מתי אנחנו ישנים?

יצרנית המעבדים הגדולה בעולם, אינטל (Intel), פרסמה באחרונה מסמך שמנתח את שעובר ברשת האינטרנט מדי דקה. ענקית טכנולוגיית המיחשוב מבקשת בעצם להעביר מסר אודות הגידול המדהים בצריכת שירותי הרשת, מה שיניב, מטבע הדברים, ביקוש הולך וגדל למוצריה הרלוונטיים. המסמך והתרשים המלווה גדושים נתונים רבים, אבל נדמה שרוב הכותבים והקוראים לא ירדו לעומק המשמעויות הדרמטיות הגלומות בהם.

אתחיל עם הדואר האלקטרוני. אם נתוני אינטל נכונים, הרי שמדי דקה נשלחים 204 מיליוני אי-מיילים. ליתר ביטחון אניח, כי מספר המחוברים לאינטרנט הינו 2.5 מיליארד. חישוב פשוט מעמיד את מספר דברי הדואר שנשלחים מידי יממה בממוצע על ידי כל מחובר על כ-117. כאשר מדובר על גורמים שולחים, הרי נכללים בהם גם סוכנויות שלטון ומוסדות פיננסיים המסוגלים להוציא מידי יום מאות אלפי דברי דואר, בקליק עכבר אחד. אולם, בצד מקבלי דברי הדואר המקוונים הללו, התמונה שונה לחלוטין. הממוצע התיאורטי קרוב לאין שיעור לזה המעשי. צאו וחשבו כמה דורש הטיפול היומי במספר כזה של מכתבים.

ברור שגם הרשתות החברתיות מעסיקות את כולנו לא מעט. החישוב מראה שכל אחד מהמוני המחוברים לרשת החברתית המובילה, פייסבוק (Facebook), צופה מדי יממה בממוצע ביותר משלשה דפים. אם נוסיף לכך את הרשתות האחרות, כגון לינקדאין (LinkedIn) וטוויטר (Twitter), ניווכח שמדובר בפעילות שדורשת מאתנו לא מעט זמן. על פי אותה דרך חישוב מסתבר שכל מחובר לרשת רואה בממוצע מדי יום ביומו כ-12 תמונות באתר התמונות פליקר (Flickr). יש לזכור שזהו אמנם אחד האתרים הבולטים בנישה האמורה, אך יש עוד אתרים שכאלה, גדולים כקטנים, רבים מספור. המשמעות היא שההספק היומי בתחום זה גדול לפחות בעשרות אחוזים מהמספר הנקוב.

גם תחום ההאזנה למוזיקה תובע את שלו. כל מחובר לרשת מאזין ביום בממוצע לתכנים באתר פנדורה (Pandora), למשל, באורך של יותר משתי דקות. המשמעות של ריבוי אתרי המוזיקה היא שסך כל הזמן הממוצע המוקדש להאזנה למוזיקה באינטרנט גדול במאות אחוזים מהנתון המחושב האמור.

הווידיאו כבר מזמן הוכתר על ידינו כמלך האינטרנט. באתר הגדול ביותר לעניין זה, יו-טיוב (YouTube), צופה כל אחד מאתנו בממוצע בכמעט סרטון אחד מדי יום. הואיל שסרטי וידיאו מציפים אתרים רבים והואיל שצפייה ממוצעת בסרטון נמדדת בדקות, הרי שגם כאן כולנו משקיעים כמה דקות נוספות מעבר לאמור, בכל יממה.

תחום בולט אחר הינו מנועי החיפוש, בהובלתה של גוגל (Google). אם ניקח את הממצאים לדקה ונפעיל מכפלות רלוונטיות נמצא שכל אחד מאתנו מבצע בממוצע יותר מחיפוש אחד ביום. בתוספת של הפעילות במנועים עם פעילות קטנה יותר כמו יאהו! (!Yahoo) או בינג (Bing) וכן את השימוש במנועי חיפוש פנים אתריים, המספר יותר מאשר יוכפל. ועוד לא אמרנו שום דבר על השימוש באין ספור אפליקציות שרק טעינתן הינה פעולה תובענית בזמן. לא התייחסנו כלל לקריאת עיתונים וספרים מקוונים, משחקים, צפייה בסרטים וחדשות באמצעות האינטרנט. פסחנו כאן על הסחר האלקטרוני, הלמידה הממוחשבת, העבודה המקוונת מרחוק – והרשימה עוד ארוכה.

אם נחבר את הדקות והשעות המוקדשות לכל הפעילויות שלנו כיום ברשת האינטרנט, ברור שמוצדק להניח שחלק מכובד מחיינו מתנהל במרחב הקיברנטי. אך לפני שנים ספורות, כאשר ניסיתי להסביר מגמה זו בהרצאותיי, התגובות התייחסו לדבריי כאל הגזמה של מכור לעניין. והנה, העובדות לא רק מוכיחות את מימדי השימוש ברשת על ידי אזרחי העולם, אלא גם מבטיחות התעצמות של תופעה זו. עלינו להיערך לשינוי הגדול מבעוד מועד ולהבטיח שמערכות הכלכלה, החינוך, הממשל, החוק, האכיפה וכל היתר תהיינה ערוכות מבעוד מועד למהפך. במקומותינו, טרם ניכרים הסימנים שהעניין ברור למי שנבחרו להוביל את המדינה.