לקראת אירוע | הגבול הדק שבין החופש לפרטיות לבין שימוש לרעה בטכנולוגיה
האם "הרשת השחורה" היא הפתרון לאנונימיות אליה אנו כמהים? ● לקראת ועידת הסייבר של ישראל 2013
מאת אמיר שטיינר, מתמחה בתכנית לוחמת סייבר ב-INSS
זהו. החלטתי להתנתק מהאינטרנט. מדוע שאשלם הרבה כסף על שרות שאני יכול לקבל בפחות? התקשרתי לספקית האינטרנט וביקשתי לעזוב. במוקד הפניות ענתה לי בחורה חביבה והסבירה לי מדוע לא כדאי שאתנתק ומדוע החברה אליה אני משתייך הינה הטובה ביותר.
כעקשן ידוע, לא הסכמתי להתפשר ולהשאר לקוח עד אשר המחיר יהיה לשביעות רצוני. הבחורה לא נשארה אדישה ומיד אמרה: "על פי הרשומות הנמצאות מולי במחשב, אני רואה כי אתה עושה שימוש ניכר באינטרנט: חשבונות מייל, אתרי חדשות, הורדות סרטים, סקייפ ועוד… תכף היא גם תספר לי על אותו אתר פורנוגרפי שהצצתי בו לפני שבוע.
בוש ונכלם הרגשתי כי פרטיותי נשדדה ממני לאור יום. כן, זה כבר לא סוד שהאינטרנט רחוק מלהיות אנונימי וכל תנועה ברשת וכל דבר שאנו עושים נרשם, נמדד, נבדק ומאוחסן במקום כלשהוא.
תמיד ידענו או רצינו להאמין שהאינטרנט הוא עולם וירטואלי המקיים רמה מסוימת של פרטיות. מרביתנו עדיין חושבים כך משום שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לשמור על זהותנו באמצעות סיסמאות, תוכנות הגנה ועוד. הסוגיות המשפטיות עדיין מנסות לנווט ב"ענן הסמיך" של האינטרנט ולכן הנחת היסוד צריכה להיות ברורה לכולנו – אין פרטיות ברשת!
למרות התחושה המרה שהציפה אותי אולי עדיין יש סיבה לאופטימיות – הרשת השחורה או בשמה הלועזי TOR (ר"ת The Onion Router). ה-TOR פותח בצי האמריקאי במטרה להגן על תקשורת ממשלתית. התפתחותו של TOR הביאה לכך שהיום הוא מאפשר אנונימיות כמעט מוחלטת באינטרנט. מטרתו היא למנוע מכל אדם או גוף להתחקות אחר פעילות באינטרנט ולמנוע מפרסומות או הודעות שאינן רצויות להגיע בחזרה אל המשתמש.
הרעיון העומד מאחורי TOR מתבסס על הצפנה ייחודית אשר מאפשרת לשלוח חבילה מבלי שניתן יהיה לדעת מי שלח אותה. החבילה עטופה בשכבות בצל מוצפנות. בזמן המעבר מנקודת המוצא ועד היעד הסופי, החבילה עוברת מספר מסוים של relays ואט אט מתקלפת משכבות ההצפנה עד אשר מגיעה ליעדה.
היתרונות של TOR מתאפיינים בכך שהן מספקות את האנונימיות והחיסיון שאנחנו כל כך חפצים בהן ושסוף סוף נוכל להרגיש "לבד" ושפרטיותנו תישמר במרחב האישי. לצד היתרון הנחשק מסתתרים לא מעט חסרונות שמעיבים על האידיאל האנונימי. הרשת השחורה מאפשרת קרקע פורייה לתופעות פשיעה וביניהן: סחר בסמים, הלבנת הון, הזמנת התנקשויות ואפילו פדופיליה כפי שהתפרסמו בתחקיר של תוכנית הטלוויזיה צינור לילה בכתבה מיום ה-13.12.11.
הדילמה שלנו אם כן נשארה כשהייתה. הכמיהה לפרטיות והתחושה כי מישהו עוקב אחרינו גורמים לנו לחשוב פעמיים על כל תנועה שאנו מבצעים ברשת. מנגד, כאשר אנחנו רואים את הניצול לרעה שעושים ברשת השחורה, תחושת מועקה ואי נוחות משפיעות עלינו כך שאיננו בטוחים שאנו רוצים לקחת בה חלק.
TOR אינו חסין. המידע שעובר דרכו עדיין חשוף לאלו שיש בידם משאבים וכלים רבים. נכון שבעולם מושלם אם כולנו היינו יכולים לשמור על זהותנו ולהרגיש חופשיים ברשת,TOR היה יכול להיות כלי נהדר למטרה זו. נשאלת השאלה המוסרית: האם אנחנו מוכנים לכך?