לשים את אשקלון על מפת הכנסים הבינלאומיים

אם אתם מתכננים כעת את לוח הכנסים והוועידות שלכם לשנת 2014, מרכז הכנסים במכללה האקדמית אשקלון הוא אופציה נהדרת ● כך מקיימים כנסים באווירה מעולה ובמחירים סבירים, ותורמים לקהילה, כשכל זה לא רחוק מתל אביב

ענף ההיי-טק בישראל מאופיין בין היתר בריבוי כנסים מקצועיים ו-ועידות, בדומה לעולם הרחב. סוד גלוי הוא שמרבית הכנסים נערכים באזור המרכז, תל אביב ופרבריה. זאת, אף על פי שמחוץ לאזור המרכז יש לא מעט מרכזי כנסים שלא היו מביישים את עמיתיהם במטרופולין דן וסביבותיו, ואף מעבר לים. אלא שהמחסום הפסיכולוגי של מדינת גדרה עד חדרה עובד גם פה שעות נוספות ובמקרה של הכנסים, אפילו גדרה מחוץ לתחום, על אף שמן המפורסמות הוא שקיימת מצוקת אולמות לאירועים בהיקפים גדולים, של יותר מ-500 איש. התופעה הזו לא אופיינית כמובן רק להיי-טק, אבל כמו בכל תחום, גם חברות הגדולות בענף משמשות כסמן ימני לארגונים אחרים.

עם האתגר של הבאת כנסי היי-טק וחברות בין לאומיות לפריפריה מתמודדים במכללה האקדמית אשקלון, שעברה לא מכבר למתקניה החדשים בקריית החינוך בעיר. בתוך שטח הקמפוס הענק של המכללה, החולש על 70 דונמים, הוקם מרכז כנסים בינלאומי, שהוא המילה האחרונה כיום בתחום השירותים בעולם התערוכות והכנסים. יודעי דבר שביקרו במקום מתארים את המרכז כיצירה אדריכלית מרהיבה וייחודית.

היתרון המרכזי הוא היות המרכז חלק מהקמפוס, כך שכל מי שמגיע לשם נהנה מכל השירותים שמציע הקמפוס, לא צריך לצאת החוצה ויכול ליהנות משלל המתקנים שעומדים לרשות הסטודנטים והאורחים.

ד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון. צילום: פלי הנמר

אולם הכנסים יכול להכיל עד 1,500 איש, שאליו מגיעים בסופי שבוע תושבי האזור כדי לראות הצגות ומופעים מוזיקליים, ולצפות בסרט טוב בסינמטק המקומי.

אלא שלצד התרבות, לד"ר פנחס חליוה, מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון, יש חלום שהוא למעשה אתגר: לגרום לכמה שיותר חברות היי-טק מאזור המרכז לערוך את הכנסים הגדולים שלהן במרכז הכנסים של המכללה.

אבי יפרח, יו"ר העמותה של המכללה האקדמית אשקלון. צילום: פלי הנמר

בביקור שערכו בבית אנשים ומחשבים חברי הנהלת המכללה – עו"ד אבי יפרח, יו"ר העמותה, רוני בן ישי, מנמ"ר המכללה, נטע דגן, מנהלת מרכז הכנסים, וחליוה עצמו, הוא מנה את היתרונות הרבים בעריכת כנסים אצלם. "בניגוד להרבה מאוד מרכזי כנסים גדולים, האולמות שלנו כוללים את כל המתקנים והשירותים שאפשר לקבל במרכזי כנסים רבים, ללא צורך בתוספות שונות", אמר חליוה. "בחלק מהמרכזים הגדולים מקבלים שטח של אולם ריק ומשם צריכים להתחיל לבנות בו ולמלא אותו כפי שרוצים. בסופו של יום, כאשר עושים את החשבון, מגיעים להוצאות יקרות מאוד".

ולא רק זאת. כל הקמפוס פועל בסביבת ענן ומכאן שניתן לקבל את כל השירותים הדיגיטליים, כולל שידורים חיים בוועידות וידיאו, בין האולמות ובשטחי הקמפוס.

רוני בן ישי, מנמ"ר המכללה האקדמית אשקלון. צילום: פלי הנמר

"הכנסים אצלנו מהווים שבירת שיגרה עבור משתתפי הכנס", אמר עו"ד יפרח. "מאחר שהכול נמצא תחת הקמפוס, משתתף בכנס יכול לצאת להפסקה, להתרווח באחת מפינות התרבות וההווי שיש בקמפוס, כולל שטחים שבהם אפשר להעסיק ילדים ובני זוג, אם הכנס נמשך יותר מיום אחד. היתרון העצום הוא שניתן לרכז את הכול: הרצאות, תצוגות, פעילות שוברת שגרה ואירוח כיד המלך, והכול בקמפוס אחד. זהו יתרון שלא קיים בהרבה מקומות בישראל".

40 דקות מתל אביב, כביש 4, ארבעה רמזורים
סוגיה שעולה מיד בין משתתפי הפגישה היא המרחק ממרכז הארץ. "אנחנו נמצאים 40 דקות וארבעה רמזורים מתל אביב, על כביש 4", אמרה דגן. "גם בהלוך וגם בחזור, בבוקר ובערב, נוסעים אלינו מהמרכז בניגוד לכיוון התנועה. אני בטוחה שרבים מאלה שנוסעים לכנסים בתל אביב מבלים בדרך יותר מ-40 דקות, אף על פי שלכאורה, הכנס ליד הבית".

אולם, את הסיבה הכי חשובה, שבגינה חייבים מארגני כנסים ו-ועידות בענף להתייחס למרכז באשקלון במלוא כובד הראש, ציין ד"ר חליוה: "ארגון והפקת כנס אצלנו הוא תרומה לקהילה. אנחנו מוסד ללא כוונות רווח וכל שקל שנכנס לקופה מוקדש לטובת המכללה, הסטודנטים ותושבי האזור, שנהנים משירותים ברמה בינלאומית".

ההיבט של תרומה לקהילה מאוד רלבנטי, מאחר שידוע שחברות היי-טק רבות משקיעות משאבים רבים לנושא. מרכז הכנסים באשקלון נותן להן הזדמנות גם לערוך כנסים מקצועיים ברמה ובאיכות שרבים מהמשתתפים לא ישכחו אותה וגם לתרום לקהילה. את מי שרוצה לשמוע חוות דעת מפנים מנהלי המכללה לחברות כגון אינטל (Intel), אלתא, דואר ישראל, אגד ועוד חברות רבות. "המחמאה הכי טובה עבורנו היא שכל מי שכבר היה אצלנו פעם אחת חוזר אלינו בפעם השנייה", אמר ד"ר חליוה. "פתאום כולם מבינים שיש אפשרויות מעולות 40 דקות מתל אביב, בעלויות זולות יותר, ומה מתאים יותר כיום מאשר להראות לבוסים שהצלחת גם לעשות אירוע מעולה וגם חסכת כסף".

נטע דגן, מנהלת מרכז הכנסים במכללה האקדמית אשקלון. צילום: פלי הנמר

כאמור, מרכז הכנסים הוא חלק מקמפוס המכללה, שהוקמה ב-1965 כשלוחה באשקלון של אוניברסיטת בר אילן. ב-2000 היא הוכרה כמכללה וכיום היא מכללה עצמאית אזורית, שמכשירה בכל שנה 10,000 בוגרים שממשיכים לתארים מתקדמים בארץ ובחו"ל, כולל במכללה עצמה. הלימודים מתפרשים על פני תחומי דעת אקדמיים רבים: מדעי החברה,  בתוכם בית הספר לכלכלה, עבודה סוציאלית ובית ספר לקרימינולוגיה, שנחשב בין המובילים בישראל, ולומדים בו שוטרים ואנשים רבים מכוחות הביטחון. המכללה אף מכשירה כמה עשרות סטודנטים במדעי המחשב, במגמה שבראשה עומד פרופ' אורי שילד.

תנאי הקבלה למכללה באשקלון זהים למוסדות אקדמיים אחרים, אולם ד"ר חליוה ועו"ד יפרח מדגישים את המוטו המרכזי של המכללה :"לא יפסיק סטודנט את לימודיו בשל קשיים כלכליים". השניים מספרים על קרנות ומלגות עצמאיות וציבוריות לסטודנטים, בשווי של מיליוני שקלים. לרשותם עומדים כיתות לימוד ואולמות מדורגים, מעבדות מחשבים, ספרייה עשירה, חדרי כושר ואפילו גלריה לאומנות שיש בה פריטים ארכיאולוגיים נדירים.

אז אם אתם מתכננים כעת את לוח הכנסים והוועידות שלכם לשנת 2014, שימו את אשקלון על המפה. גם אנחנו נהיה שם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים