הערכות: השקעות היתר של בטר פלייס ב-IT תרמו לנפילתה
"ההשקעה של בטר פלייס ב-IT בוצעה כאילו החברה תצליח בוודאות. לדעתי היה כדאי להשקיע במיחשוב באופן הדרגתי יותר", אמר לאנשים ומחשבים יואב צור - יועץ אסטרטגי ובכיר לשעבר בנס טכנולוגיות וביבמ גלובל סרוויסס ● ד"ר ג'ימי שוורצקוף, STKI: "הבעיה שלי עם בטר פלייס בהקשר המיחשובי היתה השינויים הפרסונליים התכופים שבוצעו במחלקת ה-IT ושינוי מפת הדרכים הטכנולוגית בתדירות גבוהה מדי"
האם ההשקעות המסיביות שביצעה בטר פלייס (Better Place) במיחשוב ובטכנולוגיה תרמו לנפילתה? האם תרמה לכך תחלופת כוח האדם המיחשובי והשינויים במפת הדרכים הטכנולוגית שלה? גורמים בשוק ה-IT חלוקים בדעותיהם בנושא.
"הנהלת בטר פלייס השקיעה יותר מדי תקציבים ב-IT, והדבר מעורר תמיהה והרמת גבות", אמר יואב צור, יזם עסקי ויועץ אסטרטגי, בראיון לאנשים ומחשבים. לדברי צור – לשעבר סגן נשיא בכיר בנס טכנולוגיות, סמנכ"ל ב-יבמ גלובל סרוויסס (IGS) ובתדיראן, "ההשקעה של בטר פלייס ב-IT בוצעה כאילו החברה תצליח בוודאות. אני גורס, כי אולי היה כדאי להשקיע במיחשוב באופן הדרגתי יותר".
על פי צור, "ההשקעות ב-IT בתעשיית הרכב עומדות על 1%-2% מהמחזור, ולכל היותר, כבשאר התעשיות המסורתיות, על 3% ממנו. ההשקעות הגדולות ביותר במיחשוב הן בעולמות הטלקום והפיננסים, אז ההשקעה עומדת על 5%-10% מהמחזור. באה בטר פלייס, שבסופו של דבר היא לא חברת היי-טק, ומשקיעה ב-IT כ-20% ממחזורה".
השקעה שכזו היתה מוצדקת, אמר צור, "אחרי שהיא מכרה כמה מאות אלפי מכוניות. עד אז, לטעמי, היא הייתה צריכה להיעזר בתוכנות מדף פשוטות, שהיו יכולות לחסוך לה מיליוני שקלים רבים. ה-IT צריך להיגזר מהביזנס, אולם במקרה של בטר פלייס נדמה שלא הייתה הלימה בין ה-IT לחלק העסקי". צור הדגיש, כי "בטר פלייס לא נפלה בגלל ה-IT, אבל ההשקעה בו הייתה מוגזמת".
לדבריו, "הכישלון העצוב והמהדהד של הסטארט-אפ הישראלי המבטיח כבר נותח כמעט מכל זווית אפשרית. מדובר בהשקעה מצטברת של כ-800 מיליון דולרים מאז 2007, שכל שנותר ממנה הם חובות של 40 מיליון דולרים ונכסים בשווי 9.5 מיליון. העובדים פוטרו, הכנסות החברה ב-2012 הסתכמו ב-7 מיליון דולרים בלבד. אם לא די בכך, אז נמכרו פחות מאלף מכוניות, חלקן הגדול לעובדי חברה ולספקים".
בשיאה, אמר צור, "הגיעה יחידת הטכנולוגיות של בטר פלייס ליותר מ-300 עובדים, מהם כ-200 בתחומי ה-IT הקלאסיים. במונחים ישראלים, מדובר ביחידה גדולה מאוד, בסדר גודל של יחידת IT בחברות ביטוח, אשראי או טלקום – חברות בעלות מחזור הכנסות של מיליארדי שקלים ומאות אלפי לקוחות פעילים. בבטר פלייס, לעומת זאת, הושקעו מאות מיליוני שקלים במערכות IT עוד בטרם הוצאת החשבונית הראשונה ללקוח".
