ד"ר אביב זהר, האונ' העברית: "אלגוריתם הביטקוין חייב להשתפר כדי לעמוד בעומס של שימוש המוני"

"תעבורת התנועות הכספיות בביטקוין, למרות כל ההייפ סביב המטבע, נמצאת רק בחיתוליה, ויש עדיין חסמים להתפתחותה", אמר ד"ר אביב זהר מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית.

ד"ר זהר דיבר בכנס הראשון בארץ המתקיים בנושא הביטקוין. הכנס נערך בשבוע שעבר במלון שרתון בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, בשיתוף איגוד הביטקוין הישראלי ובהשתתפות מאות מומחים ומתעניינים בתחום. מנחה הכנס היה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים.

"יש סוגיות רגולטוריות, ובנוסף עדיין צריך להעלות את המודעות הציבורית, יש צורך להגביר את האימוץ על ידי הסוחרים, להוסיף תשתיות ולייצב את שערו של הביטקוין, אך יש גם סוגיות טכניות שאם לא ייפתרו, יהיה קשה לביטקוין להגיע אפילו לרמת הפעילות של PayPal, שלא לדבר על רמת הפעילות של כרטיסי האשראי שאותם המטבע הווירטואלי רוצה להחליף", הסביר זהר.

הוא אף הציג חישובים שפיתח במאמר משותף עם עמיתו יונתן סומפולינסקי, לפיהם נפח השימוש בביטקוין (בלי להתייחס כרגע לערך הטרנזקציות), עומד על פחות מטרנזקציה אחת לשנייה, לעומת כ-100 טרנזקציות לשנייה שמתבצעות ב-PayPal ו-2,000 בממוצע בויזה: "האיטיות נובעת מהצורך לבדוק היטב כל טרנזקציה ולהימנע ממצב של תשלום כפול, כלומר שאדם משלם לאדם אחד ומיד אחר כך גם לאדם שני, כדי לשגע את המערכת ולגרום לה למעשה להכפיל את מספר המטבעות שברשותו. ככל שעולים במספר הטרנזקציות לשנייה, הסיכוי לתקלות כאלה גדל במהירות. אי טיפול בבעיה יגרום לביקוש גדול ממה שהמערכת מסוגלת לעכל וכתוצאה מכך הסוחרים ידרשו עמלות גבוהות, ואז המשתמשים ינטשו את ביטקוין". זהר וצוותו מציעים שיפור באלגוריתם שיאפשר לבורסות הבודקות את מהימנותה של פקודה לזהות ביתר קלות פקודות כפולות ולבטל אחת מהן.

זהר נשאל על ביטקוינים מזויפים והשיב כי "אין אפשרות להכניס ביטקוין מזויף למערכת, בזכות תוכנות ברמות אבטחה שונות. המשתתפים מחליטים בקונצנזוס מהי פקודה תקינה ומה לא". סוגיה נוספת המטרידה את כל מי שמתעניין בתחום היא היתכנות פריצת האלגוריתם של המטבע, ועל כך האמר זהר כי "אם תהיה אפשרות לשבירה של האלגוריתם, המשתמשים יוכלו להעביר את המטבעות שלהם לכתובת יותר בטוחה".

עם זאת, הודה זהר כי ישנה נקודת חולשה במערכת והיא האפשרויות להגיד לטלפון המחובר למשל לרשת של בית קפה, לחשוב שהוא מחובר לרשת הביטקוין וכך להוציא מבעליו את המפתח הפרטי שלו.

בהקשר אחר בירך זהר על היוזמה לקיים את הכנס ובתוכו את הפאנל האקדמי: "קיים נתק תקשורתי בין האקדמיה לקהילת הביטקוין ואנחנו באקדמיה שמחים לקבל משוב ולעבוד על פתרון סוגיות המעניינות את התעשיה".

"שיטות האבטחה שיש היום מתאימות למקצוענים"
ד"ר אלי בן-ששון מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הציג בכנס את בעיית האנונימיות של ביטקוין, או יותר נכון את בעיית אי האנונימיות: "כאשר אליס נותנת לבוב מטבע ביטקוין ובוב מקבל אותו, שניהם רואים את כל ההיסטוריה של הטרנזקציות במטבע זה.

"הפתרון היום הוא להשתמש במכבסת ביטקוין, באמצעות ערבוב מטבעות המאוחסנות בבורסות ביטקוין שונות בכל עסקה ואולם שיטות אלה מתאימות למקצוענים שיש להם מה להסתיר ולא למשתמש התמים שרק רוצה לשמור על פרטיותו."

בן-ששון מציע שיטה חדשה ולא מבוזרת, המכונה ZeroCash שמאפשרת להעביר מטבעות בלי להעביר איתם את כל ההיסטוריה שלהם, אך עדיין להריץ את השיטה המוניטרית האינטרנטית, בין אם זה יהיה ביטקוין או מטבע אחר שיירש אותו או יתחרה בו.

"חשוב לא לרכז את כל הביצים בסל אחד"
עידו בן-טוב, דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, הציע פתרון לבעיית ייצור הכתובות האקראיות בביטקוין שיש לה נקודת חולשה: "אם מצליחים לפרוץ מפתח סודי אחד, ניתן לפרוץ לכל הכתובות של אותו משתמש, בהיות כל הכתובות האחרות נגזרות שלה. תחת זאת עדיף לספק סדרת ערכים דטרמיניסטית וממנה לגזור כתובות ביטקוין לכל עסקה.

"הסיבה לצורך בכתבות מרובות לכל משתמש היא שכאשר הוא מקבל יש צורך להקצות כתובת ייחודית לכל לקוח כדי לדעת בוודאות מי שלח את התשלום. סיבה נוספת היא האנונימיות, סוחר אחד לא צריך לדעת מה עשו עם הכסף סוחרים אחרים. ולבסוף, חשוב לא לרכז את כל הביצים בסל אחד, כל כתובת יכולה להיות מנוהלת בבורסת ביטקוין אחרת, וכך לפחות לא מאבדים את כל הכסף במקרה של נפילה כמו שקרה השבוע לבורסת Mt. Gox". מסכם בן-טוב.