המטרה: לשפר את התדמית של ההנדסאים

שביתת המכללות הטכנולוגיות הסתיימה היום (א'), לאחר ששרי האוצר והכלכלה הגיעו לסיכום עם נציגי המכללות והסטודנטים על הזרמת כספים למכללות ועל מתווה שאמור לפתור את הבעיות שלהם, שבגינן יצאו לשביתה.

מצד אחד, יש לברך את יאיר לפיד ונפתלי בנט על הסכומים שהם הבטיחו להזרים למכללות ולקוות שאכן יעמדו בזה. אולם, מצד שני, הבעיות של המכללות לא נובעות רק מעניינים תפעוליים אלא בעיקר מבעיה מרכזית שורשית אחרת: מעמדו של מקצוע ההנדסאי. זהו בדרך כלל התוצר הסופי של בוגרי המכללות האלה, כמו גם בתי ספר אחרים שמכשירים אותם.

מדובר בקיפוח מתמשך של עשרות שנים, שנובע ממדיניות לא מוסברת של הממשלה. זוהי אותה מדיניות שבשנות ה-90 חיסלה כמעט לחלוטין את החינוך הטכנולוגי בישראל והבריחה את מיטב המוחות של בוגרי ז'-י"ב מלימודים ריאליים. בתי הספר הטכנולוגיים נתפסו בעיקר על ידי יוצאי ברית המועצות לשעבר והצמיחו אנשי מקצוע מעולים, אלא שגם הדור הזה מתבגר ובעשור האחרון מצאה את עצמה ישראל עם מחסור חמור בהנדסאים, שהם שדרת אנשי המקצוע בשורה של מקצועות טכנולוגיים, כולל מערכות מידע ומחשבים.

אמהות יהודיות רבות רוצות שהבנים שלהן יהיו מהנדסים, אבל המצב גורם לכך שהחלום הזה שלהן נעצר לאחר סיום לימודי ההנדסאות שלהם. האוניברסיטאות, שנתקעו עמוק במגדלי השן שלהן, לא אהבו את פריחתן של המכללות. מבול ההנדסאים שהוציאו המוסדות החדשים יצר אצל האוניברסיטאות תגובת נגד, שאופיינית לכל גילדה ששומרת על הטריטוריה שלה: יותר ויותר מהן החלו לא להכיר בלימודי ההנדסאים, לא אפשרו לבוגרי המכללות ובתי הספר להנדסאים להתקדם ובקיצור, התעללו בהם עד כמה שהחוק אפשר להן. כך נוצר מחסור חמור בהנדסאים, שאין להם תחליף – לא רק בתחום ההיי-טק אלא גם, למשל, בהנדסת בניין או אדריכלות. בהבדל ממהנדסים, הנדסאים הם אנשי מקצוע בעלי אוריינטציה טכנולוגית, והם אמורים להשתלב בכל מגזרי התעשייה. גם המעסיקים הפכו בררנים והם מגדירים תפקידים שונים במערכות מידע ומיחשוב כמקצועות שמתאימים למהנדסים ולא להנדסאים. מאחר שגם בתחום זה חסר כוח אדם, יוצא שהתעשייה משוועת לעובדים, אולם אף על פי כן, אין להנדסאים שכבר מסיימים את לימודיהם מקומות תעסוקה רבים והם לא ממש יכולים להתקדם מהר.

יש להוסיף לזה את המשבר התקציבי שבו נתונות המכללות בארץ, ובפרט המכללות הטכנולוגיות, והנה נוצר מצב בלתי נסבל שנמשך שנים, מבלי שאיש יטפל בו. המכללות הטכנולוגיות נחשבות בעיני הממשלה לדרג ב' לעומת המכללות האקדמיות, ללא כל סיבה, אולם דווקא הן מממשות את אחד היעדים המרכזיים של המדינה: שילוב צעירים מהפריפריה במקצועות טכנולוגיים, גם אם הם לא סיימו 4 או 5 יחידות לימוד במתמטיקה והם לא נחשבים למצטיינים.

ההסכם שנחתם היום יכול לספק חמצן חשוב למכללות הטכנולוגיות, גם בזכות התקציב שהן מקבלות במסגרתו וגם מאחר שהוא עתיד לגרום להן להיות ממוקדות ולהתייעל, דבר שהוא תמיד טוב. עם זאת, ההסכם הזה לא יכול לחפות על אפליה מתמשכת, של שנים, שחלחלה עמוק בקרב מעסיקים ומנהלי חברות. אלה לא מודעים ליכולות של ההנדסאים ולפונקציות שהם ממלאים, ומעדיפים להמשיך ולבכות על כך שיש להם מחסור חמור בכוח אדם.

יש לקוות שכעת יירתמו הממשלה והמוסדות האקדמיים האחרים למסע הסברה שיקדם את מעמדו של ההנדסאי בוגר המכללה הטכנולוגית. תעסוקה לא חסרה, חסרים האנשים שמבינים שאפשר להעסיק אותם ולהתקדם יחד איתם.