רמי שפייר, יועץ מיחשוב: "שם המשחק – ניהול ההמשכיות העסקית"

"יש לא מעט סיכונים, תפעוליים ואחרים, אולם ניתן להיערך אליהם מראש. שם המשחק הוא ניהול ההמשכיות העסקית", כך אמר רמי שפייר, יועץ מיחשוב.

שפייר דיבר בכנס Data Center & Infrastructure. הכנס, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, התקיים באחרונה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי שפייר, "כל חברה שרוצה לשמור על עצמה, לא רק בהיבטים עסקיים ותפעוליים, פועלת גם לניהול הסיכונים השונים העומדים בפניה – סיכוני שוק, אשראי וסיכונים תפעוליים. ניתן להתמודד עם מירב הסיכונים ואף למזער אותם, על ידי פעולות ניטור, הכנסת בקרות הולמות וניהול מתאים. אולם, יש סיכונים כגון פגיעה בחברה בשל מלחמה, רעידת אדמה חזקה או מגפה שגורמת להיעדרות של רוב עובדי החברה, שאמנם לא ניתן למנוע אותם מראש אבל ניתן להיערך אליהם מראש".

"יש לחדד את ההבדל בין ניהול סיכונים להמשכיות עסקית. זו האחרונה עוסקת במצבים בלתי נמנעים. כדי לקיים המשכיות עסקית חייבת להיות מחויבות של ההנהלה. בלעדיה זה לא ילך", אמר.

עד לאחרונה, במשך 13 שנים, ניהל שפייר את התפעול ואת ההמשכיות העסקית של קבוצת ישראכרט. לפני כן ניהל במשך שנים רבות את מחלקת הנהלים וההדרכה של מערך סחר החוץ בבנק הפועלים, בכלל זה את מיכון סחר החוץ בבנק. שפייר תיאר כיצד הביא, לדבריו, את ישראכרט למוכנות מלאה למצבי אסון. "ישראכרט היא ארגון קריטי", ציין. "כקבוצה שמנפיקה גם כרטיסי אשראי אחרים, היא חייבת לשמור על הערך המוסף במקרה של כשל. בשנים האחרונות הוציאה ישראכרט עשרות מיליוני שקלים על מנת לשמר על המשכיות עסקית".

"המשכיות עסקית מורכבת מאתרי גיבוי. לישראכרט היה אתר במשרדי בנק הפועלים והיא הקימה אתר גדול בדרום נתניה, שהוא זה שישרת את החברה במקרה של אסון כולל. בנוסף, הבניין שלה מאכלס 1,600 עובדים ויש לה הסכם עם בית ברל שבמקרה של פגיעה פיזית – היא תעבור לשם. החברה הקימה שם שירותי תשתית וטלפוניה", אמר.

שפייר המליץ לשקול את הקמתו של אתר שלישי, "למקרה שחס וחלילה, גם אתר הראשי וגם אתר הגיבוי ייפגעו. המטרה בכך היא שיהיה אוסף של מידע שעל בסיסו ניתן יהיה להתאושש".

לדבריו, ארגונים צריכים לנסח נוהל ברור למצבי חירום, "כזה שאומר ומסביר ליחידות החברה מה עושים במקרה של אסון. בישראכרט בנינו פנקסי חירום, עם דפי משימות מה לעשות. שלב נוסף הוא הדרכה והטמעה. כתבנו לומדה שכל עובד חתם שקרא אותה, העברנו סדנאות לכל אחת מיחידות החברה, כדי שהעובדים ידעו מה קורה במצב של אסון ומהם התהליכים הכי דחופים שנדרש לעשות. על סמך זה בנינו פנקסים, אנחנו מתרגלים את הנושא כמה פעמים בשנה, בכלל זה כיצד לבצע גיבוי והתאוששות בתוך 20 דקות".

הוא הוסיף כי "נדרש לבצע תחילה סקר פערים – מה יש ומה לא קיים. לאחר מכן צריך לכתוב את מדיניות החברה לתחום ההמשכיות העסקית, תוך הסתמכות על הרגולציות הרלוונטיות לה. יש לקבוע לכל אחד בארגון, מראשון המנהלים ועד אחרון העובדים, תפקיד אותו עליו לבצע בחירום. על הארגון למנות מנהל בכיר שיהיה אחראי לטיפול בתחום. בנוסף, יש לקבוע נהלים ו-SLA, הסכם רמת שירות לאותם מהספקים שהם קריטיים להמשך התפקוד של הארגון".