צחי וייספלד, דירקטור במיקרוסופט: "תוכנית האצת חברות הזנק של מיקרוסופט היא הטובה בעולם"

"באמצעות המפגשים בתוכנית עם משקיעים, אנו מנסים לגרום ליזמים להבין מה נדרש למשקיעים ועל מה הם מוכנים לשלם. בשלב מסוים אתה רואה את האסימון שנופל להם", כך אמר וייספלד - דירקטור בכיר בתוכנית חברות ההזנק הגלובלית של מיקרוסופט ● ינקי מרגלית, מנטור בפרויקט: "הקהילה הפכה לדבר מהותי בתהליך ההזנק. היזמים מחפשים קהילה ואקו-סיסטם" ● 10 חברות בוגרות התוכנית קיבלו הצעות השקעה, ו-8 מהן סגרו גיוסי הון בהיקף של כ-4 מיליון דולרים

23/04/2013 14:05

"תוכנית האצת הסטארט-אפים (Microsoft Accelerator) מתאימה במיוחד לאופי הישראלי, כיוון שמקבלים בה המון דברים בחינם, עצות רבות וטובות – ודרך קצרה להשגת השקעה", אמר צחי וייספלד, דירקטור בכיר בתוכנית חברות ההזנק הגלובלית של מיקרוסופט (Microsoft), במסיבת העיתונאים שנערכה עם סיום המחזור השני של מאיץ חברות ההזנק של ענקית התוכנה. במחזור הנוכחי השתתפו 13 חברות סטארט-אפ ישראליות שעוסקות בתחומים מגוונים, בהם מוזיקה, וידיאו, מסחר אלקטרוני ורפואה, כאשר המשותף לכולן הוא המיקוד סביב טכנולוגיות ענן ו-Big Data. קריטריונים מרכזיים לקבלה לתוכנית בת ה-4 חודשים: פתרון בקנה מידה גדול, יכולות מימוש חזקות של החזון, וחברות בשלב הסיד שגייסו עד חצי מיליון דולרים.

תוכניות האצה לחברות הזנק החלו להופיע לראשונה בארצות הברית לפני כשבע שנים. עתה שוב קיימת פריחה בתחום, ובמיקרוסופט ישראל החליטו שבשלה העת למימוש התוכנית. בינתיים, נתמכת היוזמה במימון מקומי בלבד, כיוון שבהנהלה הבכירה לא ראו בעין יפה את העובדה שחברות ההזנק אינן מחויבות לדבר מול מיקרוסופט. התוכנית מספקת פלטפורמה עסקית וטכנולוגית שעוזרת לחברות ההזנק לקבל החלטות עסקיות, מוצריות וטכנולוגיות נכונות ובקצבים מהירים.

במהלך התוכנית מספקת מיקרוסופט תשתית פיזית וטכנולוגית, וכן הדרכה צמודה של כ-100 מנטורים מבכירי ההיי-טק והמגזר העסקי. עוד בתוכנית: כלים מדעיים לחקר שוק שפותחו על ידי אוניברסיטת Georgia Tech שבאטלנטה, פיתוח חווית משתמש בעזרת מעצבים גרפיים מנוסים, עזרה בתכנון ובפיתוח טכנולוגי, שיתופי פעולה עם הטכניון, חברות וגופים גלובליים – לרבות מגוון תכניות המשך, ועוד. התוכנית החלה לפעול לראשונה בישראל לפני כשנה, ומאז הוקמו תוכניות האצה דומות בהודו, בסין ובסיאטל.

על אף ההצהרה מצד ענקית התוכנה, לפיה חברות ההזנק בתוכנית אינן מחויבות אליה בדרך כלשהי, אמר וייספלד, כי רבים מגיבים עדיין בחוסר אמון כלפי תוכנית ההאצה. "בראש ובראשונה, אנו מעוניינים לתמוך בבניית חברות הזנק איכותיות, ולסייע בפיתוח הדור הבא של היזמים. אבל למיקרוסופט כחברה מסחרית לגיטימי שתהיינה מטרות בהפעלת התוכנית; בעולם פתוח שבו יש כאלה שטוענים שלא צריך עוד את הכלים שלנו, אנו רוצים להראות בישראל ובעולם כולו, כי מיקרוסופט היא חברה סופר-רלוונטית", אמר וייספלד.

לדבריו, "באמצעות התוכנית אנו רוצים להחזיר את מיקרוסופט חזרה לשיח המתנהל בעולם הטכנולוגי. מטרה שנייה קשורה בכך שחברות ההזנק בתוכנית מריצות את הפתרונות שלהן על הענן של מיקרוסופט – וכן, היינו שמחים מאוד שכשאחת מהן ואולי יותר יהפכו לפייסבוק (Facebook) הבאה – זה יקרה על הענן שלנו, ושהן תעבודנה עם הכלים שלנו. מטרה נוספת היא שהקשר עם חברות הזנק מהירות וחדשניות מאפשרות למהנדסים שלנו, שנמצאים עמן בקשר במסגרת התוכנית, להצביע לנו על כל המקומות שאנו טועים – ולהבין מה עוד נדרש עבורן. זה ערך עבורנו שאין לו אח ורע". הוא הוסיף וציין, כי עד היום לא השקיעה מיקרוסופט עצמה כסף בחברות מתוכנית ההאצה, מלבד רכישה של חברה בתוכנית שפועלת בסיטאל.

