לאתר את הטאלנט הפלסטיני הבא

בעולם הטכנולוגי קל מאוד לייצר ג'ובים ולהעסיק מתכנתים, אולם קשה מאוד לייצר טאלנטים - כך אמר חמי פרס, יו"ר מרכז פרס, במפגש מנהלי טכנולוגיות מישראל ומהרשות הפלסטינית ● לישראל חסרים הרבה מאוד טאלנטים, בין היתר בגלל מגבלת גודל האוכלוסיה, אולם ברשות הפלסטינית קיים פוטנציאל בלתי מנוצל לייצר את הטאלנט הבא ● ההיי-טק כגשר לקירוב לבבות והשכנת יחסי שלום

במפגש מנהלי טכנולוגיות מישראל ומהרשות הפלסטינית, שנערך אתמול (ב') בחסות גוגל (Google) ישראל, איגוד לשכות המסחר וראשי התעשיות המתקדמות, סיפר חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום וממארגני האירוע, שלפני כ-30 שנה הגיע לארץ הגל השני של העולים מברית המועצות לשעבר. לדבריו, הם השתלבו בתעשיית ההיי-טק ורבים מהם תרמו לה תרומה חשובה ביותר. אין סיבה, אמר פרס, שצעירים פלסטינים בוגרי חוגי המדעים באוניברסיטה לא יהיו "העולים החדשים מרוסיה" עבור הרשות הפלסטינית וגם עבור ישראל. הפוטנציאל קיים – המימוש קצת בעייתי ואיטי.

ישראל והרשות הפלסטינית משתפות פעולה בתחום ההיי-טק כבר שנים רבות. עיקר שיתוף הפעולה מתבצע באמצעות החברות הגלובליות הפועלות בישראל. הקשרים מסועפים ומנותבים בדרך כלל על ידי המטות המרכזיים של החברות ובחסות גופים בינלאומיים מצד שלישי, כמו האיחוד האירופי, שגרירות ארצות הברית ועוד. ארגון ה-ICT הפלסטיני מקיים קשרים הדוקים עם בתי תוכנה וחברות ישראליות, וכל הצדדים מרוצים.

אחד המשתתפים במפגש שנערך אתמול סיפר, כי במרכז פיתוח טיפוסי של חברה גלובלית אתה יכול למצוא בני דתות שונים – יהודים, מוסלמים ונוצרים – חלקם אזרחי מדינות עוינות לישראל. עם זאת, הוא הדגיש, כי האווירה היא עניינית והמחסומים נשארים מעבר לדלת.

החברות הרב-לאומיות נטלו על עצמן משימה חשובה, מעבר לעניין העסקי: להיות גשר בין אומת הסטארט-אפ ובין הרשות הפלסטינית, שעדיין קשורה בטבורה למדינת ישראל. בפועל, הדברים קמים ונופלים על מקצועיות – היכולת של בתי התוכנה הפלסטינים לספק את הסחורה, ועל רמתם של הצעירים שעובדים שם. אין חולק, כי קיים פער בולט וברור בין צעיר ישראלי בוגר 8200 ופקולטה למדעי המחשב באחת האוניברסיטאות, לבין צעיר פלסטיני – שגם אם סיים אוניברסיטה בהצטיינות, אין לו את ההזדמנות ליישם את מה שלמד.

החברות הרב-לאומיות מעסיקות בקושי 3% מכוח העבודה באזורי יהודה ושומרון. מספר בוגרי מדעי המחשב שנפלט לשוק הפלסטיני נאמד בכ-1,000 בכל שנה, ורק אחוזים בודדים מהם מוצאים עבודה בתחום. האחרים נאלצים לחפש עבודות אחרות, שאינן קשורות לתחום לימודיהם.

בפאנל שעסק בהצגת היכולות של בתי התוכנה הפלסטינים ותרומתם לשוק הישראלי, עלתה השאלה כיצד ניתן להעלות את רמתם של הצעירים שרוצים לעבוד ולפתוח בפניהם אפשרויות. חמי פרס אמר, כי בעולם הטכנולוגי קל מאוד לייצר ג'ובים ולהעסיק מתכנתים, אולם קשה מאוד לייצר טאלנטים. לישראל חסרים הרבה מאוד טאלנטים, בגלל המספר המוגבל של הצעירים שפונה ללימודי המדעים ובגלל מגבלת גודל האוכלוסיה, כמובן. אולם, ברשות הפלסטינית קיים פוטנציאל בלתי מנוצל לייצר את הטאלנט הבא.

הדוברים האחרים באירוע הסכימו גם הם, שאחת המשימות המרכזיות שעומדות בפני התעשייה הישראלית, היא להעלות את הרמה המקצועית של הבוגרים, וזאת על ידי הכשרתם פה בישראל. הרגיעה היחסית בשטחים, אמרו המשתתפים, יצרה אווירה חיובית שמאפשרת לצעירים משם לבוא לפה וללמוד. היא גם תורמת ליצירת הידברות ושיתופי פעולה בין ישראל לרשות, שעוזרים במימוש אחד היעדים המרכזיים של חברות גדולות: לכבוש את השוק הערבי, הכולל כ-350 מיליון דוברי ערבית. מבחינה זו, לישראל ולרשות הפלסטינית יש יתרון מובנה ויכולת להסתער על השוק הערבי בכוחות משותפים.

השורה ההתחתונה: ההיי-טק מהווה גשר לקירוב לבבות והשכנת יחסי שלום בינינו ובין שכנינו. דרושים מנהיגים אמיצים ויזמים משני הצדדים שיניעו את התהליך ויעשו את מה שדרוש. התמדה בכיוון זה תשפיע בהכרח על המנהיגים בשני העמים. שמעון פרס נהג לדבר על מזרח תיכון חדש. בנו, חמי, הביא אתמול גרסה עדכנית: מזרח תיכון טכנולוגי חדש.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים