יחיאל גפנר, שירותי בריאות כללית: "אין סוף ליישומי ה-Big Data"

"כבר כיום אנחנו מגיעים להיקפים נרחבים של Big Data, והם ילכו ויתרבו", אמר גפנר, מנמ"ר החברה ● לדבריו, "כשנכנסתי לתפקידי, לפני כתשע שנים, נאמר לי שמערכת איחסון של 35 טרה-בייט תספיק לכל הדורות, ואילו כיום מגיע נפח האיחסון אצלנו ל-2 פטה-בייט - ועוד היד נטויה"

יחיאל גפנר, המנמ"ר הפורש של שירותי בריאות כללית. צילום: קובי קנטור

"יישומי ה-Big Data הם עולם ללא סוף. כבר כיום זה מגיע להיקפים נרחבים, והם ילכו ויתרחבו", כך אמר יחיאל גפנר, מנמ"ר שירותי בריאות כללית.

גפנר דיבר בכנס BAI-Big Data, שנערך באחרונה, בהפקת אנשים ומחשבים, במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה. השתתפו בו 500 מקצועני BI ו-Big Data. הנחו אותו פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, ופלורה לוין, מנכ"לית משותפת של B-Pro.

"כשנכנסתי לתפקידי בשירותי בריאות כללית, לפני כתשע שנים, נאמר לי שמערכת איחסון של 35 טרה-בייט תספיק לכל הדורות. והנה כיום מגיע נפח האיחסון אצלנו ל-2 פטה-בייט – ועוד היד נטויה", אמר גפנר.

הוא ציין כי "800 אנליסטים מועסקים במערכת ה-BI שלנו. כמות התחקורים נלווים ותחקורי ה-BO השוטפים הנדרשים מסתכמת במספר עצום. מדובר בתחומים כגון תשתיות, מידע רפואי, פעילות בתי חולים, צריכה לוגיסטית, כספים, HR, שירות, לוגיסטיקה, מדדי תהליכים, ניהול ביצועים וחקר שימושים. כל עולם כזה עשיר בתכנים שמיועדים למנהלים, כל אחד בתחומו. הקמנו שכבה אנליטית (של BO – א"ב) שמספקת דיווחים ומידע מובנה למנהלים וכן פורטל למנהלים שמאפשר להם גישה יוזמת למערכת".

אפרים גולדין, מנכ"ל G-STAT. צילום: קובי קנטור"אנחנו מרחיבים את שימושי ה-Data Mining ומפתחים יישומי GIS ויכולת לדיווחי אונליין. אנחנו מקווים לשתף מידע לא מובנה במערכות שלנו, כמו גם פתרונות לניידים. כמו כן, אנחנו משכללים את יכולת התצוגה למשתמשים ועוברים למתכונת עבודה יוזמת של המערכת לכל מנהל באופן אישי. Big Data אולי לא מופיע בפרויקטים שלנו בשמו המפורש, אבל הוא הסיפור של היום גם אצלנו", הוסיף.

לדברי גפנר, "לקח לנו זמן להבין שהנתונים, שלא כמו בבנקים ובתקשורת, מייצרים את עצמם אלקטרונית. אצלנו הנתונים נמצאים באצבעות ידיו של הרופא שמקליד אותם. דגימות דם – דקירה, איסוף  והעברה למעבדה המרכזית – כל אלה הם תהליכים שרובם ידניים. כיום הגענו למצב מצוין, שבו 100% מהמפגשים בין הרופא לחולה מתועדים באופן אלקטרוני. כמו כן, אין לנו מדיניות של מחיקת מידע קליני".

גפנר אמר כי "התיקים הרפואיים עוברים עיבוד PDFA, כך שהם יוכלו להיקרא גם בעוד הרבה שנים עם מערכות שעוד לא קיימות כיום. המערכות שלנו למדידות והערכות, ניהול אוכלוסיות, כריית נתונים, מודלים לזיהוי וניבוי מקומות ומודלים לניבוי ברמת הפרט – כל אלה נועדו כדי למנוע מחלות ולטפל טיפול מוקדם".

הוא ציין כי "בעתיד, הדרישה לנפח נתונים ולפרויקטי Big Data תגדל כאשר נוכל לשמור את כל המידע הגנטי של אדם – סדר גודל של 3 טרה-בייט של סימנים. פעם זה עלה מיליארדי דולרים וכיום זה מתקרב ל-100 דולר. נצטרך גם לפתח כלים לניתוח מידע כזה, כדי לגלות מחלות חבויות. לשם כך יידרש שימוש בכלים של Big Data".

"אם נסתכל על משהו יותר קונבנציונלי, שהמידע עליו קיים כבר כיום – עולם הדימות – נראה שהנתונים קיימים, אך החוכמה הרפואית והטכנולוגית עדיין לא בשלה. נכון שכיום, רופא יכול לראות את ההיסטוריה של החולה, אך בעתיד הוא יוכל להשוות זאת למקרים דומים אצל חולים אחרים ובכך לחזות את התפתחות המחלה. כדי להראות תוצאות תלויות הקשר נדרש פיתוח Big Data", סיכם גפנר.

אריאל פיסצקי, מנמ"ר My Things. צילום: קובי קנטור"כל מגע עם הלקוח משאיר עקבות"
אפרים גולדין
, מנכ"ל G-STAT, סיפר על המערכת של החברה, שמאפשרת לעקוב אחר פעולות הלקוחות בארגונים כמו חברות טלקום, טלוויזיה ואינטרנט. הוא אמר כי "אם בעבר, רוב הנתונים על הלקוח לא היו מתועדים, כיום כל מגע משאיר עקבות. אספנו המון נתונים וארגונים צריכים לאסוף מכל נקודות המגע את כל המידע, לפתוח אותו, להבין את המשמעות שלו, להבין מה אפשר להסיק מהמידע הספציפי על הלקוח ומלקוחות דומים לו ואיך להוציא מזה תובנות לעבודה מול הלקוח".

"כדי לעשות זאת", לדבריו, "יש לאסוף את הנתונים מכל הערוצים: אינטרנט, Call Center, מובייל, ווטסאפ (WhatsApp), טוויטר (Twitter), פייסבוק (Facebook) ועוד למערכת אחת שתרכז את כל הנתונים ותפיק מהם תובנות".

גולדין ציין כי "כל ארגון צריך להסתכל קדימה, בטווח של חמש שנים. ארגון שלא יעשה את זה יישאר בצמיחה של בין 7% ל-9%, בעוד שה-Big Data צפוי לצמוח בעשרות אחוזים".

"האינטגרציה עושה את ההבדל"
אריאל פיסצקי
, מנמ"ר My Things, תיאר את מערכת הבאנרים של החברה. הוא ציין שהמערכת שמשתתפת במכרזים על כל באנר בודד שמופיע באתרים כמו יאהו! (!Yahoo), פייסבוק ו-MSN, בתוך 40-20 מילי-שניות מרגע הופעתם. "לשם כך נדרשים ארבעה מרכזי נתונים ברחבי העולם, אינספור טרה-בייטים של נתונים ושימוש בכל מנועי ה-Big Data", אמר.

שי גוטמן, מנמ"ר UPS ישראל, תיאר פרויקט Big Data שנעשה בחברה, שארך חצי שנה, ובתוכו פרויקט המובייל, שלקח שבוע בלבד. "UPS עסקה בבניית פלטפורמה מרכזית, שתוכל לתת מענה ללקוחות לתובנה, פעולה, חיזוי, SLA ואינטגרציה. המערכת מספקת מידע לנהגים ולמשתמשים באופן ישיר", אמר.

שי גוטמן, מנמ"ר UPS ישראל. צילום: קובי קנטורהוא הוסיף כי "בפרויקטים מסוג זה, האינטגרציה היא הדבר הכי חשוב. הפרויקט חולק להרבה פרויקטים קצרים, כשכל אחד מהם נותן את התוצר שלו – וממשיכים הלאה. האינטגרציה בין כולם היא זו שעושה את ההבדל ומאפשרת להגיע לרמת תחקור עד כדי רזולוציה, לדוגמה, של השפעת מצבו של הנהג מול מחלקת משאבי אנוש על צריכת הדלק. במהלך הפיתוח אימצה UPS חברת סטארט-אפ שאת שמה אני מנוע מלספר, שעזרה לנו ברעיונות מקוריים, וקיבלה אתר בטה בתמורה".

"ארגונים חייבים לקבל החלטות מבוססות נתונים"
אלי גולדפארב
, סמנכ"ל מכירות ושירות ב-SIT, הציג את המערכת של חברת Tablau האמריקנית, שאנשי SIT מתמחים בה. לדבריו, החזון של Tablau הוא לסייע לאנשים לראות ולהבין את המידע שלהם.

אלי גולדפארב, סמנכ"ל מכירות ושירות ב-SIT. צילום: קובי קנטור"ארגונים חייבים לקבל החלטות מבוססות נתונים", אמר. "המערכת יוצאת מתוך הנחה שהמשתמשים הם משתמשים עסקיים, לא אנשים טכנולוגיים ואינם מכירים את הטכנולוגיה. רוב הארגונים לא יכולים להרשות לעצמם פרויקטים של חצי שנה שדורשים כלים כבדים. Tablau מאפשרת למשתמש העסקי לבצע את האנליזה בעצמו במינימום תלות בגוף הטכנולוגי. תפקידו של הגוף הטכנולוגי יהיה להכין תשתית, אבל אף מנהל BI לא אוהב להעסיק את הצוות שלו בבניית דו"חות, שלא תמיד יתנו תשובה בזמן אמת".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים