השד הביומטרי: הפוליטקאים רבים והציבור מבולבל

הרבה אמוציות וגם קצת פוליטיקה עפו באוויר היום (ב') בדיון הטעון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא המאגר הביומטרי. קואליציה נדירה של הימין הניצי והאופוזיציה משמאל התייצבה יחדיו לצד המתנגדים להקמת המאגר, בהם התנועה לזכויות דיגטליות בראשותה של פרופ' קרין נהון, לעומת התומכים – סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום (הליכוד ביתנו), וחבר הכנסת מאיר שטרית (התנועה), ה-"אבא הביולוגי" של החוק.

יו"ר הוודעה, חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה), ניהל את הישיבה ביד רמה. בפתיחת הדיון הוא הפנה את הזרקורים לסלע המחלוקת האמיתית בין שני הצדדים: הדאגה לצנעת הפרט ומניעת דליפת מידע אודותיו על ידי הממשלה. אף אחד מהצדדים לא מתנגד להנפקת תעודות חכמות לאזרחי המדינה, אף אחד לא מתנגד לתת להם הטבות מפליגות בדמות קיצור הליכים מול גורמי ממשל. אבל חברי הכנסת משה פייגלין (הליכוד ביתנו), תמר זנדברג (מרצ) ודב חנין (חד"ש) היו מאוחדים בשאלה שהפנו אל סגנית השר קירשנבאום: מדוע כורכים את המאגר עם התעודות החכמות?

מבחינה טכנית, אין לכאורה כל קשר בין הדברים. תעודת הזהות החכמה נולדה בכלל כדי לגדוע את תופעת הזיופים של תעודות זהות ישראליות, תופעה שהתגברה בתקופת האינתיפאדה. על פי חבר הכנסת שטרית, כיום 356 אלף תעודות זהות, בעוד שאליבא דקירשנבאום מדובר "רק" ב-165 אלף תעודות. כך או כך, זה כמובן לא מוריד מהצורך להתמודד עם הבעיה. הוויכוח הוא איך. שטרית הטיח האשמות קשות במתנגדים, וטען שהם מפחידים את הציבור בצורה חסרת פרופורציה וללא דיוקים.

חבר הכנסת גפני, לעומתו, טען כי הוא לא מכיר מדינה מערבית שמחזיקה מאגר ביומטרי. שטרית מיהר לסתור את דברי היו"ר, ואמר כי הדבר קיים במדינות רבות – בין אם על ידי דרכון ביומטרי או רשיונות נהיגה. חברת הכנסת זנדברג אף התעמתה עם שטרית, שר הפנים לשעבר, שאמר כי אותם ישראלים שנלחמים נגד הביומטרי עומדים שעות בתור במחלקת ההגירה של ארצות הברית, ומוסרים בחפץ לב את טביעות האצבע והפנים שלהם.

בנקודה זו מיהרה זנדברג להעמיד אותו על טעותו, ואמרה כי לא מדובר באזרחי ארצות הברית, אלא באלו שרוצים להחכנס אליה. כלומר, אין בעיה שישראל תעשה פעולה דומה בביקורת הגבולות – אבל אי אפשר להפוך את כלל אזרחי ישראל לעבריינים בפוטנציה ולקחת מהם טביעת אצבע בגלל ששני מיליון ישראלים יוצאים לחו"ל מדי שנה.

כל הדוברים נגד המאגר לא הצליחו לקבל מסגנית השר נימוקים משכנעים שאכן המאגר יהיה שמור. גם הטיעון שאם וכאשר יצליחו לגנוב מידע זה או אחר הוא יהיה חסר ערך, לא מחזיק מים. לשיטתה של קירשנבאום, האיום האמיתי על זהותו של הפרט הוא במציאות הקיימת היום, שבה כל אחד יכול לזייף את תעודת הזהות. שטרית היה נסער וחד לשון כהרגלו, כיאה לכמות הביקורות והמירורים שנאלץ "לבלוע" לאורך כל חיי המאבק הביומטרי. "אם זה היה תלוי בי, כל אזרחי המדינה היו מחויבים לקבל תעודות חכמות כבר היום", אמר.

פייגלין הצביע על נקודה חשובה שנעלמה מעיני המשתתפים בדיון. "אני לא מפחד מאלו ששומרים על המאגר ולא מפחד מהאבטחה; אני חושש מהמדינה, זו שרוצה לשלוט על הנתונים האישיים שלי. יצר השררה הוא החזק ביותר. מידע על כל אזרח הוא כוח להשחית", אמר.

וכך נמשך לו הדיון, כאשר כל צד מתבצר בעמדתו. רק האזרח הקטן, שצפה בדיון בשידור חי, נשאר מבולבל: האם לתת את טביעת האצבע שלו למדינה, לקבל תעודה דיגיטלית ולהיות חלק מניסוי מעניין, או לקבל את הטיעון השכלתני של פייגלין, לפיו המידע על האזרחים הוא הוא המשחית? וישנה גם דרך שלישית: לא לעשות דבר. להמתין עד שיעברו שנתיים ולראות האם הניסוי נכשל או שהניתוח הצליח והחולה נפטר. ימים יגידו.