הורשע הנאשם האחרון בפרשת גניבת מרשם האוכלוסין

שלום ביליק, שהיה עובד משרד הרווחה, העתיק והפיץ פרטים אישיים רגישים על ילדים והורים בהליכי אימוץ ● הוא הורשע בהסדר טיעון ועונשו ייקבע בהמשך

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע היום (ב') את שלום ביליק, תושב בית שמש בן 54, בגין חלקו בפרשת גניבת והפצת מאגר מרשם האוכלוסין. ביליק הורשע במסגרת הסדר טיעון, שנחתם בינו לבין הפרקליטות, בעבירות של הוצאת מסמך ממשמורת על ידי עובד ציבור ומסירתו לאחר, הוצאת מסמך ממשמורת, החזקת מאדר מידע שלא כדין, הפרת סודיות ופגיעה בפרטיות. המדינה והסנגוריה לא הסכימו לעניין העונש והפרקליטות צפויה לבקש מבית המשפט להטיל על ביליק עונש מאסר בפועל.

ביליק הוא האחרון מבין ששת הנאשמים בפרשה שהורשע. אחד מהם נשלח ל-10 חודשי מאסר והיתר – לתקופות מאסר שונות ולעבודות שירות. הפרשה, שמכונה פרשת אגרון, נחשפה על ידי רמו"ט (ר"ת הרשות למידע ולטכנולוגיה שבמשרד המשפטים). כתבי האישום בפרשה כללו, כל נאשם על פי חלקו, עבירות חמורות של פגיעה בפרטיות עקב גניבת והפצת מאגר מרשם האוכלוסין.

פרשה זו הינה פרשה תקדימית הן בשל היותה אחת הפרשות החמורות שנחשפו בישראל בתחום של עבירות מידע, אשר ממחישה את הסכנה שבדליפת מידע, הן בשל חקירה מאומצת במיוחד שחשפה נאשמים, אשר חלקם השתמשו באמצעים מתוחכמים להסוואת זהותם, והן בשל מורכבותה המשפטית, שכן הנאשמים הורשעו על בסיס ראיות ממוחשבות נסיבתיות.

על פי הפרקליטות, ביליק, איש מחשבים שעבד במשרד הרווחה במיקור-חוץ בתפעול מאגר מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, העתיק אותו. לאחר שהופסקה העסקתו הוא סיפק עבודות פרטיות בתחום המיחשוב, בין היתר לעמותה חרדית בירושלים, במחשביה התקין את מאגר מרשם האוכלוסין. ביליק הציג את המאגר לאיש העמותה אברהם אדם, וזה השתמש בו.

אדם העביר העתק של המאגר ליוסף ויטמן, מתנדב בעמותה, שמכר אותו לחיים אהרון, איש מחשבים עצמאי. אהרון, שקיבל לידיו ממקורות שונים מאגרי מידע רבים נוספים, מיזג לתוך העתק מרשם האוכלוסין גם את העתק פנקס הבוחרים לכנסת ה-17, מפברואר 2006, ונתונים מעוד 11 מאגרי מידע נוספים שהחזיק ברשותו. בכך העשיר את מאגר מרשם האוכלוסין בנתונים.

אהרון מכר את המאגר המשופר למספר אנשים ומסר אותו למכר שלו, משה מושקוביץ, תוכניתן מחשבים. מושקוביץ שדרג את המאגר שקיבל מאהרון בכך שהרכיב עליו תוכנת חיפוש משוכללת וקרא למוצר שערך "אגרון". הוא מכר את אותו "אגרון" למכרים שונים שלו. בשלב מסוים הגיעה התוכנה למאיר ליוור, צעיר בעל ידע בתחום המחשבים, שהעלה אותה למספר אתרים בחו"ל, תחת השם ארי (aRi).

בין תפקידיו במשרד הרווחה עסק ביליק בתחזוק מערכות ה-IT של המשרד שקשורות לאימוץ. אלה הוחזקו, בשל רגישותן הטבעית, בהפרדה בין המחוזות השונים של המשרד ובסיסי הנתונים לא היו מחוברים זה לזה. עם זאת, ביליק, מתוקף עבודתו, נחשף לכל בסיסי הנתונים. במהלך עבודתו על מאגרים אלה הוא נהג להעתיק לרשותו ולקחת לביתו את המידע אליו נחשף. בין קבצי האימוץ שגנב ביליק: כלל הפרטים האישיים של ילדים ובגירים המועמדים לאימוץ; פרטים אישיים על אימהות המעוניינות למסור את ילדיהן לאימוץ, כולל פרטי הילד המועמד לאימוץ; כלל הפרטים האישיים על הורים מבקשי אימוץ ועוד.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. טביעת אצבע

    איך תמנע מדינת ישראל גניבות שכאלה של המאגר הביומטרי? הרי עובדים מבפנים תמיד יהיו, ותמיד יהיו להם שלל אינטרסים. תשובה: היא לא תצליח למנוע. כלומר, המאגר יהיה עוד יותר משופר מזה שגנב מר ביליק ויכיל גם את הנתונים הביומטריים של כולנו, להנאתם של גורמים שונים. ישראל צריכה תעודת זהות חכמה, לא עוד הרפתקה מסוכנת.

אירועים קרובים