חנן לוי, מנהל האקסלרטור - מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראלאחד האתגרים בעבודה עם אנשי חברות ההזנק הצעירות, אמר וייספלד, הוא לגרום להם לנטוש את האשליה לפיה מה שיש להם זה מה שאנשים מחפשים ורוצים. "בישראל, בעיקר, היזמים מאוהבים בטכנולוגיה שלהם; הם בנו משהו והם בטוחים שכל העולם רוצה בו. באמצעות המפגשים התכופים בתוכנית עם משקיעים שונים, אנו מנסים לגרום להם להבין מה נדרש למשקיעים ועל מה הם מוכנים לשלם. בשלב מסוים אתה רואה את האסימון שנופל להם. בשני המחזורים, חצי מהחברות שינו את השוק שאליו הם התכוונו לפנות – ואפילו את המוצר שלהם", אמר.

חנן לוי, מנהל האקסלרטור – מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, סיפר כי "לתוכנית מתקבלות חברות בשלב סיד שגייסו עד חצי מיליון דולרים, אולם חלק מהחברות במחזור השני טרם הגיעו בשלב הכניסה לתוכנית לגיוס הון כלשהו. בה בעת, במהלך התוכנית עוררו החברות עניין רב בקרב משקיעי הון סיכון; עשר חברות מתוך 13 המשתתפות קיבלו במהלך השהות באקסלרטור הצעות השקעה, ו-8 מהן כבר סגרו גיוס הון בהיקף כולל של למעלה מ-4 מיליון דולרים". לשם השוואה, הוא מציין, כי מאיצים מובילים בארה"ב וברחבי העולם הגיעו לשיעורי השקעה דומים רק לאחר 7-5 שנות פעילות, וכי גיוסי ההון מתבצעים בדרך כלל תקופת זמן ארוכה אחרי סיום המחזור, ולא במהלכו.

ינקי מרגלית, שפועל במסגרת התוכנית כמנטור, אמר במסיבת העיתונאים כי תוכנית ההאצה משקפת מגמה חדשה בעולם הטכנולוגי. "תם העידן בו יזם יושב לבדו בביתו כדי לפתח את רעיונותיו. היזמים הצעירים של היום מחפשים לעבוד בקהילה. כנראה שמגמת הרשתות החברתיות יצרה שינוי גם בתחום היזמות, ולכן תוכניות כמו האצה ו-HUB מושכים את היזמים של היום", אמר מרגלית.

לדבריו, "נראה שקהילה הפכה לדבר מהותי בתהליך ההזנק. מעבר לכל הדברים הטובים שמקבלים היזמים במסגרת תוכנית ההאצה של מיקרוסופט, מה שבאמת הם מחפשים זה קהילה וגם אקו-סיסטם. נהניתי לראות במהלך התוכנית את האינטראקציה בין אנשי חברות ההזנק. החלל ההומה בו מתקיימת התוכנית נראה בעיני כמקדש שכולם בו באים להתפלל יחדיו, ולהוציא מתחת ידם את הסטארט-אפ שלהם. אמנם הגעתי כמנטור, אבל בחלק מהחברות התאהבתי והפכתי להיות משקיע". על השאלה בדבר העבודה ללא תגמול אותה מעניקים המנטורים בתוכנית, אמר כי אכן המנטורים לא זוכים לתגמול כספי, אך הם מרוויחים במהלך התוכנית מבט כולל על המגמות המרכזיות בשוק – ונחשפים להזדמנויות עסקיות.

יורם טיץ
, מנכל ארנסט אנד יאנג ישראל, המשמש בתוכנית כשותף וכמנטור, ציין את ההשקעה הרבה בזמן ובמשאבים של בכירים במיקרוסופט, ואמר כי חשיבותה של התוכנית בכך שהיא מסייעת בייצור הדור הבא של היזמים.

13 הסטארט-אפים, אשר נבחרו לתוכנית מתוך כ-300 חברות ישראליות שהגישו מועמדות, יטוסו בתחילת מאי להציג את פתרונותיהן במשרדי מיקרוסופט, בעמק הסיליקון שבארצות הברית. בכך תסתיים פעילות המחזור השני. ההרשמה למחזור השלישי תיסגר בתחילת יוני, ופעילות התוכנית תחל חודש לאחר מכן.

ברשימת החברות שסיימו את המחזור השני נמצאות INNOBI, שפיתחה טכנולוגיה לניתוח אוטומטי וניטור של מתחרים עסקיים על פי נתונים מהרשת; Applango, פתרון לניהול השימוש באפליקציות ענן בארגונים; WSC Sport, טכנולוגיה המאפשרת יצירה אוטומטית של כתבות וידיאו מותאמות אישית בתחום הספורט; Telesofia Medical, טכנולוגיה שהופכת מידע רפואי לסרטוני וידיאו פשוטים ונהירים; Physihome, טכנולוגיה לטיפולי פיזיותרפיה בבית המטופל בשילוב קינקט; KitchenBug, שפיתחה פלטפורמה לניתוח מיידי של מתכונים מהאינטרנט לצורך מתן המלצות אישיות למשתמשי הפלטפורמה; Scoreoid, פלטפורמת Backend למשחקי אונליין; LiveTune, אפליקציה ללימוד מוזיקה המותאמת אישית לכל משתמש; Pixtr, אפליקציה המבצעת שיפור אוטומטי לתמונות; ו-Shopetti, אפליקציית שופינג חברתית לנשים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים