חשיפה: צה"ל יחזיר "הביתה" פיתוח תוכנה ממיקור-חוץ, בצעד שצפוי לחסוך עשרות מיליונים
גורמים באגף התיקשוב ציינו בפני אנשים ומחשבים, כי קיים חוסר שביעות רצון מהתהליך ומהתוצרים הקיימים כיום ● לדבריהם, "יש אנשי תוכנה מצוינים בצה"ל, אשר העלו לאוויר מערכות פרי פיתוחם בלוחות זמנים קצרים. על כן, אין סיבה שלא לתת לאנשים אלו פרויקטים גדולים יותר" ● הפרויקטים הראשונים שיחזרו לידי צה"ל יהיו בתחום מערכות השו"ב ● מאחר והמהלך צפוי לקרות כבר בחודשים הקרובים, צפויות ספקיות מיקור-החוץ העובדות עם צה"ל להיפגע כלכלית כבר במהלך 2013
בצה"ל מתכוונים לצמצם באופן משמעותי את הסכמי מיקור-החוץ שנחתמו עם חברות מקומיות בשנים האחרונות, בצעד שצפוי לחסוך עשרות מיליוני שקלים – כך נודע לאנשים ומחשבים. בשבועות האחרונים מקיימים בכירים באגף התיקשוב דיונים בנושא מערך התוכנה בצה"ל, כאשר אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיונים אלה, הינו החזרת פיתוח התוכנה לידי צה"ל.
גורמים באגף ציינו בפני אנשים ומחשבים, כי קיים חוסר שביעות רצון מהתהליך ומהתוצרים הקיימים כיום, וכי המהלך כולו יוביל לחיסכון תקציבי רב. עוד הוסיפו אותם גורמים, כי "בצה"ל ישנם אנשי תוכנה מצוינים השייכים ליחידת לוט"ם שבאגף התיקשוב, אשר העלו לאוויר באופן מבצעי כמה מערכות פרי פיתוחם. הם עשו זאת בלוחות זמנים קצרים, המספקים קפיצת מדרגה משמעותית. על כן, אין סיבה שלא לתת לאנשים אלו פרויקטים גדולים יותר".
לאנשים ומחשבים נודע עוד, כי הפרויקטים הראשונים שיחזרו לידי צה"ל יהיו בתחום מערכות השו"ב (ר"ת שליטה ובקרה), וכי המהלך צפוי לקרות כבר בחודשים הקרובים. כתוצאה מכך, צפויות ספקיות מיקור-החוץ העובדות עם צה"ל להיפגע כלכלית כבר במהלך 2013.
פרויקט נוסף וחשוב במיוחד, שעבר ב-2012 למיקור-פנים, הוא פרויקט צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי). הפרויקט הוא שיתוף פעולה של אלביט ומפקדת זרוע היבשה. המדובר במערכת שמאפשרת למפקדי כוחות בשטח לעקוב אחר תמונת הקרב ואחר מיקום כוחותיהם ממסך דיגיטלי קטן שצמוד אליהם. במשך שלוש שנות ההטמעה של המערכת ביחידות צה"ל, שילם הצבא 24 מיליון שקלים בשנה לאינטגרטורים שונים, בתמורה להעסקת עובדיהם בתחזוקת המכשירים, התאמתם לצורכי צה"ל והדרכת המפקדים. ב-2012 הוחלט להעסיק חיילים וקצינים בהטמעת המערכת ועלויות הפרויקט ירדו ל-5 מיליון שקלים בשנה, עקב החיסכון בהוצאות כוח אדם.
החזרת שירותים "הביתה" הופכת למגמה של ממש בצה"ל: כבר בשנה שעברה הסתבר לצבא, כי מיקור-חוץ אינו בהכרח יעיל יותר. כזכור, מאז 2007 נמצא צה"ל בתהליך מתמיד של התייעלות, בעקבות מסקנות ועדת ברודט, שמונתה לאחר מלחמת לבנון השנייה. במסגרת התהליך הוצאו פעולות רבות של הצבא – הקשורות לתחזוקה, הסעדה, תחבורה וניקיון – למיקור-חוץ. אז גילו המפקדים בזרועות השונים, כי מיקור-חוץ משתלם בהתחלה – כאשר ספקי שירותים מתחרים ביניהם על החוזה השמן והיוקרתי, אולם לאחר כמה שנים מגלים שהמתחרים נעלמו והספק התחרותי והיעיל הפך למונופול או דואופול שמעלה מחירים בידיעה שלא ניתן להתחרות בו. כך, מאז 2012 חוזרים יותר ויותר תפקודים ממיקור-חוץ אל תוך הצבא.
השימוש במיקור-חוץ ביחידת לוט"ם שבאגף התיקשוב החל במחצית העשור הקודם. כך, למשל, במנהלת פרויקט פRולוג – הטמעת מערכת ה-ERP של סאפ (SAP) באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, הועסקו במיקור-חוץ עשרות מעובדי יבמ (IBM) ישראל ונס ישראל, לצד חיילי וקציני המנהלת.
גורם בכיר באגף התיקשוב סיכם ואמר לאנשים ומחשבים, כי "אין דבר שספק פרטי יכול לעשות טוב יותר וזול יותר מהצבא עצמו". נראה שדבריו הולמים את תפיסתו החדשה-ישנה של הצבא.
השאלה המתבקשת היא, האם לחייל בשירות סדיר יש מספיק ידע וניסיון כדי לבצע בדיקות איכות תוכנה בצורה המקצועית והדקדקנית הדרושה בבדיקות פיתוח תוכנה מהסוג הזה