לדברי צור, "אסטרטגיית המיחשוב של בטר פלייס הייתה מיטבית ומירבית בשני מובנים: ראשית, עצם ההחלטה לפתח מראש מערך מידע ותשתית סופר-מודרניים, בהתאם לתחזית העסקית הסופית – קרי יכולת תמיכה במאות אלפי לקוחות ובפריסה גלובלית. שנית, הבחירה לממש את כל מרכיבי המערך עם פתרונות פרימיום וספקים מובילים ומתקדמים. מדובר ב-'גורילות' כמו אמדוקס (Amdocs) לנושאי הבילינג וה-CRM, סאפ (SAP) ו-IGS ל-ERP, יבמ (IBM) להקמת כמה דטה-סנטרים בפריסה גלובלית, BMC, טיבקו (TIBCO) ועוד רבים וטובים מאוד".
ברור כי גם לפי התחזית של החברה, הוסיף צור, "בשנים הראשונות ניתן היה להסתפק בתצורה מינימלית, עם תוכנות ניהול בסיסיות. כפי שאמר לי גורם המעורה בפרטים: 'עסק של שבעה מיליון דולרים לשנה וכמה מאות מכוניות יכולנו לנהל לא רע גם בגיליון אקסל (Excel) ותוכנת חשבשבת'. יתירה על כך, עצם ההחלטה לפתח וליישם מערכות כה מורכבות, עבור תהליך חדש ועתידי וללא לקוחות, יצר קושי מובנה בהגדרת צרכים ואפיון תהליכים סגורים. כתוצאה מכך פותח כל תהליך מספר פעמים לאור צרכים משתנים והחלטות שנפתחו".
צור סיכם באומרו, כי "פונקציית ה-IT, תקצובה ושלבי התפתחותה, מהווים חלק אינטגרלי מעסקי הארגון. קודם כל צריכה להיות הלימה בינה ובין מצבו הכולל של הארגון, ורק אחר כך יש מקום לשיקולים ולשאיפות – המקצועיים והטכנולוגיים כאחד. למותר לציין שהכשל במקרה של בטר פלייס אינו במערכות ה-IT. יש שם אנשים מצוינים ובעלי רקע טכנולוגי מעולה".
"אין לי בעיה עם ההשקעה של הנהלת בטר פלייס ב-IT", אמר לאנשים ומחשבים ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל חברת המחקר STKI. "כאשר מקימים חברה, ברור שההשקעה הראשונית גדולה יותר מאשר השקעת ההמשך המוצאת על תחזוקה. ההשקעה הראשונית הזו היא מחויבת המציאות".
לדברי ד"ר שוורצקוף, "הבעיה שלי עם בטר פלייס בהקשר המיחשובי היתה השינויים הפרסונליים התכופים שבוצעו במחלקת ה-IT ושינוי מפת הדרכים הטכנולוגית בתדירות גבוהה מדי. אני חולק על ידידי, יואב צור: בטר פלייס היא חברה מבוססת IT פר-אקסלנס. היא לא חברת לואו-טק. ייתכן שהיה בזבוז במהלך השינויים של המפות הטכנולוגיות ארוכות הטווח". בכל מקרה, אמר ד"ר שוורצקוף, "אי אפשר לתלות את כשלונה של בטר פלייס ב-IT".
לא ניתן היה להשיג את תגובתו של עודד שטמר, סמנכ"ל התפעול של בטר פלייס.
עו"ד סיגל רוזן-רכב, המפרקת הזמנית של החברה, מסרה כי אין לה מה לומר בנושא.
