בדרך למדינה דיגיטלית?

השבוע התבשרנו כי מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל עלה שלב אחד קדימה, זאת לאחר שוועדת המכרזים פרסמה את פרטי הזוכה – ויה אירופה, שהיתה למעשה הקבוצה היחידה שהתמודדה. המכרז, אגב, מוערך ב-1.39 מיליארד דולדים.

בתוך כך, דווח היום (ה'), כי יו"ר סיסקו (Cisco), ג'ון צ'יימברס, הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך פגישה אישית בין השניים כי סיסקו תממן 140 מיליון דולרים בפרויקט. צ'יימברס היה בין שרשרת המנכ"לים, האח"מים וראשי מדינות שהגיעו השבוע לישראל כדי להשתתף בוועידת הנשיא ולאחל לשמעון פרס מזל טוב לרגל יום הולדתו ה-90.

עבור אלו שהשחיתו את זמנם כל השבוע בחישובים כספיים של מה אפשר היה לעשות עם הכסף שהושקע בוועידה, הנה תשובה אחת מוחשית: 140 מיליון דולרים לפרויקט שאמור להפוך את ישראל למדינה דיגיטלית, מודרנית, שמספקת לתושביה תשתיות אינטרנט, תקשורת וטלפוניה במהירות שמתאימה למאה ה-21.

אמנם יש למיזם הזה עוד הרבה אתגרים בדרך, בעיקר בנושא הכספי, אבל אין ספק שההודעה של סיסקו תגדיל את האמון ותקל לגייס עוד כספים. סיסקו היא מן הסתם ספקית הציוד העיקרית ועיקר המימון שלה הוא באשראי ספקים, מה שיקל מאוד על העבודות.

תשתיות תקשורת על בסיס סיבים אופטיים נחשבות כיום בכל העולם כדבר הבא של עולם הטלקום והתקשורת. עבור מדינת ישראל זהו מהפך אמיתי, שבא לידי ביטוי בכמה היבטים. ראשית, העובדה שבפעם הראשונה מאז קום המדינה יש איום ממשי על בזק, שהיא ספקית התשתיות המרכזית במדינה. חברת החשמל תהיה "הבזק", אבל במודלים קצת שונים. השירותים שהיא תספק יהיו זמינים לגורמים רבים ולא רק לספקי תקשורת. ספקי התקשורת לא יהיו יותר תלויים ברצונה של בזק להעניק להם שירותים, או ברגולציה שתחייב אותה. מה שיותר מרתק הוא היישומים הרבים שניתן להלביש על התשתיות האלו, המהירות שבה ניתן יהיה להעביר מידע, לפתח על בסיס זה אפליקציות, בעיקר בתחומי החינוך, הבריאות ושירותי ממשלה, שלא לדבר על האצה בלתי רגילה של כל נושא המסחר האלקטרוני.

מצד שני, אין זה אומר שעתידה של בזק לוט בערפל. להיפך, המיזם של חברת חשמל יניע את בזק להתחרות טוב יותר, להתייעל ולהוכיח שהיא לא פחות טובה מהמתחרה החדשה. אסור לשכוח גם שבזק לא ישבה בחיבוק ידיים בשנתיים האחרונות, ועשתה לא מעט השקעות בתשתיות חשובות. במילים אחרות, סוף כל סוף תתפתח פה תחרות אמיתית בשוק התקשורת, מעבר לרגולציה בסלולר. ולא שכחנו כמובן את חברת הכבלים הוט, שגם להם יש מה לומר בנושא הזה. התחרות בשוק תאלץ גם אותה להתחרות טוב יותר בתשתיות של בזק ובאלו של חברת החשמל. כך יהיו לנו במדינת ישראל שלוש חברות תקשורת גדולות ומבוססות, שיתחרו ביניהן. וכמו בכל תחרות – מי שירוויח זה אנחנו, הצרכנים.

בכל החגיגה הזו יש ל-IT תפקיד מרכזי מאוד. יוסי שנק, מנמ"ר חברת החשמל, הקדיש חלק גדול מזמנו בשנתיים האחרונות לטיפול במכרז ובפרויקט הזה לצידו של צבי חרפ"ק. אסור לשכוח שפיילוט של המיזם כבר פועל אצל 150 משפחות וארגונים בקריית שמונה. שביעות הרצון היא טוטלית; אותן משפחות לא מסוגלות לתאר לעצמן גלישה או שימוש בתקשורת שלא על בסיס הסיבית האופטיים. יותר מזה, גורמים יודעי דבר מעריכים שבאזור הצפון קמו בשנתיים האחרונות לא פחות מ-15 חברות שירותים ובתי תוכנה, שהמוצר העיקרי שלהם מבוסס על התקשורת המהירה ויתרונותיה של הסיבים האופטיים. כולם, אגב, מרוויחים לא רע. כמובן שבניית תשתית חדשה תחייב השקעה רבה באבטחה, במיוחד לאור איומי הסייבר ההולכים וגוברים ובהיותה של חברת החשמל אחד היעדים היותר מבוקשים על ידי האקרים המונעים מסיבות פוליטיות אידיאולוגיות.

נדמה כי צ'יימברס היטיב להגדיר את הפוטנציאל הטמון במיזם זה יותר טוב כל אחד אחר. "אנחנו פה כדי לקדם חזון ולבניית מדינה דיגיטלית לרווחת תושבי ישראל, בדגש על תחומי חינוך, חדשנות והפס הרחב", אמר יו"ר סיסקו. כמו כל מיזם ענק שכזה, עצם בנייתו והטיפול בו יצור מקומות תעסוקה רבים, ויוליד עסקים חדשים שלא הכרנו.

בשבוע שעסקו ודנו רבות על יום המחר, בוועידת הנשיא, אפשר לומר שהמחר הטכנולוגי כבר פה. עתה יש לקוות שהוא יגיע ליעד בשלום.