקלע ללחץ ולקבלת החלטות לא מבוקרות.

אני עדיין מקווה לממש את ה-"אופציה" שרכשתי לפיינל-פור בלונדון. זה ייתכן, זה אפשרי. חייבים להאמין ביכולת, לנהל ולהתנהל נכון, להתכונן ולעבוד נכון. כך בספורט (וזה הקו שמאמן מכבי מוביל), כך בחיים האישיים וכך בעבודה ובעסקים.

אלי פרנק, מנכ"ל חברת הייעוץ FrankIT, שימש כסמנכ"ל טכנולוגיות המידע של בזק בין 2006 ל-2012