מבוקש: מנמ"ר אמיתי או קוסם על

"נעץ את מבטך בכוכבים ואת רגליך בקרקע" – האמירה הזאת מיוחסת לתיאודור רוזוולט. הנשיא לשעבר של ארצות הברית כלל לא הכיר כלל את מקצוע המנמ"ר, אבל האמירה הזו רלוונטית מאוד למקצוע.

אנחנו שומעים חדשות לבקרים על תפקידיו העסקיים של המנמ"ר. לעומת זאת, על הטכנולוגיה והמידע להם הוא אחראי איש לא מדבר – כי זה פסה, מיושן ובטח שלא סקסי.

ברור שהמנמ"ר נדרש להבנה עסקית, כדי שיוכל להתאים את הטכנולוגיה לעסקי הארגון. המומחים ממליצים שעליו להיות חבר בהנהלת הארגון ולהוביל מבפנים, כולל את "השינוי הארגוני". כמובן, עליו להיות מנהל מעולה ואיכותי לצוות של עשרות עד מאות עובדים הפועלים בחטיבה או במחלקה שלו – תפקיד מורכב ורגיש ביותר. ועוד היד נטויה.

כאן עולות שוב שאלות כמו: איזה מנמ"ר יותר עסקי מטכנולוגי ואיזה קרוב יותר מאחרים למנכ"ל של הארגון בו הוא מועסק. אני התעייפתי מזה. הדיון בתפקידו של המנמ"ר משעמם ומיצה את עצמו. יש הסכמה רחבה שתפקידיו והמינונים של החלקים העסקי, הטכנולוגי והניהולי בתפקידו משתנים מארגון לארגון אבל ככלל, ברור כיום שהוא צריך להיות בעל הבנה ויכולת בשלושתם. מה שבטוח הוא שאסור לו לזנוח את הפן הטכנולוגי של התפקיד, שכן הוא-הוא האחראי על תחום זה.

המנמ"ר לא יכול להיות הטכנולוג הארגוני הראשי ולא יכול להתמחות בכל תחום טכנולוגי. הטכנולוגיה של היום מאוד מורכבת ועליו להעסיק מומחים בה, כמו גם מומחי תשתיות, יישומים ופרויקטים, ולנהל אותם כראוי. בראש ובראשונה, המנמ"ר הוא מנהל מערכות המידע הארגוניות, והדגש הוא על המילה "מידע". יש לו אחריות טכנולוגית, עסקית, ובהרבה מקרים גם חוקית, לשמירה על המידע, הזמינות והאיכות שלו. כישלון טכנולוגי בכך ייוחס לו.

מבחינה ארגונית, המנמ"ר הוא האוטוריטה הטכנולוגית העליונה. עליו להבין שזה הבסיס של תפקידו ועל כך נמדדת הצלחתו. בכדי לעשות זאת נכון, עליו לנהל היטב את אנשיו מחד ולהבין את הצורך העסקי מאידך.

המנמ"ר צריך ליזום טיפול באיכות המידע
כיום, בעידן בו מסתכלים בזכוכית מגדלת על כל שקל שיוצא מהארגון, מנמ"רים נוטים להתמקד בפתרונות שנותנים לו ערך עסקי, כמו CRM ,BI ו-ERP, אולם, אסור להם להזניח את הנושאים הטכנולוגיים והתשתיתיים, גם אם הם פחות אטרקטיביים. יישומים כגון טיוב מידע, אינטגרציית מידע וטיפול בקטלוגים מרכזיים של לקוחות או מוצרים לא פחות חשובים מנושאי פיתוח אחרים.

השימוש במוצר Data Quality מחייב עבודה במתודולגיה מובנית וכניסה לתהליך הכולל אינטגרציה ואחידות, והשלמת מידע חסר. זה יוביל לכך שבסופו של התהליך, איכות המידע תשתפר.

בכדי לשמור על איכות המידע לאורך זמן מומלץ, עם סיום תהליך טיוב המידע, להשתמש במוצר כגון MDM (ר"ת Master Data Management), שמאפשר יצירת קטלוגים ארגוניים אחידים לטיפול בלקוחות או מוצרים. שימוש ב-MDM בארגון יאפשר אחידות בנתוני הלקוחות והמוצרים. כל היישומים יקבלו את המידע מקטלוג אחד ואחיד.

רק פרויקט של טיוב מידע, אחדותו ושלמותו לצד טיפול במדיניות ניהול המידע (Governance) יגרום לשמירת איכות הנתונים הארגוניים. הוא גם ישפיע ישירות על מערכות הליבה הארגוניות ועל היכולת הארגונית להסתמך על המידע ככלי לקבלת החלטות עסקיות איכותיות.

אין כל צורך לחכות לרגולטור שיכפה על הארגון לטפל באיכות המידע, כפי שקורה כיום במגזרים שונים בשוק. על המנמ"ר ליזום תהליכים שכאלה. על אף שאנשי ה-IT של הארגון אינם אלה שיוצרים את המידע, המנמ"ר הוא זה שצריך להציע לארגון כיצד לנהל אותו בצורה מיטבית, לאבטח אותו וליצור אחידות ואינטגרטיביות. מלחמות הסייבר העלו את חשיבות אבטחת המידע ואת ההשקעה בה (בארגונים רבים יש אחראי לתחום שמדווח ישירות למנכ"ל), אבל איכות ואינטגרציית המידע מצויים בשולי ההתעסקות הארגונית ומושקעים בהם תקציבים נמוכים מדי.

בכל שנה, איכותו של המידע יורדת ב-10% (!). ועדיין, מעטים הארגונים שמקדישים תקציבים ראויים לטיוב המידע. בנוסף, מעטים הארגונים שמשקיעים באינטגרציה ואחידות הנתונים. כאן נשאלת השאלה: מה שוות מערכות ה-ERP וה-CRM, וכלים שמסייעים לקבלת החלטות, אם איכות המידע בהם ירודה?

לסיכום, במקום לחזור ולדון שוב ושוב בתפקידו ובתוארו של המנמ"ר, עליו למקד משאבים בטיפול במידע יקר הערך שהארגון הפקיד בידיו. אני מציע ששלוש השנים הבאות יהיו שנות "איכות המידע", בהן כל ארגון ישקיע משאבים בשיפור איכות הנתונים.

בחזרה לאמירה של רוזוולט, האם יכול כיום המנמ"ר לנעוץ את רגליו על הקרקע כשמבטו בכוכבים? ממה שאני רואה בארגונים רבים – אני סקפטי. המנמ"ר המודרני צריך להיות "קוסם על" בכדי להצליח בתפקידיו הרבים.

הכותב הוא מנהל מכירות ב-SAS ישראל, בוגר ממר"ם ומומחה במערכות מידע, מכירות ושיווק.