ד"ר גבי סיבוני, INSS: "הפשיעה הפיננסית – תחילתה של בעיית ביטחון לאומי"

"הפשיעה הפיננסית במרחב הקיברנטי מפסיקה להיות נחלתם של הנפגעים הישירים, הבנקים ולקוחותיהם. הפשיעה הפיננסית המקוונת מתחילה להוות בעיית ביטחון לאומי – של ישראל ושל המרחב הגלובלי, בשל היות כל הבנקאות בעולם בנקאות מקוונת", כך אמר אל"מ (מיל') ד"ר גבי סיבוני, ראש תכנית לוחמת סייבר, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

סיבוני הנחה ודיבר בפתח ועידת הסייבר השנתית. הוועידה, בהפקת אנשים ומחשבים, נערכה היום (ג') במשרדי המכון בתל אביב, בהשתתפות כ-300 מקצועני אבטחה, מהמגזר הביטחוני, הציבורי ומהתעשייה.

לדברי ד"ר סיבוני, "ארגונים פיננסיים מהווים מוקד משיכה לפגיעה, כי כל הבנקאות מקוונת, והתוקפים רוצים לפגוע במדינות, באמצעות פגיעה במגזר זה, או איסוף מודיעין עליו".

"חלה התפתחות רחבה בפשיעה הקיברנטית במגזר הפיננסית במקביל להתקדמות הטכנולוגיה", אמר ד"ר סיבוני, "אלא שהפשיעה הקיברנטית מקדימה בצורה רבה את גורמי ההגנה". הוא ציין, כי זירת פעילות זו מהווה כר נרחב לשיתוף פעולה בין מדינות, גם אם הן אויבות – ולהן אינטרסים מנוגדים, דוגמת ארה"ב, סין, רוסיה וישראל. "גם בנקים איראניים נפגעים מפשיעה מקוונת", אמר, "וניתן למצוא מצע לשיתוף פעולה בין גורמים בעלי עניין".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

הוא המשיך ואמר, כי המכון מנסה לתמוך בתהליכי קבלת ההחלטות של גורמים שונים במדינה בהגנת הסייבר. "מערך הטיפול לתחום הסייבר במרחב האזרחי קיים חלקית, מבוזר ולא פועל בצורה ממוקדת. המגזר האזרחי אינו מטופל בצורה שיטתית ומוסדרת בסייבר. ספציפית – המגזר הפיננסי מקבל הנחיות מהמפקח על הבנקים. יש להרחיב את הטיפול במגזר זה בצורה מוסדרת".

לדבריו, "אנו במכון מציעים להחיל רגולציה בנושא הגנה קיברנטית על המגזר האזרחי. הרגולציה צריכה להיות על פי דירוגים שונים דל חברות: מהות פעילותן, מידת פגיעותן, הנזק שייגרם מפגיעה שכזו ועוד". הוא סיכם בטענה, כי "יש להחיל על המגזר העסקי מערך חובה של רגולציות. נציע הצעות ברוח זו לגורמים הרלוונטיים".