מור, תודה על המשוב וההתיחסות העניינית. אני מסכים איתך בכל הנוגע למחשוב היעודי של בטר פלייס (המקבילה הלוגית להנדסה בחברות טלקום) ולכן גם הפרדתי בניתוח שלי בין 200 עובדי "ה IT הקלאסי" לכ 150 נוספים שהיו ביחידה בשיאה ושרתו את הצרכים המיוחדים עליהם כתבת. בכל הנוגע למחשוב רגיל, אני חוזר ואומר: אין סיבה להקים מראש מערך מקסימלי לפני שיש לקוח ראשון והמיזם הנו נסיוני וחדשני. גישה מודרגת יותר בריאה מבחינה עסקית. לגבי הציון של הבנתי את המהות של בטר פלייס :) טוב כנראה שגם המשקיעים והלקוחות שלא באו לא הבינו אותה עד הסוף. בלי קשר אני מסכים לגמרי עם הקביעה של ידידי אריה עמית. יש בעיה מובנית בנושא הסוללה, ענין של כימיה.. לא קשור בכלל ל IT. תודה לכל המתיחסים, יואב
הביקורת של יואב צור מתאימה אולי לחברה רגילה, אך בבטר פלייס ה IT היה עמוד השדרה. צריך להבין שמה שבטר פלייס ניסתה לעשות זה לא למכור מכוניות, אלא להמציא מערך שירות חדשני שיכול לספק שירות ללקוח הראשון שעולה על הכביש לצריך תמיכה לנסיעה ממטולה ועד אילת. כל המערך שיכול לתמוך בזה, לרבות הלוגיסטיקה הנדרשת והיכולת לנהל מערך שירות ולוגיסטיקה כבר לאלפי לקוחות ראשונים (ואכן זה היה הצפי בתוך חודשים ספורים) חייב היה להישען על טכנולוגיה כעמוד תווך. היה צורך בהשקעות גדולות בהתחלה (ולא רק ב IT), כי כאשר אתה מפתח מודל ושירות חדשים לגמרי, כאשר אתה "ממציא את הגלגל", אתה לא יכול לעשות מה שאחרים עושים ואתה גם צריך לעדכן את התכניות ביתר תכיפות, וכך גם יש לשפוט את השקעותיה של בטר פלייס ב IT. מי שטוען שניתן לנהל מערך שירות שכזה באמצעות אקסל, ממש לא מבין את המהות של בטר פלייס ושופט אותה במשקפיים מקובעות של מה שהוא מכיר, ללא הפתיחות המחשבתית הנדרשת למיזם חדשני שכזה.
לקרוא ולא להאמין את כמות השטויות שכתבו כאן, מה הקשר בין ה IT לבין המודל העסקי הדפוק? אנשים ומחשבים תתעשתו
חברים, שורש הבעיה לנפילת בטרפלייס היא בהחלט טכנולוגית אבל לא טכנולוגית המידע מסתבר שאין עדיין טכנולוגיה מתאימה לבנית מכטנית משפחתית חשמלית, כזו שתאפשר נסיעה הלוך וחזור לחיפה בלי להחליף בטריה בדרך אז בואו לא ננדב את טכנולוגית המידע לסיפור
פטשניק , תקרא עד הסוף.. הכתבה לא אומרת שהכשל נובע מהמחשוב. רק נאמר שלא היתה הלימה בין ההשקעות למצב העסקי. יכלו להקטין השקעות לא חיוניות ב 150 מליון דולר ואז , אולי, היה להם אורך נשימה לעוד שנה שנתיים, ומי יודע אולי זה היה עזור לבנות שוק ןלהצליח , ואולי גם זה לא. לעולם לא נדע.
התגובה של עובד בטר פלייס "לשעבר", מסבירה הכל, האשלייה שהמיחשוב יכול לעשות הכל, ההתנתקות המוחלטת מהמציאות, זו בדיוק הבעיה של שי אגסי וחבריו, אליהם הצטרפו כל אלו שאין להם מושג במיחשוב, כמו למשל קפלינסקי ופרס, אלו שחייבים תמיד להראות שהם מבינים בכל דבר, אוי לו לפרס אם יודה שהעולם הזה לא מובן לו לחלוטין, א בצרכים האמיתיים של האדם, אז כולנו שילמנו עבור ההרפתקה המיותרת של אגסי ופרס.... אבל לא הכל רע, היו רבים שנהנו, עסקו בבנייה ויצירה של מערכות מיחשוב ובקרה, עיצבו וייצרו תחנות החלפה עם רובוטים נבונים, עיצבו מתקני תצוגה, עסקו בפרסום ושיווק, כתבו שטויות בעיתונים, סיפקו קייטרינג לאירועים הרבים, בקיצור, לא כל הכסף ירד לטמיון, נשפך והניע את גלגלי המשק, וזה גם משהו... חבל רק שכל המשאבים העצומים האלו לא נוצלו לטובת פרוייקטים מועילים, אלא לפרוייקט שנידון מראש לכישלון.
המשך, אז רק שוטה שאינו מבין במכוניות בונה רכב כזה, כעת תשאלו: "מה עושה בתמונה חברה רצינית כמו רנו?", רנו מוכנה להשקיע כספים בצורה מבוקרת, בכל מיני ניסיונות, גם בכאלו שאין להם סיכוי להצליח, מאותה הסיבה חברות רכב משקיעות הון עתק בבניית "מכוניות קונספט" שלא נועדו לייצור, אלא לניסוי ולמידה.
