כך נולד צליל המרימבה בהודעת הטקסט של אפל

הכל התחיל עם SoundJam ושלישיית מפתחים ששקדו על ייצור תוכנת נגן ה-MP3 למחשבי Mac, שהפכה בהמשך ל-iTunes. במחצית 1999, פנה אחת מהשלושה, ג'ף רובינס, לחברו המפיק, קלי ז'אקלין, וביקש ממנו טובה: ליצור צליל התראה המסמן סיום צריבה של דיסק בקבצים דיגיטליים לצורך תוכנה שפיתחו.

למען הפשטות, החליט ז'אקלין ליצור צליל בן שלושה או ארבעה תווים בלבד, שימשוך את תשומת לבו של המשתמש. "רצף פשוט של תווים, בכלי נגינה בעל צלילים נקיים, שיבלוט בתוך המולה של בית או משרד", כפי שסיפר.

מאחר שבאותה תקופה הוא נשבה בקסמם כל המרימבות והקלימבות, הוא ניסה רצפי צלילים בכלים אלה, כמו גם בכלים נוספים, כמו קוטו (ציתר יפני), פיציקטו של כינור, נבל, ועוד.

וכך, מתוך 29 רצפי צלילים בכלים שונים, נבחר רצף הצלילים של המרימבה. השאר הוא, כמובן, היסטוריה: רובינס וצוותו ב-SoundJam שילבו את הצליל ביישום הצריבה שלהם; אפל (Apple) רכשה את SoundJam; וכשענקית הטכנולוגיה שחררה את תוכנת iTunes ב-2001, נשמר הצליל הזה בתוכנה. כמה שנים מאוחר יותר, הפך צליל המרימבה כהתראה כללית של השלמת התקנת תוכנה או יישום במחשביה. ואז, כשיצא ה-iPhone הראשון באמצע 2007, נבחר הצליל הזה, ששמו שונה ל-Tri-Tone, כהתראת ברירת המחדל להודעת טקסט. כך גם בדור השני של ה-iPhone, והשלישי, והרביעי, והחמישי. מי יודע, אולי גם בדור השישי…