חצי שנה אחרי תחילת הניסוי: 200 אלף איש הצטרפו למאגר הביומטרי

לטענת משרד הפנים, 50% מהפונים מעדיפים תעודת זהות חכמה, מה שמהווה אמון של הציבור במאגר ● מהמשרד נמסר כי מאז השקת הניסוי לא אירעו כל "אירועים חריגים" של אבטחת מידע ופגיעה בפרטיות ● התנועה לזכויות דיגיטליות בתגובה: "מדובר בדו"ח למראית עין בלבד"

התקנות הביומטריות אושרו. אילוסטרציה: אימג'בנק

המחלוקת שמעורר המאגר הביומטרי לא מנעה מ-200 אלף איש להצטרף אליו בחצי השנה הראשונה של הניסוי – כך עולה מדו"ח שהגישה היום (ג') רשות האוכלוסין וההגירה לשר הפנים, גדעון סער. על פי הדו"ח, מדובר ב-50% מכלל מבקשי תעודות הזהות החדשות בתקופה זו.

ממשרד הפנים נמסר כי הדו"ח משקף את תוצאות ההיערכות המוקדמת ואת הפעילות שביצעו רשות האוכלוסין וההגירה והרשות לניהול המאגר הביומטרי מאז השקתו ביולי אשתקד. לטענתו, מדובר בהבעת אמון של הציבור במאגר.

על פי משרד הפנים, לא אירעו מאז השקת המאגר "אירועים חריגים" בתחום אבטחת המידע והשמירה על הפרטיות. זאת, על אף שהתנועה לזכויות דיגיטליות, שמתנגדת לקיומו של המאגר, מזהירה שוב ושוב כי בהחלט ייתכן שאירועים כאלה יקרו וכי המאגר למעשה חשוף.

המאגר הביומטרי מעורר התנגדות חריפה בקרב התנועה, מומחים ואנשי ציבור, שטוענים שמדובר בסכנה. רק השבוע העלתה התנועה לזכויות דיגיטליות קמפיין פרסומי מקוון, בו נראה אנס שמשיג את הפרטים של הקורבן שלו באמצעות חדירה למאגר. לעומת זאת, השר סער אמר באירוע ההשקה כי אין צורך לחשוש ממנו ו-"להיכנס לפאניקה".

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר בתגובה לדו"ח כי הוא "למראית עין בלבד. במקום לדווח על הבדיקות שנערכו לצורך נחיצות המאגר הביומטרי ובמקום לדווח כיצד מנסה הרשות לבחון חלופות להקמת המאגר, כפי שנדרש בחוק, מציגה הרשות ספר של 60 עמודים, שכולו יחסי ציבור לתפארת רשות המאגר הביומטרי, אך הוא לא מפרט את הדברים החשובים באמת: האם המאגר הביומטרי באמת נחוץ למדינת ישראל, או שמא די בחלופה של תעודות זהות חכמות ותשאול על מנת למנוע גניבת זהות".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מודי

    200,000 מראה רק על מספר של אנשים שאין להם ברירה כמו בני נוער שמוציאים בפעם הראשונה ת.ז. אני חוזר ואומר אינני מתנגד לת.ז. חכמה, אני מתנגד לשמור את הנתונים במאגר מידע מרכזי. אין שום צורך בכך. האם כאשר אציג את ת.ז. החכמה בבנק , במשטרה , בכל מוסד ממשלתי או פרטי שדורש זיהוי יהיה קורא חכם אשר יאמת את הנתונים מול המאגר המרכזי? ברור שלא. כל הרעיון הזה נראה לי כגחמה של איש או ארגון. כאשר ברור לכל בר-דעת שאין מאגר נתונים שלא ניתן לפריצה, סליחה טעות, המאגר היחידי שאינו ניתן לפריצה הוא אותו מחשב שאינו מחובר לרשת, אבל גם זו טעות מיסודה, ישנה טכנולוגיה שיודעת להשתמש ברשת החשמל כרשת אינטרנט לכל דבר. ניתן להתגבר גם על האפשרות הזו לנתק את המחשב מרשת החשמל המרכזי ולהפעיל את המחשב דרך גנרטורים ומערכות אל-פסק. אינני מאמין שהמערכת שמתפעלת את המאגר הביומטרי המרכזי מנותקת מרשת החשמל הארצית? מי שקרא את הכתבה שלשום על הנערים מקליפורניה שרק "האזינו" למקלדת מבין שאותו הדבר ניתן לבצע גם כאן בכל אתר של משרד הפנים שמפיק את הת.ז. החכמות.

  2. יובל

    לא אירעו אירועים חריגים? מה עם האנשים שהצליחו לבצע הרכשה כפולה? מה עם אנשים שהמערכת מייצרת עבורם false\positive ? ישנה בעיית זיכרון לכמה גורמים בממשלה....

  3. סטטיסטיקאי

    האם זוהי באמת הצלחה? יש לזכור שמדובר באנשים שצריכים תעודות דחוף, אף אחד לא בא למשרד הפנים מרצונו, והאנשים האלה לא מקבלים ממשרד הפנים את המידע הדרוש כדי להחליט בחוכמה. 200,000 זה נשמע הרבה אבל זה בקושי שני אחוז מהאוכלוסיה. זאת אומרת כמעט 98% מהאוכלוסיה לא רצו למשרד הפנים כדי להרשם למאגר הביומטרי. בקצב הזה ייקח לפחות 30 שנה להחליף את התעודות! עוד שנתיים יש הצבעה חוזרת בעניין המאגר הביומטרי, ואם אז הכנסת תבטל סוף סוף את שמירת התמונות וטביעות האצבע במאגר הביומטרי, אז באמת ירוצו כולם להוציא תעודות חדשות.

אירועים קרובים