הטרדה מינית – בואו נדבר על זה רגע

לא הייתי מעלה את הנושא הזה היום, אלמלא אני מרגיש מתוסכל מאירוע שקרה לי השבוע: פנתה אלי מישהי, עובדת לשעברבמקום מסוים. החל מהשבוע הראשון לעבודה, נהג בעלי החברה להעיר לה על לבושה, להביע באוזניה את דעתו לגבי מידת ה"סקסיות" של לבושה וחלקים נבחרים מגופה, ואף "לעוץ לה עצות" לגבי העדפתו האישית, להתייחסותה העתידית.

לא מזמן, החליט אותו "תכשיט" גם לבדוק את מוצקות אחוריה של אותה בחורה.

התוצאה שהיא עכשיו מחפשת עבודה חדשה. המנכ"ל, והבוסית שלה יודעים, אבל הכל הושתק, והיא מסיבה לא ברורה לי, חזרה בה לפתע מהחלטתה לעמוד על זכויותיה, ו"השתפנה". כנראה לעולם לא אדע האם איימו עליה, או מה גרם לזה. אני פשוט מתוסכל שאני לא יכול לעשות עם זה כלום כי היא לא מוכנה.

אז לפחות אולי אוכל לגרום לכך שהתופעה הזו, שכנראה כל כך רווחת בתרבות הישראלית, אולי תגונה קצת יותר, ושמוטרדות אחרות כן יעיזו לעזור למגר אותה.

ישנו גבול דק בן הטרדה מינית על פי החוק, לבין התנהגות מילולית שאינה מכבדת, אולי מעליבה או גסה, אבל שאינה מהווה הטרדה. אנסה לעמוד על גבול זה: חשוב להדגיש שהטרדה מינית אינה דווקא מגע פיסי או ביצוע מעשים מגונים וללא הסכמה. אבל החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר גם התנהגות מבזה והצעות מיניות חוזרות מצד בעל סמכות ניהולית לכפופים לו כהטרדה מינית.

ישנן דרישות "קוסמטיות" בחוק – כגון מינוי אחראית הטרדה מינית, מישהי אליה יכולים לפנות, ופרסום תקנון הטרדה מינית במפעל או החברה במקום בולט. אבל עדיין, הבעיה היא בצורך של העובדת להגיש תלונה – אם לגורמים המתאימים במקום העבודה, או מחוצה לו, ועובדת שמפחדת להגיש תלונה, מפחד שאותם מנהלים יתנקמו בה, נמצאת במלכוד בעייתי

על פי החוק, הטרדה מינית (ולא מדובר דווקא במקום העבודה) יכולה להיות כל אחת מההתנהגויות הבאות:
‏1‏. הטרדה באיומים כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו או מאוים לעשות הוא בעל אופי מיני.
‏2‏. מעשים מגונים, ובכלל זה התערטלות, ליטוף עצמי, נגיעות – לא רק במוטרדת אלא גם עצמיות.
‏3‏. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד, כולל בדרך של התעלמות, שאינו מעונין בהצעותיו.
‏4‏. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו (בכתב, בע"פ, בהתנהגות או בכל דרך אחרת אפילו דרך תקשורת מחשבים), כאשר אותו אדם הראה למטריד כי ההתייחסות אינה רצויה.
‏5‏. התייחסות מעליבה, מבזה או משפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית. בכלל זה גם נעיצת מבטים בחזה עובדת תחשב להטרדה מינית. כאמור, הצעה חד פעמית בעלת אופי מיני לא תיחשב הטרדה, אך היא יכולה להיכנס לסעיף זה תחת התייחסות מבזה.

שימו לב החוק קובע כי המוטרד לא נדרש להראות סירוב או כי אינו מעוניין כדי שהתייחסות המטריד תחשב להטרדה מינית על פי החוק, במקרים הבאים:
•    במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.
•    במסגרת של טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל.
•    כשמדובר בניצול יחסי מרות בלימודים, בין אם מדובר בתלמיד שאינו קטין או בסטודנט.
•    כשמדובר בניצול קטינים וחסרי ישע.
•    כשמדובר במועסק עם מוגבלות ("משתקם").
•    לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיות כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.

דוגמאות של התנהגויות העשויות להיחשב כהטרדה מינית יהיו: בדיחות גסות, אמירות דו משמעיות, התייחסות בעלת תוכן מיני לאברי גוף, התחככות או כל מגע פיזי שנעשה כאילו במקרה, נגיעות, ליטופים, צביטות או חיבוקים, הערות פוגעות בעלות אופי מיני, דרישות לטובות הנאה מיניות, לחץ לבילוי משותף, לחץ לקיום יחסי מין, תקיפה מינית ואונס.

בנוסף, התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית – ושימו לב שהפסיקה קובעת שהתנכלות היא לא רק למושא ההטרדה המינית, אלא גם אם נניח עובדת אחרת פנתה להתלונן על הטרדה לחברתה, ולאחר מכן פגעו בה, עדיין מדובר בהתנכלות. התנכלות יכולה להתבטא בהפחתת שכר, הרעת תנאים, הורדה בדרגה, פיטורין וכדומה.

בפני עובדת שהוטרדה עומדים שלושה מסלולי בחירה – הגשת תלונה במשטרה, או אז המשטרה תפתח בחקירה, ותעמיד את המטריד לדין פלילי, שמקסימום הענישה בו היא מאסר שנתיים על הטרדה ושלוש שנים על התנכלות, או פניה בתלונה למקום העבודה, או הגשת תביעה אזרחית.

בקיץ האחרון שונה החוק, והפיצוי המקסימלי למוטרדת על מקרה הטרדה הנו 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק (אם בגלל ההטרדה נוצרו נזקים נוספים, כמו טיפול פסיכולוגי, הפסד הכנסה, ניתן להוסיף את עלותם לתביעה). אם מדובר במספר הטרדות, תאוריתית ניתן לתבוע 120 אלף על כל אחת, אבל לא בהכרח שבית המשפט יפסוק זאת.

חשוב לציין שאם מקום העבודה, בעקבות תלונת מוטרדת, אינו מטפל במקרה, הרי שניתן לתבוע גם את מקום העבודה עצמו, ולטעמי בתנאים מסוימים גם את המנהל שלא טיפל, כשותף בהסכמה למעשה.

אולי הכי חשוב לציין – שברוב המקרים יעדיף המטריד להגיע להסכם מחוץ לבית משפט, על מנת למנוע פרסום העניין, ואולי יש בכך גם כדי לשמש לקח לאותו מטריד, על מנת שאירוע שכזה לא יחזור מצדו לא רק לגבי המוטרדת אלא בכלל.

ולאחר כל זאת, ובתקווה שהמידע כאן יעזור לפחות לעובדת אחת, חשוב לציין שמתן הכלי החזק הזה בידי צד אחד, יכול ליצור בעיה מסוג הפוך – בתור מי שבכובעו כמנכ"ל לפני מספר שנים נתקל בעובדת ש"המציאה" לחלוטין תלונה על הטרדה מאחד מעובדי החברה, על מנת לסחוט כספים, ושרק במזל מוחלט – עקב נוכחות עובדות אחרות מעבר לקיר גבס, ששמעו את האירוע לגביו הייתה התלונה וידעו להעיד שמדובר בהמצאה מוחלטת, נמנע מאותו עובד כתם לחיים. ולצערי אני לא יודע להבטיח שאותה עובדת, שעפה כמו טיל מהחברה מיד לאחר מכן, לא חזרה על התרגיל שלה בחברה אחרת, והרסה חיים של אדם אחר. התלונה שלי במשטרה כנגד העובדת נסגרה מ"חוסר עניין לציבור". חבל.

קוראים שיש נושאים שמעניינים אותם, ושמעוניינים שאכתוב טור עליהם מוזמנים להציע את הצעותיהם למייל שלי, [email protected], ואשמח להתייחס.

