כרמלה אבנר, התיקשוב הממשלתי: "המטרה היא לעבור מממשל זמין לממשל חכם"

"אנו חייבים לוודא שהחדשנות תמשיך להתקיים. עלינו לעבור ממצב של ממשל זמין כיום, למצב של ממשל חכם, בו יותר מערכות ממשלתיות מתוקשבות ומספקות באופן הדוק שירותים ליותר אזרחים. על הטכנולוגיה המשרתת את האזרחים להיתפס כהזדמנות, לא כאיום" – כך אמרה כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי במשרד האוצר.

אבנר הייתה בין הדוברים בכנס המפגש החצי שנתי של פורום C3, מועדון המנמ"רים מבית אנשים ומחשבים. הכנס, בהשתתפות מאות מנמ"רים, התקיים היום (ה') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב. את הכנס הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג הקבוצה.

לדברי אבנר, "לממשלה, כגוף מרכזי במדינה, יש תפקיד בקידום העולם הטכנולוגי לטובת מיטוב הציבור". היא תיארה את המגמות הטכנולוגיות הקיימות בעולם, ואת השתלבות מגמות אלה בעבודת ה-IT הממשלתי: עבודה בלא נייר, מיחשוב ענן, רשתות חברתיות, מיחשוב נייד וטלפונים חכמים, המספקים מידע בכל מקום ובכל עת, מסחר מקוון, Big Data וניתוח צופה פני עתיד (אנליטיקס), חברות גלובליות המעצבות תודעה ותרבות, ועבודה בין מכונה למכונה.

לדבריה, ישראל מתאפיינת בצריכה מרובה של הרשת והיישומים שעליה. כך, אמרה אבנר, בישראל יש ארבעה מיליון חברים בפייסבוק (Facebook), מתוכם 2.4 מיליון נכנסים לרשת החברתית על בסיס יומי; ישראל היא השנייה בעולם באחוז החדירה של טלפונים ניידים; בתוך חודשיים הורדו 31 אלף יישומי תשלום לממשלה בסלולר; וכן ציינה כי בשנה החולפת 19 מיליארד שקלים שולמו למדינה ביישומים מקוונים.

"ראינו קורולציה גבוהה בין התקיפות הקיברנטיות ומתקפות הטילים במבצעיים הצבאיים האחרונים", אמרה אבנר. "היקף התקיפות למשך שעתיים היה שווה ערך לזה של יממה בשגרה. אנו מבינים כי הגידול בשימוש ב-IT ברמת המדינה מביא לכך שאנו יותר פגיעים".

אבנר תיארה את התפתחות המיחשוב בקרב ממשלות בעולם בשני העשורים האחרונים, עת הוחלט על כניסה לתחום, הקמת ממשלים זמינים, הוספת שירותים ויישומים מקוונים, צמיחה בהיקף המיחשוב ברמת המדינות – ועד למצב העתידי, של ממשל חכם, שצפוי להגיע בשנים הקרובות. במסגרת ממשל חכם זה, אמרה אבנר, "יש התייחסות לנושאי קיימות, אג'יליות, שיתופיות ורתימת ה-IT למיטוב בעיות שונות ולקידום המדינה ברמה הטכנולוגית, ולהפצת מידע באופן דיגיטלי".

"במדד החדשנות", אמרה אבנר, "ישראל במקום גבוה יותר בקרב מדינות OECD, אבל לא בהרבה. יש מדינות המתקדמות מאיתנו. אם לא היה הרבה יותר טובים – אז המדינה האחרות תשגנה אותנו. חייבים לוודא שהחדשנות תמשיך להתקיים".

אבנר תיארה שני שדות פעילות בהם העבודה באופן מקוון יכולה לשפר את השירותים לאזרחים, הלקוחות. כך, אמרה, "בעולם הרפואה, פעמים רבות רופאים הם טכנאים. חסר משאב של רופא מומחה. הגעת החולה למרפאה הקהילתית וקישור מקוון שלו והמידע אודותיו לרופא מומחה מייעלת תהליכים, משפרת את השירות הרפואי ומנצלת בצורה טובה יותר את המשאב החסר".

פעילות דומה, אמרה אבנר, יש לעשות בעולם החינוך. כך, ציינה, "יש ליצור כיתות חכמות, עם דיגיטציה של מערכי חינוך. דיגיטציה זה לא רק לקחת ספר ולהופכו לאלקטרוני, יש אופציות נוספות. למשל, יש ילדים שאוהבים תחומי עניין מיוחדים. ניתן לקשר ולחבר בין כל אותם בעלי עניין ייחודי, אף שהם מצויים באופן פיזי מרוחקים זה מזה. המחנך יוצק עוד משמעויות לתפקידו, הוא מחבר בין תחומי לימוד שונים, ומביא להעשרה של אותם ילדים בעלי עניין מיוחד בנושא ספציפי".

"מצד אחד הטכנולוגיה מרחיקה, ומנגד היא מקרבת ופותחת את האנשים לעולם הרחב", סיכמה אבנר. "אם לא תבינו שלשם אנו הולכים, אם לא נתחיל לחשוב על דברים אלה – נישאר במקום ומשמעות זו היא הליכה לאחור".