תת אלוף (מיל') ארנון זו ארץ: "צה"ל מפגר טכנולוגית אחרי האזרחות"

"הצבא לא מדביק את הפער מול המציאות המטורפת וההתקדמות הטכנולוגית המהירה שבה אנחנו חיים", אמר תת אלוף (מיל') זו ארץ ● הוא תהה איך זה שצה"ל "לא יודע עד היום להכיל את פייסבוק ולא פיתח WhatsApp או Waze צבאיים?" ● לדבריו, "היתרון היחסי של ישראל הוא לייצר סינרגיה, יכולות מבצעיות על בסיס שיתופיות וקישוריות - וזה נכון לא רק לגבי צה"ל אלא גם לגבי כל תשתית לאומית קריטית אחרת"

"צה"ל מצוי בפיגור מסוים מבחינה טכנולוגית לעומת האזרחות, המציאות המטורפת וההתקדמות הטכנולוגית המהירה שבה אנחנו חיים", כך אמר תת אלוף (מיל') ארנון זו ארץ.

זו ארץ דיבר ברב שיח שנערך בבית אנשים ומחשבים לקראת כנס C5 Israel, הכנס הלאומי השני לתיקשוב מגזר הביטחון, שייערך ב-18 ביולי במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי זו ארץ, המשמש כיושב ראש ועדת התוכנית של הכנס, "מפריע לי שעד היום צה"ל לא יודע להכיל את פייסבוק (Facebook), שרוב החיילים נמצאים בו, ולנצל אותו למטרות של רשת חברתית סגורה. למה עד היום לא פיתחו WhatsApp צבאי, שישמש כרשת סגורה להעברת מסרים, או אפילו Waze צבאי? כולנו יודעים מה קורה בכבישים בשעת חירום. מדוע שלא תהיה מערכת ניווט צבאית לשימוש אנשי המילואים? העובדה שלא פיתחו שירותים כאלה מפליאה, כי היכולות קיימות, ההון האנושי בצבא, שמורכב מצעירים, חשוף לכך, וכל מה שצריך לעשות זה לתת לו פקודה לתכנת".

הוא אמר, כי "מה שמייחד את כנס C5 Israel הוא הנושא של אפקטיביות מבצעית. זה היתרון היחסי של ישראל: לייצר סינרגיה, יכולות מבצעיות על בסיס שיתופיות וקישוריות. זה נכון לא רק לגבי צה"ל אלא גם לגבי כל תשתית לאומית קריטית אחרת, למשל חברת החשמל. השאלה המרכזית שנשאלת היא מה ייחשב בשדה הקרב יתרון יחסי, כזה שהמערכות יכולות לייצר?"

זו ארץ סיכם באומרו, כי "לפני עשור החל עידן המידע, שבו רצינו כמה שיותר מידע לכמה שיותר לקוחות, צרכנים, בעוד שכיום, המטרה היא לא להטביע את המשתמשים במידע ולבור את המוץ מן התבן".

"איכות המידע תלויה באינטגרציה"
יוסי שנק
, מנמ"ר חברת החשמל, אמר ש-"איכות המידע תלויה באינטגרציה, כאשר הבסיס הוא שהמערכות ידברו האחת עם השנייה. לצערי, זה לא קורה כיום. על אף הקמת המטה הקיברנטי הלאומי, שום דבר לא זז. יש כוונות טובות אבל הן לא באות לידי מיצוי". לדבריו, "הפתרון הוא אינטגרציה אוטומטית, כמו שעשו באירופה, שם פיתחו מערכות משולבות של SCADA. המשמעות היא שאם יש אירוע בחברת החשמל, ישנן מערכות שיתריעו מייד כיצד האירוע ישפיע על יתר התחומים, כגון אנרגיה, מים ומזון. גם אני סבור שעודף מידע הוא דבר לא טוב. עדיף להתמקד במיצוי המידע הקיים מאשר לחפש עוד מידע. זהו יעד העל החשוב ביותר עבור ארגונים".

שנק ציין ש-"לפני חמש שנים התקנו מערכת שו"ב על רשת חשמל מתח גבוה. מדובר במשהו מאוד חשוב. עד אז הייתה מערכת בקרה וכדי לתקן תקלה היה צריך לשלוח טכנאי לשטח. עכשיו הכול אוטומטי, אם כי בתרגילי חירום שעשינו, ביקשתי שאנשים דווקא ייצאו לשטח. כשזה קרה, הם לא מצאו את הנקודות, כי הם לא ביקרו באתרים במשך שנים. המסקנה, לשיטתי, היא שאין דבר כזה שגרה וחירום. חייבים להתנהג כך שגם במצבי שגרה נהיה מוכנים לחירום".

מתעניינים בצה"ל ברשת? הירשמו לכנס C5 Israel של אנשים ומחשבים

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים