מתחת לפריזמה

פרויקט "פריזמה" של הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA), שנחשף בסוף השבוע האחרון, מעלה שוב לסדר היום את הוויכוח האינסופי סביב האיזונים הנדרשים במדינות דמוקרטיות בין הצורך בהגנה על המולדת ועל אזרחיה, לבין שמירה קפדנית על פרטיותה.

באופן די צפוי, ההודאה של נשיא ארה"ב ברק אובמה, לפיה מדי פעם אכן נעשו האזנות ומעקבים על התעבורה ברשתות האינטרנט, זכתה לתגובות היסטריות בארצות הברית יותר מאשר בישראל, למשל. אולי מפני שלאלו שחיים כאן נשמע די טבעי שהאח הגדול עוקב אחריהם מדי פעם, ואולי גם בגלל שהישראלים מוכנים להפנים טוב יותר את דבריו של הנשיא אובמה – המשוואה של 100% ביטחון עם 100% פרטיות כבר לא קיימת יותר.

כל הסיפור הזה הוא במידה רבה יותר הצגה תקשורתית מאשר בעיה מהותית. שכן, אף אחד לא מעלה על דעתו שהדוד סם קורא את ים הגיבובים והמילים שנשפכים מדי שעה ברשתות החברתיות, או את תעבורת הטקטסים בגוגל (Google). ההסתכלות היא יותר באזורי הניתוחים האנליטסים – מעקב אחרי דפוסי התנהגות ברשת, מעשים חריגים, וכדומה.

אנחנו חיים בעידן המובייל, ה-NFC וכל הטכנולוגיות שמאפשרות זיהוי על בסיס מיקום בעל הטלפון. בעידן כזה, המידע האישי שזורם לאינסוף אנשים, חברות ובעלי עניין, גדול פי כמה ממה שרשויות הביטחון בארה"ב אכן מבקשות לעקוב אחריו.

גם הידיעה מתוך המגזין Wierd, לפיה פעולות הריגול נעשות בסיוע טכנולוגיות ישראליות, לא מפתיעה במיוחד. במקום מסוים היא מחמיאה – ישראל נתפסת בעולם כמובילה בכל מה שקשור למאבק בסייבר, כחלק מהיותה מובילה במאבק בטרור בכלל.

האדם הסביר ששומע את ההסברים של אובמה ואחרים יכול להבין שיש מחיר לקידמה ולמען הביטחון האישי שלו ושל אחרים. לכן הוא צריך לוותר מעט על פרטיותו. הכל כמובן בשליטה ותחת פיקוח, ולא היתר גורף לחטט בכל פיסת מידע שלנו. גם דבריו של מנכ"ל NSA, האומרים כי המעקבים נעשו אחר תושבי חוץ ולא על אזרחי אמריקה, צריכים לתרום להרגעת הרוחות.

האם אפל שיקרה?
זווית אחרת לפרשה היא התגובות הלא חד משמעיות של החברות הגדולות אשר "נתפסו על חם" בכך ששיתפו מידע ולא טרחו לעדכן אותנו. תגובת אפל (Apple), לדוגמה, היא כי "מעולם לא שמענו על פרויקט פריזם. אנחנו לא מספקים שום מידע לממשל באמצעות גישה ישירה". שימו לב לניסוח המעורפל: הם לא מספקים מידע באמצעות גישה ישירה. ומה לגבי גישה לא ישירה? יש הרי אלף דרכים להעביר מידע, אם רק מישהו רוצה בכך.

הלאה. מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק (Facebook), פרסם פוסט אישי לכל גולשי הרשת החברתית שפותח במילים דומות: "מעולם לא חלקנו מידע עם גורמי ממשל". כידוע, המידע שנחשף בגארדיאן (Guardian) לגבי לקוחות וריזון (Verizon), היה קצת שונה.

עבור גולשים רבים, התגובות של החברות היא הנקודה היותר מטרידה. הרי איש לא יהיה מוכן לקבל את התירוץ כי העומדים בראש חברות אלו לא ידעו ולא שמעו על הפרויקט. איש לא יעלה על הדעת שמישהו באחת החברות יעז לעשות מהלך כל כך גורף מבלי ליידע את הקודקודים הראשיים. אם אכן זו המציאות, מקומו לא באותו ארגון.

התשובות הלא מדויקות חמורות לא רק בהקשר של פרשה זו, אלא לגבי אמינותם של אותן חברות, שכל כך הרבה אנשים בעולם תלויים ביציבות וביושרה שלהן. קשה להאמין גם שהיה תיאום בתגובות, למרות הדימיון הרב ביניהן. לכן המסקנה המתבקשת היא שאותם ראשי חברות פשוט נבהלו מהפרסומים, וסברו שעל ידי הכחשה מינורית ולא מחייבת, הם ייצאו ידי חובה. הם כנראה לא מאמינים בעצמם בכוחה של הרשת, ולא תיארו איזה עוצמת תגובה תהיה לסיפור.

אמזון הבאה בתור?
מי שעיין בקפדנות בדיווחים מתוך הפרויקט המדובר, הבין שגם אמזון (Amazon) כנראה הבאה בתור ברשימת האתרים שהאח הגדול יתעניין בה. ביזנסוויק (BusinessWeek), במהדורה האלקטרונית שלו, מעלה שאלה מעניינת: אתה מצפה שפרויקט פריזמה יחול על שרתים משותפים של חברות גדולות שהשרתים הם בבעלותם. אבל מה קורה, למשל, ליישום הפופולרי דרופבוקס (Dropbox), שהשרתים שלו יושבים בכלל באמזון? חומר למחשבה.

השורה התחתונה: פרויקט PRISM מגיע בתקופה שבה טרור הסייבר עולה מדרגה, והקשר בינו לבין טרור פיזי כמעט לא ניתן לניתוק. המידע שזורם ברשתות ובאתרים יכול להציל חיים. לכן טוב נעשה אם נפנים את העובדה הזו, ונבין שהמחיר שאנו משלמים עדיף מאשר נשלם בחיינו. צריך לפנות לענקיות הרשת – אפל, גוגל ופייסבוק, ולומר: אל תעבדו עלינו, ואל תסתירו שום דבר. שקיפות היא תרופה שיכולה להועיל גם בסיפור הלא נעים הזה.