יאיר עדתו, טראקס: "ישראל היא מעצמת זיהוי ממוחשב"

"חברות ענק, כמו גוגל וסמסונג, משתמשות בטכנולוגיות ישראליות. יש המון פעילות בתחום הראייה הממוחשבת בישראל", אמר עדתו בכנס DevCon ● פרנסיסקו צזאריני, מנהל טכני בארלנג: "מחקרים הראו שכמות הזמן הנדרשת לכתוב שורת קוד בארלנג זהה לשימוש בג'אווה או ב-++C"

"ישראל היא מעצמת זיהוי ממוחשב", כך אמר יאיר עדתו, ראש צוות מחקר בטראקס, בכנס Devcon של אנשים ומחשבים שהתקיים ביום ה' האחרון בתל אביב.

"חברות כמו יבמ (IBM), יאהו! (!Yahoo), גוגל (Google) וסמסונג (Samsung) משתמשות בטכנולוגיות ישראליות", אמר עדתו. "כך, למשל, תחום שליטה של מכשירים באמצעות תנועות יד, מובילאיי (Mobileye) המפתחת מערכת לסיוע לנהגים, וחברות אבטחה רבות המפתחות מערכות המסתייעות בראייה ממוחשבת. יש המון פעילות בתחום הראייה הממוחשבת בישראל".

טראקס מפתחת תוכנה המאפשרת לזהות מוצרים בחנויות באמצעות צילום מדפים. לדבריו, "בטראקס טכנולוגיות אנו נותנים פתרון לחברות המסחר לניהול שטח המדף. מראים להם כיצד באמת נראה המדף בסופר כשהלקוח מגיע, מה יש על המדף ואיך הוא מסודר, איזו גרסה של המוצר, וכן הלאה. כדי לדעת את זה, אנחנו צריכים לפתח מנוע שמזהה כל מוצר בעולם. זה בעייתי, כי ישנם הבדלים קטנים מאוד בין התמונות, וקשה לזהות".

"יש משימות בראייה ממוחשבת, כגון זיהוי פנים, שכבר יש להן פתרונות בצורה של ספריות דוגמת Open CV", המשיך עדתו. "משימות אחרות, כמו העלמת אנשים מתמונה, הן מסובכות יותר ויהיה קשה לבצע אותן באופן אוטומטי. התגברנו על המגבלות באמצעות שיטה שרשמנו עליה פטנטים – Fine Grained Recognition, איך לבצע זיהוי מדויק. במובן זה, אנחנו מקדימים את האקדמיה".

לוק הפסון מ-GitHub, מפתחת מערכת לבדיקת קוד ובקרת גרסאות, דיבר בכנס על הרקע האישי שלו בניהול צוות QA. "החברה בה אני עובד רצה קדימה ומפתחת מוצרים. זה מחייב אותי להשתמש בתהליכי QA מהירים. לדוגמה, אני משתמש במערכת בדיקות ללא סקריפט Exploratory testing, וכן ב-Dog Fooding – מערכת הבודקת אם הקוד מספיק טוב כדי לשחרר אותו. שם המוצר שאול מתחום המזון: 'אם זה טוב בשבילך – אתה יכול לתת את זה לכלב שלך. אנחנו משתמשים במוצרים שלנו כל יום'". לדבריו, "אין לנו היררכיה. אני עובד עם צוות, אבל עושה גם בקרת איכות בעצמי".

יוסף מנדלסון, גם הוא GitHub, הקדיש את הרצאתו ללמידה דרך כישלונות. "עבדתי בעבר בחברה שחילצה מפתחים שנתקעו ולא הצליחו לממש את התוכנה שלהם. כולנו נשכרנו בידי GitHub", אמר. לדבריו, "תכנות היא משימה יצירתית. צריך בסיס טוב למוצר תוכנה – יש צורך בתמיכה. יש לנו אנשים שאחראיים על התפעול לצד אנשי אבטחה. כל אלו עובדים מאחורי הקלעים, ועושים דברים שאף אחד לא מעריך את חשיבותם עד שמתגלה בעיה. בשעת צרה, חתולי התמיכה נכנסים לפעולה – ועוזרים".

פרנסיסקו צזאריני, מנהל טכני בארלנג, תיאר את התפתחות שפת ארנלג. "כשהמציאו את ארלנג, לא התכוונו לבנות שפה, אלא לפתור בעיה פשוטה של פיתוח יעיל של מערכות מסיביות שצריכות להיות Fault-tolerant ותמיד פועלות. במקור זה נועד לפיתוח מרכזיות מיתוג במגזר הטלקום, אבל היום יש צורך במערכות כאלה למיחשוב ענן, העברת מסרים, משחקים מרובי משתתפים, ווב 2.0, ועוד. כל אפליקציה בצד השרת שתצטרך לגדול חייבת להיות עמידה", הסביר צזאריני.

הוא המשיך ואמר, כי "שפת ארלנג עושה את דרכה לעולם המשובץ. המכשירים המשובצים חייבים להיות חזקים ואנו רואים מעבר מ-C לשפות שרצות על מכונה וירטואלית. המסר העיקרי למפתחים: ארלנג היא cost-effective בדרכים רבות – לוקח פחות זמן לפתח מערכות בארלנג מאשר בג'אווה (Java) או ב-++C. מחקרים הראו שכמות הזמן הנדרשת לכתוב שורת קוד בארלנג זהה לשימוש בג'אווה או ב-++C, וכי צפיפות הבאגים היא דומה. לכן אם יש רק עשירית קוד, זה אומר רק עשירית מכמות הבאגים".

"עלות התפעול של מערכות ארלנג", סיכם, "שמסוגלות גם לרפא את עצמן – נמוכות יותר. התוכנות רצות הרבה יותר חלק ועלות התחזוקה הרבה יותר נמוכה, משום שניתן לבצע שדרוגים חיים בלי להוריד את המערכת".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים