מני רוזנפלד, איגוד הביטקוין: "כרגע לא הכול ורוד אבל בסוף הביטקוין יצליח"

"כרגע לא הכול ורוד. בהחלט יש סכנות לצד אתגרים בשימוש בביטקוין, ונדרש להיערך לקראתם. למרות הכול, הביטקוין הוא הכסף של המאה ה-21, אי אפשר לעצור את הקדמה, ולכן אני מאמין שהוא יצליח", כך אמר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי.

רוזנפלד פתח את הכנס הראשון בארץ המתקיים בנושא זה. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במלון שרתון בתל אביב, בהשתתפות מאות מומחים ומתעניינים בתחום ובהנחיית פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

שרשרת אירועים שהתקיימו באחרונה סביב המטבע הווירטואלי העלתה את הנושא לכותרות. מספר מדינות, בהן רוסיה וסין, הכריזו כי הביטקוין הוא לא הילך חוקי בתחומיהן, והרשויות בישראל פרסמו שורה של אזהרות בשימוש בו. שלשום (ג') נעלמה אחת הבורסות המרכזיות של הביטקוין מהאוויר ונפוצו הערכות כי נגנבו ממנה סכומים בשווי של 350 מיליון דולר. הדברים הללו עוררו את דאגתם של המשקיעים וגרמו לצניחה בשערו של המטבע הווירטואלי.

לדברי רוזנפלד, "הביטקוין הוא המטבע הדיגיטלי, המבוזר, הראשון בעולם". הוא ציין כי השימוש בו נעשה דרך הרשת, עם תוכנות, תוך שימוש בטכנולוגית הצפנה (קריפטוגרפיה). "ביטקוין מבוסס פרוטוקול פתוח, נסחר ומשונע על גבי רשת מחשבים שיתופית, שמנהלת את כל הפעולות הקשורות בו", ציין.

הוא אמר כי "יש והיו מטבעות פיזיים רבים לאורך ההיסטוריה, מהם מטבעות ריכוזיים, שמדינה או חברה שולטות בהנפקה שלהם. בביטקוין אין דבר כזה, אין גוף שמנפיק אותו, וזה אחד המאפיינים שלו ששונים לעומת המטבעות האחרים".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

רוזנפלד ציין כי הקונספט של המטבע הדיגיטלי המבוזר הומצאה ב-2008 והביטקוין ספציפית – ב-2009. ממציא המטבע הוא סאטושי נקאמוטו (שם בדוי), "שכתב את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה, וקבע שרירותית שיהיו 21 מיליון מטבעות ביטקוין. בהתחלה המטבע החל להיווצר בקצב של 7,200 ביום, וכך היה ארבע שנים. בשנה שעברה ירד קצב הייצור בחצי. עד כה יוצר חצי מכמות המטבעות ובתוך כמה עשרות שנים נתקרב לגבול העליון, של 21 מיליון".

"כל מי שמבצע את החישובים שקשורים לביטקוין יוצר מטבע אחד כזה", הוסיף. "כל אחד יכול להשתתף בתהליך היצירה, באופן יחסי לכמות משאבי החישוב שהוא מספק".

למה צריכים ביטקוין?
"הביטקוין עובד כמו הכסף שאנחנו מכירים, רק יותר טוב", אמר רוזנפלד. "יש לו יתרונות על פני המטבעות המוכרים, למשל שאין צורך לסמוך על צד שלישי שינפיק אותו, בנקים או ממשלות. אין את התלות המוענקת למי שמנפיק כספים בעולם הפיזי – תלות שעלולה להיות מנוצלת לרעה. בביטקוין יש יותר כוח למשתמש". יתרון נוסף, הסביר, "הוא שקל לשלוח ולקבל כסף – כמעט ללא עלות. בנוסף, אין נקודת כשל יחידה, כי יש אלפי מחשבים בלתי תלויים שעוסקים בטיפול ובמסחר בו".

הוא ציין כי "הביטקוין מאובטח, היצירה והשינוע שלו מגובים ביכולות הצפנה מפני גניבה, והעובדה שההיצע שלו מוגבל מבטיחה שאין אינפלציה, מה שמגן על שחיקה שלו. כמו כן, אין ביטולי עסקאות, אין המרות והשימוש בו מעניק יכולת לענות למדינות עם כלכלות רעועות. הכול פומבי, מה שמספק שקיפות, על בסיס יכולות טכניות מתקדמות".

האתגרים שבביטקוין
עם זאת, אמר רוזנפלד, הביטקוין ונושא השימוש בו לא חפים מבעיות. "השימוש בו לא מספיק נפוץ ונדרש להמיר אותו לכסף פיזי; שערו תנודתי, כי הוא עדיין לא מימש את מלוא הפוטנציאל שלו – ושער יכול להשתנות; המעמד החוקי שלו מאוד לא ברור, מה שמקשה לפעול איתו; תשתית התוכנה המטפלת בו עדיין לא מפותחת מספיק; וגם הסביבה העסקית עדיין לא בשלה לשימוש בו. קשה למצוא עסקים העונים על הצורך הקיים. מנגד, קשה לגנוב אותו, וזה גורם לאנשים לשמור על הביטקוין".

בהיבט הטכנולוגי, ציין רוזנפלד, "כל פעולה של ביטקוין מבוססת תוכנה בקוד פתוח, Bitcoin-Qt, שכרגע נמצאת בגרסה 0.8. בקרוב תצא גרסה 0.9, שתכיל כמה שיפורים". הוא אמר כי "הביטקוין הוא לא רק מטבע. הוא מאפשר לעשות שימוש בטכנולוגיה לטובת פרויקטים, עסקים ועוד".

"התחום נמצא בחיתוליו – נעשות בו מדי חודש עסקות בסך של 300 מיליון דולר, יש בעולם 70 אלף בתי עסק המכבדים את המטבע, מתוכם 200 בארץ, וכמות המשתמשים בו בעולם עומדת על מיליון. למרות זאת, ולמרות האירועים העצובים שקרו והנחיות הממשלה, כיוון ההתפתחות של הביטקוין חיובי. יש בו סכנות ואתגרים, וצריך להיערך אליהם. בסופו של דבר, הביטקוין יצליח".