אילן אלתר, אלתרנט: "אין לאף אחד סיבה להחליף את כרטיסי האשראי"

"תשלום באמצעות כרטיס אשראי הוא נוח, זול, פשוט וזמין, בעוד שמורכב לפתח ארנקים סלולריים, הנושא רגיש ודורש רגולציה, והמודל העסקי שלו לא לגמרי ברור", אמר אלתר, מנכ"ל החברה ● לדבריו, כדי שהתשלומים הסלולריים ייכנסו בצורה בולטת יותר לשוק הישראלי יש "להרוג כמה 'פרות קדושות'"

"בכל שנה אומרים שהארנק הסלולרי הוא ההבטחה של השנה הבאה – וזה לא קורה. תשלום באמצעות כרטיס אשראי הוא נוח, זול, פשוט וזמין, ואין לאף אחד אינטרס להחליף אותם. ארנקים סלולריים מורכבים לפיתוח, זה נושא רגיש שדורש רגולציה והמודל העסקי שלו לא לגמרי ברור", כך אמר אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.

אלתר דיבר בכנס mPay 2013, שנערך השבוע במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס הופק על ידי אנשים ומחשבים והשתתפו בו מאות נציגים של חברות ישראליות ובינלאומיות. מנחי האירוע היו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי אלתר, כדי שהתשלומים הסלולריים ייכנסו בצורה בולטת יותר לשוק הישראלי יש "להרוג כמה 'פרות קדושות', בהן חוסר ההבנה של המושגים השונים בתחום; תחרות רבה על כל אחד מרכיבי הפתרון ללא שיתוף פעולה בין השחקנים הרבים; העדר מודל עסקי שבו כל הצדדים מרוויחים; ריבוי של ארנקים אלקטרוניים, שכל אחד מהם מאפשר ביצוע פעולות שונות ובנקודות מכירה שונות – דבר שיוצר בלבול אצל הלקוחות; הדאגה הרבה של המשתמשים מחדירה לארנק או מאובדן שלו; נגבות מהלקוחות עמלות מגוונות שלא תמיד ניתנות לחיזוי; קיים מספר רב של פתרונות ביניים; יש חוסר בסטנדרטיזציה של הפתרונות; נושא בשלות הלקוחות לביצוע שימוש במכשיר הסלולרי לצורך רכישת מוצרים; וחשוב מכל – אף משרד ממשלתי לא לוקח על עצמו את האחריות על הנושא. הקטר המניע את הארנק האלקטרוני בישראל לא קם".

הוא ציין כי "התוצאה של קשיים רבים אלה היא שיש כיום שחקנים רבים בתחום הארנקים האלקטרוניים, שכל אחד מהם ביסס את מעמדו בתחום אחד או יותר ופועל למען הגדלת התחומים בהם ניתן לשלם באמצעותו. התנהלות זו גוררת מצב בו, למשל, לצורך ביצוע תשלום על חנייה נדרשת אפליקציית מובייל אחת ולצורך העברת כספים בין אנשים נדרשת אפליקציית מובייל אחרת. בכל אחת מהן נדרש תהליך של רישום וניהול הכספים שבסופו של דבר, גורם לחוסר שימוש של הלקוחות".

עם זאת, לדברי אלתר, "אין ספק שההחלטה העקרונית שקיבלה הממשלה לצמצם את השימוש במזומן במערך התשלומים של ישראל, במטרה להילחם בהון השחור, וכניסתן של חברות הסלולר לתחום התשלומים האלקטרוניים עשויים לעזור בקידום הנושא בשנה הקרובה". כמו כן, הוסיף, "למרות הקשיים, אין ספק שמודל רווחים שייהנו ממנו כל הצדדים ואפליקציית ארנק סלולרי אחת, שתאפשר למשתמש לבצע באמצעותה את כל צרכיו, הם הפתרון לכניסת ארנק זה לשימוש המוני".

"סוגיה דומה נוגעת לכלל מפתחי האפליקציות הסלולריות: מהו המודל העסקי של אפליקציה סלולרית שיגרום למפתחיה להתעשר?", הוסיף. "המודלים העסקיים הקיימים הם תשלום חד פעמי עבור הורדת האפליקציה, תשלום חודשי בגין השימוש בה, צפייה בפרסומות תוך כדי השימוש בה, מודל ה-Freemium, שמאפשר פונקציונליות בסיסית, ללא עלות ובלי תשלום על פונקציונליות נוספת, הבאת מספיק משתמשים ומכירת המערכת לשחקן גדול".

"בדומה לאפליקציות מובייל, מודלים עסקיים אלה משמשים פתרון גם בעולם התשלומים בסלולר. המוביל ביניהם הוא מודל ה-Freemium, שהצלחתו תלויה בכך שהמוצר החינמי יהיה מועיל ויענה על צורך בסיסי, יהיה קל לשימוש ו-ויראלי, ויגרום למשתמשים לרצות להמשיך להשתמש בו כל הזמן. בד בבד, הוא חייב להיות מוגבל דווקא ביכולות שעליהם הלקוחות יהיו מוכנים לשלם", אמר אלתר.

לילך בר-דוד, סמנכ"לית פיתוח עסקי ואסטרטגיה בלאומי קארד. צילום: קובי קנטורהוא סיכם באמרו כי "אפליקציית ארנק סלולרי תצליח אם התשלום שלקוח הקצה יידרש לשלם יהיה זניח, המוכרים לא ישלמו יותר משהם משלמים כיום לחברות האשראי וההכנסות יגיעו משירותי ערך מוסף, דוגמת מכירת קופונים ופרסום באמצעות Push Notifications".

הישראלים משתמשים באפליקציות 80 דקות ביום
לילך בר-דוד
, סמנכ"לית פיתוח עסקי ואסטרטגיה בלאומי קארד, ציינה כמה נתונים באשר לשימוש של הצרכן הישראלי בסמארטפונים ובטאבלטים: "הלקוח בארץ מוביל במכירות של המכשירים החכמים. משתמש ישראלי ממוצע מחזיק על המסך שלו 32 אפליקציות – מקום שני בעולם. הוא משתמש באפליקציות במשך 80 דקות ביום – מקום ראשון בעולם. בנוסף, באופן מפתיע, 63% מאיתנו משלמים באמצעות הטלפון החכם".

"יש בישראל לא מעט פתרונות תשלום במכשירים סלולריים, אולם הם מצומצמים לוורטיקל שבו הם פועלים, למשל Pango, גט טקסי או Cups בעולם הקפה", ציינה. "לאומי קארד השיקה את העולם הדיגיטלי שלה בדצמבר והוא כבר מונה יותר מרבע מיליון משתמשים. הייחודיות שלנו היא בכך שאנחנו לא נותנים פתרון לוורטיקל אחד בלבד אלא מאפשרים, בין היתר, העברות כספים, הזמנת מוניות, ניהול התקציב באשראי ושליטה בהוצאות. המדבקה הסלולרית מתחברת לארנק הדיגיטלי ונותנת ללקוח אפשרות לשלם במגוון רשתות בארץ ובעולם".

"חברות כרטיסי האשראי נכנסות לתחום התשלומים בסלולר כי הצרכן כבר שם", אמרה בר-דוד. "אם פעם החוויה הייתה של תשלום, כיום היא של קנייה. הצרכן רוצה כלים חדשים, חוויה עשירה, טכנולוגיה ואבטחה. כמו כן, חברות כרטיסי האשראי יכולות באמצעות הסלולר להציע ללקוחות הצעות ממוקדות ולהיכנס למקומות שהן לא היו בהם בעבר: אוטובוסים, מוניות ועוד שווקים שבהם הלקוחות שילמו רק במזומן".

לדבריה, "אני עוד לא ממליצה לצאת מהבית בלי כרטיס אשראי. הצרכן אמנם רוצה לשלם באמצעים חכמים ויש לו את המכשירים המתאימים, אבל הוא עדיין משלם באמצעות הכרטיס המוכר, כי רבים מבתי העסק יושבים על הגדר ולא מצטרפים לתחום".

בר-דוד סיכמה באמרה כי "2014 תהיה שנת השינוי בעולם התשלומים. השנה צצו פתרונות אפליקטיביים או באמצעות טכנולוגיית NFC. בעתיד הקרוב נראה הרבה יותר ענפים שבהם אפשר לשלם באמצעות פתרונות סלולריים, הרבה יותר נקודות מכירה שיעברו לשם והרבה יותר לקוחות שיהיו מוכנים לאמץ את הפתרון ולהשתמש בו ברמה היומיומית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים