אור אריאלי, יועצת בכירה לניהול ולפיתוח משאבי אנוש: "הטכנולוגיה מקהה הבדלים בין מוצרים; היתרון – כוח האדם"

"הטכנולוגיה משפיעה על יצירת מוצרים ושירותים, אשר הולכים ונהיים דומים אלה לאלה. ההבדלים בין חברות הוא אנשי החברה – הם העושים את ההבדל, לצד יתרונות טכנולוגיים". כך אמרה אור אריאלי, יועצת בכירה לניהול ופיתוח משאבי אנוש.

סגן אלוף (מיל') אריאלי שימשה כראש אגף פיתוח משאבי אנוש בשירותי בריאות כללית, וסמנכ"לית משאבי אנוש של אסם-נסטלה. אריאלי דיברה במסגרת פורום C3, פורום המנמ"רים מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במלון שרתון בתל אביב. הנחו את המפגש אבי עסיס, יועץ בכיר לאסטרטגיות מערכות מידע, ופלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

"בבואנו לבחון אילו גורמים משפיעים על העבודה בהווה ובעתיד", אמרה אריאלי, "ישנן כמה שאלות שעלינו לשאול את עצמנו: מהי ההשפעה של המגמות והשינויים על הארגון שלנו? מהן יכולות הארגון? מהן יכולות ההישרדות של הארגון? האם הארגון ואנו ערוכים אל מול השינויים?" אריאלי ציטטה מחקר, לפיו על מנת שארגון ייערך ויהיה חסין אל מול פני העתיד, "עליו להיות בעל יכולות להתוות ולצייר את העתיד. בנוסף, עליו להיות בעל יכולת לקחת הדברים ולתרגמם לכדי מעשים, ואז ליצור פתרון ייחודי ומותאם עבורו לעתיד".

המענה לשאלה מה הן המגמות העתידיות, אמרה אריאלי, הוא "טכנולוגיה, גלובליזציה, חברה, דמוגרפיה וכל הקשור למגמת שימור משאבי הסביבה. על מנת להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים יש להביט על העדשה דרכה אנו רואים את העולם, אף שאיננו רואים את העדשה המביטה", אמרה. לגבי המחאה החברתית בארץ ובעולם, ציינה כי "גם להן היה רכיב גלובלי ופלטפורמה טכנולוגית".

היא הוסיפה גם את המושג "עולם מואץ", המבטא את קצב והיקף השינויים ופירטה כי מאפיינו הם "קצבי התפתחות גדולים, עולם שטוח, מטושטש גבולות, בעל שינויי אקלים, ניוד משאבים, עם גישה המעודדת את ה-'אני, אני, אני', סגנון חיים דיגיטלי, ציפייה להגשמה עצמית". לדבריה, "הטכנולוגיה משפיעה עלינו כבני אדם, ויוצרת בנו חוסר נאמנות לארגון, לצד נגישות למידע זמין ולמחאות. אלה יוצרים מצב בו הארגון העסקי חשוף לפגיעה כלכלית בו ולפגיעה במוניטין שלו".

היא סיפרה על מייקל פורטר, פרופ' למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, בעל שם עולמי בתחום האסטרטגיה העסקית וחקר היתרון התחרותי של חברות ואומות. לפני שלוש שנים, אמרה, פירסם פורטר בהרווארד ביזנס רוויו מאמר הנושא את הכותר "יצירת ערך שיתופי – כיצד להמציא מחדש את הקפיטליזם, ולשחרר גל של חדשנות וצמיחה", בו מתח ביקורת על השיטה הקפיטליסטית האמריקנית הנוכחית, וטען כי יש ליצור צורה מתוחכמת יותר של קפיטליזם, המתמקדת ביצירת "ערך שיתופי", ערך כלכלי המייצר לצידו גם ערך חברתי. על פי אריאלי, הרעיון של פרופ' פורטר הוא כי "תם העידן בו תכליתן של מערכות עסקיות היא רק להביא הון לבעלי המניות. פעילות עסקית וחברתית נדרש שתהיה בליבת עסקיו של הארגון, אחרת הוא לא יתקדם".

משמעויות השינויים על הארגון העסקי, אמרה אריאלי, "היא שכל חברה עלולה למצוא עצמה במצב דפנסיבי מהיום למחר; ארגונים נדרשים להתייחס למגזרים שונים, דוגמת חרדים, משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות וקבוצות מיעוטים כדוגמת הערבים; קבלת החלטות צריכה להיעשות לא רק מתוך שיקולים כלכליים; ארגונים נדרשים לאמץ מודל ניהול המתבסס על ערכים אתיים, כלכליים ורגשיים; והלקוחות יכולים להעצים או לפגוע בעסקים".

"ניהול משאב אנושי הוא engagement, מחוברות", סיכמה אריאלי. "כולנו סייבורגים. הטכנולוגיה יוצרת את התודעה ואנו שבים ומפרשים את המציאות דרכה. כל טכנולוגיה מרחיבה את רשת האפשרויות ומפזרת את תשומת הלב. אז אם כבר הטכנולוגיה קיימת – נדרש לנצל את יתרונותיה. יש להבין כי לא כל תזוזה היא התקדמות. יש לבחון את הרלוונטיות של הטכנולוגיה עבור הארגון. יש צורך בצרכנות טכנולוגית נבונה. צריך לבנות אסטרטגיות ארגוניות ואתיות לשימוש בטכנולוגיה, ולבסוף גם להתמודד עם מגבלות אנושיות".

"הלקוח החדש נמצא בכל מקום"
עסיס, שהנחה את המפגש, אמר בפתחו כי "הלקוח בעידן החדש אינו זה של אז, זה שבדק וחיפש את המוצר של הארגון וניגש אליו באמצעות ערוצים רגילים. הלקוח החדש נמצא בכל מקום, ואנו, כארגון, חייבים להגיע אליו".

בעולם של פייסבוק (Facebook), אמר עסיס, "אנו ה-'מדינה' השלישית בגודלה, ועלינו – כמנמ"רים – לנצל מצב זה. בישראל 60% מהגולשים ברשתות החברתיות הם בני 34-18 – קהל יעד מדהים למוצרים. לפיכך, יש לנצל את המהפכה החברתית לטובת הגעה ללקוח. יש לנצל את כל המגמות הטכנולוגיות, מיחשוב חברתי, ניידות ו-Big Data, כמקור והזדמנויות לתחקר אודות וללמוד על הלקוח – ולהגיע אליו".

"השאלות שהארגון שואל את עצמו בעידן החדש", סיכם עסיס, "הן איך אני משווק יותר וטוב יותר ללקוחות? איזה שירות אני יכול לספק? איך אני עושה זאת עם יותר הקשר, יותר יחסים ויותר מיקוד בלקוח".