מחקר של גוגל קובע: כלכלת ישראל יכולה להשתוות לזו של סינגפור אם יהיה שיפור בטכנולוגיית ה-ICT

ישראל וסינגפור לא כל כך שונות זו מזו. יש להן מספר תושבים דומה, הן לא ניחנו במשאבי טבע משמעותיים ועד שנות השמונים אפילו היה דימיון בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שלהן. כ-30 שנים עברו וסינגפור הפכה לאחת המדינות העשירות ביותר בעולם, בעוד ישראל לא זינקה באותו הקצב. התוצר לנפש עומד שם על כ-60 אלף דולרים – כפול מישראל. מה שמבדיל בין שתי המדינות הוא אימוץ טכנולוגיית ה-ICT ושיפור בתחום זה עלול להביא גם את ישראל לגבהים חדשים – כך עולה ממחקר שנערך על ידי חברת הייעוץ טריגר-פורסייט מקבוצת דלויט, במימון גוגל (Google).

המחקר, אותו חשפה גוגל הבוקר (ב') במעמד שר הכלכלה והמסחר, נפתלי בנט, כלל ראיונות עם כ-100 בעלי תפקידים בכירים ומובילי דעה בחברה הישראלית, זיהוי תוכניות ופרויקטים ממשלתיים שכוללים שימוש בטכנולוגיה ואינטרנט לקידום החדשנות והצמיחה במדינות שונות, והשוואת ישראל למדינות שונות בעולם בתחומים אלה.

במחקר התגלה, כי בשנים שחלפו, סינגפור אימצה סדרה של תוכניות לאומיות, שכל תכליתן להטמיע את השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) להאצת החדשנות והצמיחה הכלכלית. תוכניות אלה הביאו לצמיחת פריון העבודה לכ-4% בשנה לעומת 2% בלבד בארץ. החוקרים העלו שישראל אמנם נקראת "אומת הסטארט-אפ" ונחשבת שנייה בלבד לעמק הסיליקון בארצות הברית מבחינת מספר חברות הסטארט-אפ שבה, אלא שבעוד שהיא מובילה עולמית ביצירת פתרונות טכנולוגיים חדשניים, היא לא ממצה את הפוטנציאל שבהטמעה וביישום שלהם במשק הישראלי לקידום צמיחה כלכלית.

כך, מספר בתי הספר המתוקשבים בארץ נמוך מזה שבמדינות המפותחות. בשנתיים האחרונות נחנכו תוכניות להתאמת מערכת החינוך לעידן הדיגיטלי, אולם הפער בין התלמידים החלשים לחזקים הוא עדיין השני בגודלו בעולם. חלק מבתי החולים בארץ נמצא ברמת תקשוב של שנות ה-90' ורק ב-2012 נוספה חשיבה טכנולוגית לתכנית האסטרטגית של משרד הבריאות. רק ל-38% מהעסקים הקטנים והבינוניים יש יכולות מסחר מקוונות ועל אף החשיבות הרבה שעסקים אלה רואים במיחשוב עסקיהם (הן בשיווק ופרסום והן בתפעול השוטף), 30% בלבד מהם מתכוונים להשקיע בכך בשנה הקרובה.

עם זאת, על פי המחקר, ישראל מסוגלת להדביק את הפער עם סינגפור. היא לא חייבת לממש את הצפי לפיו שיעור התעסוקה ירד עד 2019 ב-2% ועד 2059 – ב-7%, בשל הזדקנות האוכלוסייה ושיעור המועסקים הנמוך במגזרים הערבי והחרדי. הטכנולוגיה, והאינטרנט בפרט, יכולים לעזור לישראל להתמודד עם אתגרים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים הניצבים בפניה ומובילים להאטה כלכלית.

מודל ליצירת אסטרטגיית חדשנות
בהודעה לעיתונות שיצאה בתום האירוע היום נמסר, כי הממשלה מכירה בחשיבות הבטחת מעמדה של ישראל כמובילה בתחום החדשנות והיא עוסקת בקידום החדשנות במגוון כלים. הממשלה אף החלה ביישום מספר תוכניות בתחום במשרדיה השונים. כדי להמשיך ולהצעיד את המדינה בתחום קדימה, יש, לפי ההודעה, לקדם גיבוש אסטרטגיה לאומית לאימוץ טכנולוגיות תקשורת ומידע.

המודל שנבנה מתוך המחקר מציע אלטרנטיבות לגיבוש אסטרטגיה שכזו. הוא דורש עבודה בשלושה מישורים עיקריים: תשתיות, אזרחים ופעילות הממשלה. המישור הראשון מתייחס לתשתיות פיזיות כמו סיבים אופטיים ומערכות מיחשוב ענן. המישור השני מכיר בהון האנושי כ-"משאב הטבע" הבולט ביותר של המדינה. על כן, יש לחזק את המיומנות שלו בשימוש בכלים דיגיטלים ולהגביר את החינוך הטכנולוגי. המישור האחרון קובע שהממשלה היא זו שאחראית על הטמעת ה-ICT ועידוד החדשנות, דרך הסדרת תהליכים וחקיקה.

החוקרים קובעים, כי על בסיס עבודה זו יוכלו משרדי הממשלה ליזום ולבחון כל יוזמה או פרויקט בתחום הדיגיטלי. הבחינה צריכה לכלול ארבעה שאלות: מיהו קהל היעד של הפרויקט? מהם הכלים או התוכנות בהם משתמשים? מהם המידע והתוכן אותם מקבלים צרכני התוכנית? ומהם המכשירים שבעזרתם קהל היעד יצרך ויתקשר עם התכנים?

על פי מחברי המחקר, תוכנית לאומית להטמעת השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת יכולה לחסוך מיליונים למשק ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש. ההערכות מדברות על תוספת שנתית של אחוז לשני האחוזים הקיימים כיום, מה שאומר שהתל"ג צפוי לצמוח בעוד כ-30 מיליארד דולרים.

לדברי מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל, אפריקה ויוון, "הסבירות שבישראל ימציאו את מכשיר הרפואה מרחוק המדהים והחדשני, אבל ישתמשו בו רק בדנמרק, בסינגפור ופינלנד, היא גבוהה. כדי שמצב כזה לא יקרה, ישראל צריכה ללמוד מניסיונן של אותן מדינות מצליחות ולאמץ תכנית המטפלת בתחום ה-ICT בכלל והאינטרנט בפרט באופן מקיף וחוצה תחומים".