השבוע שהיה

כשהווירטואלי והפיזי בשדה הקרב מתחברים

השבוע הנוכחי החל בסימן ביטחוני ולמרבה הצער גם מסתיים באקורדים צורמים, של מטחי פצצות הנוחתים שוב על ראשיהם של תושבי הדרום. בתחילת השבוע ערך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסיבת עיתונאים באילת כדי לחשוף את כלי הנשק הרבים שתפס חיל הים בשבוע שעבר על האונייה האיראנית.

האירוע נועד בעיקר עבור כלי התקשורת הזרים, הבלוגרים וכותבי הפוסטים ברחבי העולם, במטרה לשפר ולו במעט את התדמית של ישראל. אלא שהעולם לא נפל מכיסאו, חלק גדול מהכתבים ויתרו על התענוג לטוס לאילת ולא ברור עד כמה מסע ההסברה הזה אכן יביא את הפירות המצופים.

כלפי פנים תרם האירוע לחיזוק מעמדו של צה"ל, ובמיוחד של זרועות המודיעין וחיל הים. חלק גדול מעבודתן של זרועות המודיעין מבוסס על מערכות מידע, טכנולוגיה ועוד דברים מתוחכמים שהשתיקה יפה להם. אין ספק שמלבד ההישגים הפיזיים של אותו מבצע, הוא הוכיח כי נלמד אחד הלקחים היותר חשובים ממבצעים קודמים: שילוב בין זרועי משופר, תיאום בין מערכות שליטה ובקרה ופיקוד איכותי המתבסס על נתוני אמת, וידיאו וקול ישירות מהשטח. יסלחו לנו כל אלה שצחקו כשראו את מפקד חיל הים מדווח בשידור חי לרמטכ"ל על הצלחת הפעולה. איש בוודאי לא חושב שצה"ל השקיע משאבים כל כך יקרים במערכות שמאפשרות דיווח כזה רק כדי להיכנס למהדורת החדשות המרכזית. המסקנה, כמובן, היא שמערכות הביטחון צריכות להמשיך ולהשקיע ב-IT, כל עוד התוצאה הסופית היא הצלחה ביעדים שהצבא שם לעצמו ובעיקר חיסכון בחיי אדם ונזקים פיזיים.

כמובן שלפעילות הזו הייתה השלכה גם על הנושא החם – סייבר. אתרים ישראליים הותקפו מכל הכיוונים וזוהי עוד מסקנה שצריכה להילקח בחשבון. אנחנו חיים במציאות שבה הווירטואלי והפיזי בשדה הקרב מתחברים. מה שקורה במציאות הגשמית משליך מיד על הסייבר ועל המרחב הקיברנטי. הרצון של האויב לפגוע בעורף מתמקד לא רק בטילים שהוא מתכנן לירות על אזרחי ישראל, אלא גם בניסיונות אינספור לשבש את החיים על ידי פגיעה בתשתיות תקשורת, אתרי אינטרנט ומערכות שליטה ובקרה שמפקחות על תחומים חשובים כמו תחבורה, בריאות וכלכלה.

ההשלכות הקיברנטיות של פעולות מבצעיות צריכות להיות חלק חשוב מאוד במערכת השיקולים של המפקדים בבואם לתכנן את הקרב הבא.

2013 לא הייתה נוראית כל כך

שתי חברות אינטגרציה ושירותים מובילות בשוק שחררו בסוף השבוע את הדו"חות שלהן המסכמים את הרבעון האחרון של 2013 ואת השנה כולה – מטריקס ו-One1. עיון בדו"חות שלהן מעלה שבסופו של חשבון, השנה החולפת לא הייתה כל כך גרועה כפי שניסו לתאר אותה. נכון, הייתה האטה מסוימת בפעילות, בחלקה עקב לוח השנה – בעיקר העובדה שהחגים נפלו השנה כולם ברבעון השלישי – ובחלקה עקב המצב הכללי במשק. המיתון נתן את אותותיו בתחילת השנה אבל, כפי שחזו לא מעט אנליסטים, המצב השתפר בסופה.

שתי החברות סיימו את השנה עם רווחים והכנסות ברמה סבירה. על סמך דברי המנכ"לים שלהן, מוטי גוטמן ושי אוזון, ניתן להיות אופטימיים גם בשנה הנוכחית. לא, 2014 לא תהיה "שנת הבוננזה", אבל במציאות שבה אנחנו חיים כיום, חברה שתסיים אותה בצורה דומה ל-2013 תוכל לטפוח לעצמה על השכם ולחייך למשקיעים.

השוק הארגוני נמצא בשנים האחרונות בפרשת דרכים, כאשר באופק נראים פתרונות וטכנולוגיות שיכולים להאיץ את מגמת החיסכון וההתייעלות שכל ארגון רוצה בו ומצד שני, מאתגרים את הספקים למצוא פתרונות יצירתיים כדי לסייע למנמ"רים לקדם את היעדים שלהם בארגון.

המעשים הטובים כל השנה

השבוע סיקרנו באנשים ומחשבים בהרחבה ובאהבה את הפעילות של חברות היי-טק ליום המעשים הטובים, שחל ביום ג'. ההיענות של החברות לבצע פעילויות ביום הזה הייתה יפה ומרגשת. שמחנו לשמוע שלא מדובר בהתנדבות ליום אחד, אלא שתרומה לקהילה היא חלק מהאג'נדה של מרביתן ומרבית העובדים שלהן. כל עובד לפי דרכו ולפי יכולתו, כל חברה והתחום שהיא מאמצת ופעילה בו. חלק גדול מהפעולות אינן מיוחצ"נות, ובצדק, ולכן אנחנו לא תמיד שומעים עליהן, אבל הן שם.

בכל התנדבות שהיא, המטרה היא לעשות עבור כל כך רבים שזקוקים לעזרה. גם צביעת קירות בבית אבות או תיקון מחשבים לנזקקים שידם אינה משגת לשלם לטכנאים הם פעולות חשובות מאוד. ענף ההיי-טק יכול לשמש דוגמה ליישום המושג תרומה לקהילה ולהנהלות יש יכולת לרתום את העובדים לשם כך. זה לא נעשה על ידי הורדת הוראות ואכיפת סמכות, אלא בתהליך ארוך של חינוך, דוגמה אישית ורצון טוב של עובדים מוכשרים, שלמרות התובענות הנדרשת בעבודתם והדילמה הקבועה של איזון בין קריירה לעבודה, הם מוצאים את הזמן לעשות משהו בשביל הנשמה. כן ירבו.