ינאי מילשטיין, אמן: "חברות מסחריות יודעות על הלקוח יותר מאשר משרד הפנים"

"חברות מסחריות ששולחות מידע ללקוחות בכל חודש יודעות עליהם יותר מאשר מה שמשרד הפנים יודע. כשאנחנו עוברים דירה, הטלפונים הראשונים שלנו יהיו לחברות הטלפון, הטלוויזיה, האינטרנט, לחברת החשמל ועוד. אם בכלל נעדכן את משרד הפנים, נעשה זאת אחרי זמן רב", כך אמר ינאי מילשטיין, מנהל תחום אינפורמטיקה (Informatica) בישראל בקבוצת אמן.

מילשטיין דיבר בכנס Flexible Output Management, שערכה הקבוצה אתמול (ד') באולם האירועים סטוקו בהדר יוסף בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. הכנס עסק בניהול הפלט הארגוני והשתתפו בו אנשי מקצוע רבים מהתחום.

לדבריו, "אינפורמטיקה החלה לפני שמונה שנים לרכוש יותר ויותר פעילויות והלכה למיחשוב ענן ול-Big Data". הוא ציין שכלי אינטגרציית הנתונים של החברה יודע "לדבר" עם שני התחומים הללו "לפני שהדברים יוצאים לשוק. כך היה גם בעבר, עם המיינפריים וה-Legacy".

"אנחנו יודעים לדבר עם רשתות חברתיות – פופולריות ומקומיות יותר. ניתן לעלות על מילים שאנשים כותבים ולפלח בהתאם", אמר מילשטיין. הוא ציין כי "ברוב המקרים, אנשי מערכות מידע בטוחים שאין להם בעיות בנתונים. אנחנו מראים שיש להם עשרות אלפי או מאות אלפי כפילויות – ואז הם מדברים אחרת. כך, למשל, הם צריכים להתאים נתונים, לעשות סטנדרטיזציה, שכשלקוח מחפש ת-א, ת"א או תא, המערכת תבין שהוא מעוניין למצוא מידע על תל אביב. יש לגרום לכך שהיא תדע שיוסי, ג'וזף ו-ג'ו זה אותו בן אדם. בסוף אנחנו יודעים לאחד את הנתונים לרשימה אחודה ויכולים לעבות אותה במערכות אחרות".

"לא הרבה ארגונים בישראל מודעים לתחום הפלט הארגוני"
סיגל רוסין, אנליסטית ל-OM, תקשורת ואבטחת מידע ב-STKI, אמרה כי "הלקוח הישראלי אוהב שמתייחסים אליו אישית, שמציעים לו הצעות פרסונאליות, גם בתחום הפלט הארגוני. בגלל זה, התחום התפתח בישראל יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, אם כי לא הרבה ארגונים בארץ מודעים אליו".

דבריה בכנס התמקדו בהתפתחות הפלט הארגוני והיא אמרה כי מדובר בתחום שהולך וצובר תאוצה. "פעם היו צריכים להדפיס את הדברים ללקוחות. כתוצאה מכך, התחילו להיאגר כמויות של דפים, מה שגרר עומס, קלסרים, ארכוב, יותר מדי ניירת וביורוקרטיה – ושירות גרוע ללקוח. האינטגרציה הייתה גרועה כי כל לקוח קיבל משהו שונה ואי אפשר היה לדעת מראש האם זה מתאים לו או לא. כיום, הדברים עברו לעולם הדיגיטלי ולמובייל, יש אפליקציות חדשות, שאני מניחה שנשמע על עוד מהן בקרוב, והלקוח עומד בראש", ציינה.

"על מנת לתת שירות טוב יותר ללקוח קיים צורך בפלט ארגוני, בפלטפורמה מסודרת לעיצוב טפסים", הוסיפה רוסין. "מפני שזו פלטפורמה ארגונית, היא מתחברת למערכות ארגוניות כמו CRM ,ERP ובילינג. במקום מערכת לכל מחלקה יש מערכת אחת לכלל הארגון, פרסונאלית ללקוח ומונעת שכפול. ממדפסות אישיות בכל מחלקה עברנו לקונסולידציה של מדפסות".

היא אמרה כי "בימים אלה התחום פונה יותר לארגוני שירות פיננסיים ואני מקווה שבשנה הקרובה נשמע שהוא מתרחב יותר ויותר לתעשייה. הנושא הולך ומתפתח בקצב איטי, יש פרויקטים גדולים שלוקחים שנה-שנתיים ויותר".

רוסין מנתה את היתרונות שיש, לדבריה, בפתרון פלט ארגוני: "מדובר בטופס שירותי ללקוח, בחיסכון, בתשתית אחודה לניהול טפסים ועיצובם, ובעובדה שהוא מאפשר לארכוב להתממשק למערכות, מה שהופך את הדברים ליעילים ועונה לדרישות הרגולציה. בנוסף, הפתרון מסייע לסביבה ירוקה ועושה את כדור הארץ ירוק יותר, הלקוח יכול לראות את הדברים מכל מקום כי יש התממשקות לרשתות חברתיות. זה מאפשר לארגון לאסוף מאגר נתונים, להבין מה הלקוח מחפש ולהציע לו מוצרים ותוכניות – הכול באותו הקובץ".

לסיכום אמרה רוסין כי "המטרה היא להשתמש בכמה שיותר ערוצי פלט דיגיטליים".