עמית ברקאי, איי-פרוסיס: "Hana היא העתיד ופותחת צוואר בקבוק"

"המערכת מאפשרת לבצע באמצעותה פרויקטים שפעם היינו עוצרים אותם, או בכלל לא מתחילים לבצעם, מאחר שחשבנו שאנחנו לא יכולים לספק אותם", אמר ברקאי, יועץ מומחה ובעלי החברה ● לדבריו, "אפשר, בפרויקט פשוט, להחליף את בסיס הנתונים ב-Hana או לבנות את המערכת בצד ואז לבצע את ההחלפה; בכל מקרה, זהו הכיוון"

"יכולת העיבוד בזיכרון של Hana היא העתיד. אנחנו יכולים כיום לבצע באמצעותה פרויקטים שפעם היינו עוצרים אותם, או בכלל לא מתחילים לבצעם, מאחר שחשבנו שאנחנו לא יכולים לספק אותם. מעבר לכך, אפשר לשלב את Hana עם BW 7.3, שזו האפשרות הכי נכונה בביצועי ארגון בכלל, לא רק בחשיבה ארגונית", כך אמר עמית ברקאי, יועץ מומחה ובעלי איי-פרוסיס.

ברקאי דיבר במסלול Business Analytics בכנס ISUG2013, שנערך באחרונה באבניו שבקריית שדה התעופה. ISUG2013 הוא הכנס השנתי הארצי של משתמשי סאפ (SAP) בישראל וכמו בכל שנה, הוא הופק על ידי אנשים ומחשבים והשתתפו בו אלפים.

לדברי ברקאי, "כעת, עם המערכת החדשה, אנחנו מרגישים שנפתח צוואר בקבוק. כיום אנחנו לא מפחדים לתת לכל משתמש לבנות דו"חות, כי אין לנו כל בעיה לעשות כן. הסיבה לכך היא ש-Hana מטפלת בדו"חות בקצב מהיר ביותר. רוב הפעילויות שלנו מתרכזות ביישומים, מה שגרם בעבר לעיכוב בביצועים, אולם כעת זה מבוצע בתוך בסיס נתונים שפועל בזיכרון וזה הכיוון הנכון, כי Hana לא מוגבלת בזיכרון ובעוצמת העיבוד שלה. אפשר, בפרויקט פשוט, להחליף את בסיס הנתונים ב-Hana או לבנות את המערכת בצד ואז לבצע את ההחלפה. בכל מקרה, זהו הכיוון".

יישום מערכת SAP בבנק ישראל
יעל אורגד
, מנהלת תחום HCM בחטיבת סאפ של מלם מערכות, תיארה אה היישום של מערכת SAP-E-Recruitment שביצעה החברה בבנק ישראל, את תפיסת הפתרון ואת השילוב שלו בשולחנות העבודה של העובדים והמנהלים. לדבריה, "מדובר במערכת שמספקת יכולות ניהול תיק עובד, ניהול תיק הדרכה, ניהול שכר וממשק גנרי למערכת משאבי האנוש בבנק". היא טענה ש-"המערכת שהתקנו תרמה לשינוי בתפיסה של גיוס ההון האנושי בבנק. מה שביצענו מאפשר לבנק לבצע היטב את כל שרשרת תהליך הגיוס, ולא משנה באיזה סוג של גיוס מדובר".

יעל אורגד, מנהלת תחום HCM בחטיבת סאפ של מלם מערכות. צילום: ניב קנטור"בבנק ישראל מתנהלים מספר תהליכי גיוס", פירטה אורגד. "למשל, מתקיים מכרז פנימי לעובדים לצורך קידום. היינו צריכים לספק תמיכה עבור התהליך הזה. היינו צריכים לשלב את כל הגורמים בתהליך, תוך בדיקה מדוקדקת של מי שמתחיל בגיוס, למי מותר ולמי אסור לראות את רשימת המועמדים. היבט חשוב מאוד היה סינון ודירוג מועמדים, דירוג התאמה בסיסי, שמבוצעים באופן כמעט ממוכן".

היא ציינה שהטמעת המערכת התחילה ביוני 2010 והסתיימה שנתיים לאחר מכן. ההטמעה בוצעה בתהליך דו שלבי. "בשלב הראשון היה חשוב לנו לבנות נתוני תשתית, לבנות מערכת יציבה ועובדת, שניתן יהיה, בשלב השני, לנהל בתוכה את מערכת גיוס העובדים", אמרה. "מדובר בתהליכים חוצי ארגון, ממחלקת הגיוס, עבור במשאבי אנוש ועד למנהל. כולם צריכים לקבל נגישות למערכות הללו משולחן העבודה שלהם. לא מספיק רק איסוף המידע, אני רוצה שהמידע הזה ישרת את העובדים והמנהלים בעבודה היום יומית שלהם".

"כיום, כחצי שעה לאחר קליטת הפרטים במערכת, שלפעמים מוכנסים בידי המועמד באופן עצמאי באמצעות ממשק מתאים, המנהלים כבר יכולים לראות שהוגשה מועמדות", אמרה אורגד. "בנוסף, בוצעו מהלכים כדי לוודא שהמנהל יראה לנגד עיניו את כל הנתונים של המועמדים, כדי שלא תהיה נפילה בין כסאות".

לדברי אורגד, נושא טיוב הנתונים היה חשוב מאוד למלם בעת הטמעת המערכת, וזה בוצע בחלק השני של הפרויקט, שהחל בספטמבר 2011, כחלק מהבנייה של שולחן העבודה. היא הוסיפה, כי "שולחן העבודה הוא השער הכללי לערכת העובדים ולמערכת הגיוס. זה עמד לנגד עינינו ולשם רצינו להגיע".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים