גמישות בניהול

סיכום חדשות התקופה האחרונה: בישראל נפטר אדם ששימש לרבים רב ומנהיג רוחני, שיזכרו אותו לאור ספריו ופסיקותיו, בעוד אחרים יזכרו אותו בגלל מעלליו וקללותיו. באיראן, לצד המנהיג הרוחני יש את הנשיא רוחאני, שבישראל רואים בו זאב בעור של כבש ואילו בארצות הברית רוצים לתת לו הזדמנות, לפני שהולכים על טילים והרס. האמריקנים נמצאים בפלונטר שלטוני וכלכלי אבל מינו נגידה. בישראל נמצאים בפלונטר במינוי הנגיד, אבל יש המשבחים כאן את הכלכלה. מנהיגי המדינה יורדים (ובצדק) על יורדים ישראלים שמעדיפים את הגולה, אבל כשיורדים ישראלים זכו בפרס נובל, הם זכו לברכות ודברי הלל. בישראל ירדו על גיא לוזון כמי שקיבל תפקידים רק בזכות קשרי משפחה, אבל בבלגיה הוא מתגלה כמאמן כדורגל ברמה גבוהה. לפיני גרשון יש עבר של מאמן כדורסל מוצלח, אבל זה לא אומר שהוא יהיה פרשן רהוט ומנוסח. ראשי ערים שהואשמו יוצאים זכאים, אבל הפרקליטות לא מתייאשת ומגישה כתבי אישום נגד אחרים. במצרים, האחים המוסלמים, שרק אתמול היו שליטים, מוצאים עצמם שוב מחוץ לחוק ומאחורי סורגים. בישראל עדיין מגששים את הדרך חזרה לשגרה, אחרי שהסתיימו החגים והחופשות, אבל בעולם הנוצרי רק מתחילים בהיערכות לחגים ולכל המבצעים. "שובר שורות" וסדרות טלוויזיה אחרות הסתיימו – מי בהפתעה ומי בקול ענות חלושה, אבל "הומלנד" ועוד סדרות רבות וטובות מסתערות עלינו בעונות חדשות.

כך, בכל התחומים קורה כך וקורה אחרת, יש מצד אחד ומצד שני. לפעמים אות אחת, זווית אחת, פרמטר אחד עושים הבדל בין טוב לרע, בין כשלון להצלחה, בין משמעות אחת לאחרת. סבא שלי זכרו לברכה ("פלאי פלואים", "עויילם גויילם") הקפיד לכתוב את שם המשפחה עם האות "א" כדי להבטיח שיבטאו "פראנק" ולא אחרת. בארגונים, אותה פעולה יכולה להיות במקום אחד או בזמן אחד משהו שגרתי, ובמקום אחר או בזמן אחר אתגר ניהולי. אותה החלטה יכולה להתאים בנסיבות מסוימות ויכולה להיות שגויה בנסיבות אחרות. מנהל שלא הוכיח את עצמו בתפקיד אחד יכול לפרוח בתפקיד אחר. פרויקט מוצלח אחד לא מבטיח הצלחה באחר. מנגד, כשלון באחד אסור שישתק את הארגון מלפעול להצלחת אחר. אין נוסחה אחת שמתאימה לכל מצב, לכל משימה. צריך לייצר ולהתאים נוסחה לכל חברה, לכל סביבה, לכל פרויקט, לכל החלטה. סוף אצל אחד הוא נקודת התחלה אצל אחר. כל רבעון שנגמר בהצלחה הוא היסטוריה שעברה וכדי להצליח גם ברבעון הבא צריך לטעון אנרגיה חדשה.

תמרונים ניהוליים כאלה דורשים גישה של גמישות. זהו עוד מפתח לניהול מוצלח. מנהלים צריכים להיות בעלי גמישות בחשיבה, לגלות גמישות בקבלת החלטות, להפגין גמישות בביצוע. כמו בכל דבר, צריך לשים גבולות, וכמו שצריך להיזהר שדמוקרטיה לא תהפוך לאנרכיה, שמנהיגות לא תהפוך לעריצות, שגישה של שיתוף לא תביא לשיתוק, כך צריך להיזהר שגמישות של המנהל לא תגיע לידי חוסר עקביות, שלא תגיע לידי קופצנות, שלא תייצר אי ודאות, שלא יהיה רחש במסדרונות: "מה הוא רוצה, לכל השדים והרוחות?". צריך עקרונות, צריך מדיניות, צריך יעדים וכיוונים ברורים. בתוך זה, ובדרך לשם, צריך לגלות גמישות. בטיולים, למרות תכנון מדוקדק של כל המקומות, הדרכים והאתרים, נכון מפעם לפעם, תוך ששומרים על כיוון כללי, לפנות הצידה, לדרכים צדדיות, ולגלות שם דברים נפלאים. גמישות בניהול משמעותה התאמה של עקרונות, של החלטות ושל שיטות למקום, לזמן, לאנשים ולנסיבות.

ובהזדמנות זו, בקשה קטנה מבורא עולם: אנא, פחות חדשות. תן לראות בשקט "הומלנד" וספורט.