פורום "קוראים שואלים"
פורום "קוראים שואלים" נועד לתת מענה ראשוני לשאלות שעולות מכם, הקוראים. המענה לא יוכל לתת תשובות מלאות, אלא בדרך כלל יבהיר הבהרת ראשונות ויתווה את השאלות הבאות והברורים הנוספים שיש לעשות. נשתדל שהפורום גם רעיונות לפתרונות שלא עולים בדרך כלל, אך גם אותם יש לבדוק באופן ספציפי למקרה.

נ. מבאר שבע שואל:
סיימתי פרויקט בניה גדול כקבלן משנה עבור יזם, לקוח שלי. עם סיום הפרויקט ולקראת התשלום האחרון הוציא לי היזם מכתב עם טענות שונות, בהן הוא מקזז לי שש מאות אלף שקלים, והודיע לי שעל מנת שאקבל את יתרת התשלום האחרון בסך כרבע מיליון שקלים (אחרי הקיזוז שהוא עשה), הוא דורש שאחתום על מכתב ויתור טענות ותביעות כנגדו.

אני ממש לחוץ על התשלום עכשיו, כי זה המון המון כסף מבחינתי. האם אני יכול לחתום על כתב הוויתור, ואחר כך לתבוע אותו ולהראות שזו הייתה חתימה תוך לחץ, ולבקש מבית משפט לבטל אותה?

לא הייתי ממליץ שתחתום על כתב ויתור שכזה, אפילו במחיר עיכוב התשלום, מאחר וכדי להוכיח בבית משפט שהחתימה הייתה תחת לחץ צריך להראות שלא הייתה לך ברירה – ובדרך כלל מדובר בסכנת חיים או חבלה עקב איומים, או סכנה כזו שלא משאירה בידך ברירה אלא לחתום. חתימה מתוך מצוקה כלכלית היא עדיין החלטה עסקית, ומייצגת את "גמירות דעתך", כלומר החלטה שלך לעשות את העסקה כמו שהציע אותה הצד השני.

הייתי מייעץ לך לפנות לבית המשפט בדחיפות, בתביעה לכלל הסכום, לאחר שיש לך אסמכתא כתובה להצעה של היזם, אבל בסעד שמבקש תשלום על הרבע מיליון מיידית, עקב אי קיום מחלוקת לגביו  מאחר והיזם עצמו טען שסכום זה מגיע לך, ודרך כך הייתי מנסה לקבל את הרבע מיליון שקלים  בהקדם. במקביל הייתי מייעץ לך להגיש בקשה לבנק לקבלת הלוואת גישור עד לקבלת הסכום של רבע מיליון שקלים, שנתמכת על ידי חוות דעת משפטית לגבי סיכויי קבלת סכום זה, שתחזק את עמדתך מול הבנק ואת סיכויי אישור ההלואה.

ג' מתל אביב שואלת:
פוטרתי לאחרונה אחרי 13 שנה בעבודה כמזכירת מנכ"ל, אחרי שהתחלף המנכ"ל. ביזו והשפילו אותי, ולדעתי גם השימוע שעשו לא היה תקין. אשמח לקבל מידע ולהבין מה היה צריך להיות, ואם זה באמת לא בסדר, מה אני יכולה לעשות.

באחד הטורים הבאים אתייחס לכל נושא השימוע והדרך הנכונה לפיטורי עובד. גם מצד המעביד וגם מצד העובד. בהקשר שלך אצור איתך קשר ישירות, על מנת לברר את הפרטים הספציפיים ולתת לך תשובות מדוייקות.

יש לכם נושא שמציק לכם? שאתם לא בטוחים בו? יעוץ ראשוני דחוף שלא ברור לכם את מי לשאול? שלחו שאלה ל[email protected], ואני מבטיח תשובה, ולו ראשונית, אם דרך המדור או באופן אישי.

הכתוב במדור זה לא נועד בשום מקרה ומצב להחליף יעוץ משפטי מסודר. אין להשליך בשום מקרה מהכלל למקרה פרטי, ובכל מקרה פרטי בו מדובר יש לבדוק את הנתונים הספציפיים ולקבל החלטות בהתאם.