המשך, הלך אגסי וכיוון, לא לנישה מצומצמת, אלא ניסה לכבוש את כל שוק הרכב, בחר במכונית "מנהלים" מגושמת שאיננה מתאימה לתנועה בעיר הצפופה, מכונית עם 5 מושבים..... מי צריך מכונית עם כל כך הרבה מושבים כשנוסעים למשרד או לסופר? מכונית שתא המטען שלה התכווץ כל כך עד שאפילו אופנים מתקפלים בקושי נכנסים, בוודאי לא עגלת תינוק! מכנית מסוכנת, באמת "מסוכנת בכל המהירויות", קוביית מצברים שמשקלה 295 ק"ג ומותקנת מעל ומאחורי הציר האחורי..... לחיפושית משנות החמישים הייתה חלוקת משקל טובה יותר...נהגתי במכונית ובכל פניה קלה מערכת בקרת היציבות נכנסה לפעולה, לכאורה זה נפלא, למה לדאוג ליציבות? הרי האלקטרוניקה דואגת במקומנו! אבל, טעות מרה, בקרת יציבות נועדה להתערב רק במקרים קיצוניים, אפשר לנהוג אלפי ק"מ מבלי שהמערכת תכנס לפעולה, אבל אצל אגסי, המערכת איננה חדלה מלפעול, אבל מה יקרה במקרים באמת קיצוניים? אין סיכוי לישועה, המכונית תסתבסב ותיזרק לכל הרוחות....
האתר הזה דפוק, אחרי 5 שורות המסך קופץ וכל מה שנכתב הלך, אז שוב פעם, לשטות של אגסי לא היה סיכוי מהתחלה, האיש אולי "מבין" במחשבים, אבל אפס אחד גדול במכוניות, למוצר שלו לא היה שום סיכוי, רק שוטים כמו עופר, קפלינסקי, ושימון פרס, ושוטים אחרים יכלו להגרר אחרי אגסי החלילן מהמלין ששרף שלושת רבעי מיליארד דולר, אין שוק למכונית שעל מנת לנסוע לבקר את הסבתא בחיפה צריך לתכנן שתי החלפות מצברים בדרך, יש נישה נחמדה למכוניות "עירוניות" קטנות וזולות, שקטות וחסכוניות, שיכולות לשמש ככלי רכב שני במשפחה, או עבור קשישים דתיים שלא נוסעים לטייל בשבת, ורק צריכים מכונית להגיע לסופר או לבנק, ולבקר את הנכדים...
לקרוא ולא להאמין, איזו כתבה, איזה קישקושים, והאנשים האלו מנהלים חברות מתוחכמות ויושבים על תלושי שכר מטורפים... תראו איזו פלצנות: "לדברי צור, "אסטרטגיית המיחשוב של בטר פלייס הייתה מיטבית ומירבית בשני מובנים: ראשית, עצם ההחלטה לפתח מראש מערך מידע ותשתית סופר-מודרניים, בהתאם לתחזית העסקית הסופית - קרי יכולת תמיכה במאות אלפי לקוחות ובפריסה גלובלית. שנית, הבחירה לממש את כל מרכיבי המערך עם פתרונות פרימיום וספקים מובילים ומתקדמים. מדובר ב-'גורילות' כמו אמדוקס (Amdocs) לנושאי הבילינג וה-CRM, סאפ (SAP) ו-IGS ל-ERP, יבמ (IBM) להקמת כמה דטה-סנטרים בפריסה גלובלית, BMC, טיבקו (TIBCO) ועוד רבים וטובים מאוד"
לא רציני. החברה הפסידה 800 מיליון דולר. קצת פרופורציות. לתלות את הכשלון של החברה מבחינה עיסקית וטכנולוגית ב- IT נו באמת ?! גם אם נעשו שם שגיאות.
לצערי שניהם צודקים. היתה חגיגה לא נורמלית, מקצועית היה כיף אבל זה די מוטרף.פיתחנו מה שרצינו בשיא התחכום וכסף לא היה חסם לכלום. לקוחות לא היו אז עשינו כמיטב הבנתנו ושינינו כשהתגלה שזה לא מתאים. חוויה לחיים. בהצלחה לכולם בחיפוש עבודה חדשה !