אתגרי המנמ"ר בעידן של עובד הידע הנייד

עובדי הידע הניידים כבר לא מסתפקים במכשיר שיודע להתחבר לרשת הארגונית, אלא הם רוצים מאפיינים ויישומים שיספקו להם את חוויית המשתמש המקסימלית ● ואולם דאגתו העיקרית של המנמ"ר היתה ונותרה אבטחת המידע, ודאי בעידן בו הוא לא יכול לנהל ישירות את העובדים ● האם יכול המנמ"ר לשלב בין הדרישות ההולכות וגוברות בעידן הניידות?

חברת המחקר פורסטר (Forrester) פרסמה באחרונה דו"ח, ממנו עולה כי 91% מהלקוחות בארה"ב ו-86% באירופה משתמשים לפחות ברכיב אחד המחובר לרשת. זה לא מפתיע, כמובן, לאור המגמה הקיימת כבר מזה חמש שנים, המלמדת ששוק הטלפונים החכמים והיישומים שלו גדלים כל שנה בקצב אדירים, כמעט בלתי נתפס. מה שהפך את המכשירים החכמים ללהיט הן בעיקר האפליקציות, הממלאות כל סנטימטר פנוי על צג הטלפון החכם שלנו. כל אלו יצרו מציאות חדשה – לא רק בסביבה הצרכנית הפרטית, אלא גם בסביבת העבודה.

זה החל עם תופעת ה-BYOD (ר"ת Bring Your Own Device), במסגרתה כל עובד ידע מקצועי מגיע למנמ"ר עם הטלפון החכם שלו, ומבקש להתחבר לרשת הארגונית כדי להיות יעיל יותר. אבל זה לא מסתיים בזה. זו רק נקודת הזינוק למסע ארוך שיחידות ה-IT נאלצות להשתתף בו, במטרה להגן כמה שיותר על חומות האבטחה שנפרצו לחלוטין בעידן המובייל. במקביל, הלקוחות החדשים של המנמ"רים, עובדי הידע הניידים, כבר לא מסתפקים במכשיר שיודע להתחבר לרשת הארגונית, אלא הם רוצים מאפיינים ויישומים שיספקו להם את חוויית המשתמש המקסימלית.

פורסטר צופה, כי עד 2015 אחד מכל שלושה בוגרים בארה"ב יהיה בעל מחשב לוח. ובמילים אחרות, כמות עובדי הידע בארגון שלך יוכפל. הם ודאי ירצו מיד לקחת חלק ב-BYOD. אנחנו צועדים לקראת עידן שבו הטלפון החכם יהפוך להיות ממכשיר שנחמד להחזיק בו למשהו שכמעט בלתי אפשרי להיות בלעדיו.

הנושא לא מוכר למרבית הארגונים, ובמידה מסוימת גם לא מובן מאליו. שימוש ברכיבים ממוחשבים בתוך הארגון נעשה על פי מדיניות שהוכתבה מלמעלה, ושיקול החוויה של המשתמש מעולם לא הטרידה איש בחלונות הגבוהים בארגון. אבל בעידן הניידות, העובד בא ואומר: עד כאן. אני רוצה לעבוד עם הטלפון, אני רוצה להיות מחובר 24 שעות ביממה – אבל גם ליהנות. לכן המנמ"רים יצטרכו לשבור את הראש כיצד הם מאפשרים לא רק גישה מהירה ליישומים ארגוניים, אלא גם שימוש קל, נעים ופשוט. זאת בהתחשב בפלטפורמה עצמה ובמגבלות הקיימות במערכות ההפעלה של רכיבים אלו, שאינן דומות לאותה חווית משתמש שקיימת במערכות ההפעלה השולחניות שאנו מכירים.

ואולם, שאלת האבטחה היא השאלה המטרידה מכל את המנמ"רים. המציאות של עובד הידע הנייד מעמידה מול המנמ"ר אתגר קשה: לפתע יש לו כמות גדולה של משתמשים, בעלי מכשירים ניידים, המחוברים לרשת הארגונית ולכל היישומים הקריטיים – מבלי שהוא באמת יכול לנהל אותם. מצד שני, הברירה של לא לנהל אותם לא קיימת. במחקר המדובר מפרטת פורסטר על פעולות הקשורות בתכנון וביצוע פרויקטים, שהשורה התחתונה בהן היא שליטה מלאה על הפעילות של העובד הנייד. העצה המרכזית מצביעה על כך שאת כל הנהלים והמדיניות יש לאכוף תוך הבנה הדדית, ולא בכפייה.

לכן, על המנמ"ר ללמוד לאגד את כל המשתמשים הלא מנוהלם וללמד אותם את תורת האבטחה. עליו להסביר להם שמרגע זה הם חלק מהאסטרטגיה העסקית של הארגון. פורסטר מאמינה שרק מציאת שפה משותפת ויצירת פורמט ייחודי, שיגשר בין הרכיבים המנוהלים ללא מנוהלים, תשרת את שני הצדדים.

הענן יציל אותנו

אחד הדברים שיכול קצת להקל את הגלולה המרה הוא העובדה שמרבית עובדי הידע הניידים, נמצאים בסביבת הענן, בשיטת העדר המוכרת. הענן הוא זה שסייע לכל עובדי הידע הניידים להאיץ את השימוש ברכיבים ולהפוך אותם לפופולריים. מרבית האפליקציות יושבות בצורה זו או אחרת בענן. קחו למשל את דרופבוקס (Dropbox), בוקס (Box) ו-Chatter. הם מהווים דוגמה מצוינת איך עובדי הידע הניידים עובדים כיום. השילוב בין הענן למובייל הוא אדיר ועשיר מאוד. כך, קבעה פורסטר, כי בשילוב עם הענן המובייל יוביל למהפכה שלמה בחוויית הלקוח. אחת הדוגמאות שכבר קיימות היא אוגמנטד ריאליטי.

בקיצור, המנמ"ר צריך להיערך לעידן של מרבית הרכיבים הניידים שלו לא יהיו מנוהלים בצורה שהוא מכיר אותם, אבל למצוא דרכים יצירתיות להמשיך להיות בשליטה. מצד שני, הוא נדרש לוודא שכל אחד מעובדי הידע הניידים שלו יהיה מרוצה. לא קל, אפילו קשה – אבל לא בלתי אפשרי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים