החתימה הדיגיטלית עולה כיתה

למרות הדשדוש של הממשלה, השוק מתחיל להבין את התועלות שבחתימה הדיגיטלית, ששיפרה את העבודה ואת השירות לאזרח בשורה של מגזרים

בשנת 2003 מינתה הממשלה את חברת קומסיין מקבוצת קומדע כגורם מאשר לחתימה דיגיטלית מאושרת למגזרים העסקי והפרטי. שנתיים לפני כן אישרה הכנסת את חוק החתימה האלקטרונית, שמאפשר לבצע פעולות שונות מול מוסדות ממשלתיים וציבוריים, וגם במגזר העסקי, על בסיס חתימה אלקטרונית. התנאי הוא שמי שמבצע את הפעולה חייב להיות בעל תעודה אלקטרונית שזוהתה ואושרה על ידי גורם מוסמך, כזה שקיבל רישיון ממשרד המשפטים. היה זה מאבק קשה שבמרכזו עמד למעשה איש אחד – זאב שטח, מנכ"ל קומדע, שזיהה את חשיבות הנושא כמה שנים קודם, הקים את קומסיין, השקיע בציוד והמתין בסבלנות עד שהפוליטיקאים יסיימו לריב ביניהם.

חתימה דיגיטלית היא תוצר של הצפנה במפתחות א-סימטריים, הידועה כטכנולוגיית PKI (ר"ת Public Key Infrastructure). המשמעות היא פיצול לשני מפתחות שמקיימים ביניהם קשר מתמטי: אחד ציבורי ושני פרטי. למפתח ציבורי מסוים קיים רק בן זוג אפשרי אחד – זה הפרטי, אך לא ניתן לדעת את המפתח הפרטי מתוך הציבורי.

האתגר המרכזי כאן הוא לוודא שמי שמחזיק בתעודה האלקטרונית, שהיא מסמך משפטי לכל דבר, הוא אמנם אותו הגורם. כאן נכנס לתפקיד הגורם המאשר, שמבצע את הבדיקות המתאימות ובסופו של דבר מאשש שאכן בעל התעודה הוא זה שמחזיק בה. האחריות שמוטלת על הגורם המאשר כבדה ובמקרים מסוימים, אם מתגלה שהוא מתרשל בתפקידו, אף פלילית.

מאז שהחוק אושר, קומסיין מבצעת חלק ניכר מהפעילות בשוק החתימה הדיגיטלית, בעוד שהממשלה עדיין מדשדשת, בגלל תעודות הזהות החכמות. גם העובדה שלקח לממשלה זמן רב לחוקק את חוק הגורם המאשר לא נעוצה באי בשלות של הטכנולוגיה אלא בכך שהממשלה לא ידעה להחליט האם היא רוצה להפריט את התחום או להשאיר אותו בידיה. אז עוד חלמו בממשלה שאו-טו-טו תהיה תעודת זהות חכמה והחתימה הדיגיטלית תשמש את האזרחים לשורה של פעילויות מול השלטונות. קומסיין אפילו זכתה במכרז לאספקת הקוראים לתעודות שהממשלה רצתה להנפיק, אלא שהתעודות טרם יצאו לדרך ואנחנו נמצאים עדיין בשלב הפיילוט.

"השוק התגבר ומבין את חשיבות החתימות הדיגיטליות"
לדברי שטח, אין ספק שהשוק הישראלי התבגר והוא מבין את התועלות והחשיבות של השימוש בחתימות הדיגיטליות. יש שורה של מגזרים שכתוצאה מכך, העבודה בהם התייעלה והשירות לאזרח שופר. אחת הדוגמאות ששטח אוהב לציין היא המרשם הדיגיטלי שהופעל באחת מקופות החולים. לקוחות שצורכים תרופות באופן קבוע כבר לא צריכים לגשת לרופא בכל פעם שהם צריכים לחדש את המרשם, אלא הולכים לבית המרקחת ושם כבר ממתינות להם התרופות. הפעילות הזו מתאפשרת בזכות הטמעת השימוש בחתימה דיגיטלית מאובטחת בקרב הרופאים והרוקחים, תוך הקפדה יתרה על הפרטיות והסודיות הרפואית. פרויקטים נוספים שנעשו בארגונים השנה מתייחסים לתהליכי קבלת החלטות ואישור פרוטוקולים במועצות מנהלים. בעזרת החתימה הדיגיטלית אין צורך לאסוף שוב את כלל חברי המועצה כדי לקבל אישור להחלטה זו אחרת. הפעילות הזו מתחברת בארגונים מסוימים למערכות הליבה ובכך נוצרת אינטגרציה מלאה בין כלל התהליכים.

זאב שטח, מנכ"ל קומדעהשינויים הטכנולוגיים בשנים האחרונות השפיעו גם על התחום הזה וכבר יש בשוק פתרונות חתימה דיגיטלית לטאבלטים, באמצעות אפליקציה שפותחה על ידי קומסיין טרסט. חברה זו גם מסייעת לקומסיין, החברה האם שלה, לייצר פתרונות לפרויקטי חתימה דיגיטלית בחו"ל. מסתבר שישראל נחשבת למדינה מתקדמת בנושא זה, במיוחד בזכות הניסיון שנצבר בה במגזרים כמו הבריאות, שבו היא נחשבת לחלוצה של ממש. כך נוצר תחום ייצוא טכנולוגי חדש: החתימה הדיגיטלית הישראלית נמצאת גם במדינות באירופה ונשקלת בימים אלה אפשרות להכניס אותה לשוק האמריקני.

החתימה הדיגיטלית הותאמה גם לעידן מיחשוב הענן והאפשרות הזו כבר מיושמת בכמה ארגונים רב לאומיים, כולל כאלה שפועלים בישראל. החידוש האחרון, שעליו נודע רק לפני שבוע, הוא חשיפה ביומטרית תלת ממדית לזיהוי פנים, בעזרת קורא ביומטרי חדשני, שמשלב אצבע ו-ורידים. בקומסיין ממהרים להרגיע שאין שום קשר בין זה לבין הוויכוח סביב המאגר הביומטרי. המידע לא מועבר לשום גורם חיצוני ורמת האבטחה בו היא גבוהה. חידושים נוספים שקיימים בתחום הם מחשב לוח ביומטרי ומערכת לדיווח נוכחות ובקרת כניסה שמשלבת מסך מגע, זיהוי על ידי אצבע ופנים, וידיאו וקול, עם יכולת לזהות אפילו אצבע מזויפת. כן, יש גם דברים כאלה.

השורה התחתונה: הצמיחה הבולטת שקרתה בעשור האחרון בהיקף הפעילות בתחום החתימה הדיגיטלית בישראל נעשתה בזכות השקעות וסיכונים שנטל ונוטל על עצמו הסקטור העסקי, והוא מממש את עצמו רק אחרי שהממשלה מפסיקה להפריע וממלאת את מה שמצפים ממנה: פיקוח ובקרה. זוהי ללא ספק דוגמה מצוינת, שהוכיחה את עצמה, לשורה ארוכה של פרויקטים ושירותים שהממשלה מחזיקה בידיה ולא מבינה שהפקדתם בידי גורמים עסקיים, תוך פיקוח מלא ושקוף, תצעיד את ישראל במעלה העידן הדיגיטלי. אם הממשלה תעשה זאת, ישראל תגיע לשם הרבה יותר מהר מכל מיני תוכניות, ועדות ומטות שהיא עצמה מקימה חדשות לבקרים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים