ההיי-טק לא מעניין את הכנסת

והרי החדשות הטריות ממשכן הכנסת: ועדת הכלכלה אישרה שורה של הטבות למפעלי האלקטרוניקה וההיי-טק; ועדת החינוך אישרה את התוכנית שהגישו שרי החינוך והאוצר, שתכליתה הגדלה משמעותית של מספר הלומדים בחינוך הטכנולוגי והגדלת תקציבים למוסדות אקדמיים שייתנו בונוסים לבוגרי 4-5 יחידות; ו-ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון שבו נציגי צה"ל דיווחו על עלייה משמעותית במספר בוגרי תיכון שמתאימים ליחידות הטכנולוגיות. אם קראתם עד כה והתגלגלתם מצחוק, סימן שאתם מבינים שמהדורת חדשות עם ידיעות אלה יכולה להיות משודרת רק באווירה פורימית, ואולי במדינה אחרת- לא בישראל של היום.

בחזרה למציאות: ביום ד' הקרוב תקיים הכנסת את יום הדיונים האחרון שלה למושב החורף. הטור מוקדש הפעם לעיון בסדר היום ובפרוטוקולים של כמה מוועדות הכנסת שאמורות להתייחס לענף ההיי-טק, ולו בצורה כלשהי. ניתן לראות שאף לא אחד מהנושאים הדחופים שדורשים טיפול בכל הקשור להיי-טק הישראלי אמנם טופל.

באוקטובר האחרון, זמן קצר לאחר שהודיעה על סיום תפקידה, השתתפה כרמלה אבנר, הראש היוצאת של מטה התקשוב הממשלתי, בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה שעסק בקיצוצים בתקציבי המיחשוב הממשלתיים. אבנר סיפרה בדיון על החלומות הרבים שנרקמו סביב התקשוב הממשלתי ועל הציפיות הרבות, הן של המנמ"רים והן שלה, כמי שהייתה אמורה להוביל את הדברים. יו"ר הישיבה, ח"כ אברהם מיכאלי, קטע את דבריה ואמר: "ציפיתי שתוקם רשות, אבל אני מכיר את התנגדות הממשלה לכך. יש צורך ברשות מסוימת שתהווה גוף על, כך שלא יהיה מצב בו כל משרד ממשלתי מחליט לבד מה הוא רוצה לעשות". הוא ציין כי "אני רוצה לראות היכן הכשל. בין החלטת ממשלה שהייתה לפני שנה וחצי לבין המצב בפועל כיום, זה לא מתבצע".

מיכאלי דייק בדבריו. אבנר, אז עדיין עובדת מדינה, התאפקה ולא סיפרה לו שזו אחת הסיבות שהביאו אותה להתפטר מתפקידה.

הצדק שבדבריו של מיכאלי לא הפריע לממשלה להמשיך במדיניותה בנושא התקשוב. עדיין אין מחליף לראש מטה התקשוב והוא פועל תחת ממלא מקום, אף על פי שאבנר הודיעה על סיום תפקידה בספטמבר, ועדת האיתור שתראיין את עשרות המועמדים שנגשו למכרז מונתה רק באחרונה.

באר שבע כדוגמה
נושא אחר שבכל זאת עלה על שולחנה של הכנסת בכל הקשור להיי-טק הוא התפתחות הענף בבאר שבע. ועדת הכלכלה, שדנה בנושא, ציינה את העיר כדוגמה. בזכות ראש העיר, רוביק דנילוביץ', ו-25 אלף הסטודנטים שלומדים בה, שופרה תדמיתה של באר שבע והיא נחשבת כיום לעיר יזמות. הממשלה לא משכפלת בינתיים את ההצלחה של באר שבע לצפון ולא מביאה לניצול של הפוטנציאל הרב שנמצא שם.

ח"כ אראל מרגלית ציין כי הועלה רעיון להפוך את כרמיאל ל-"עיר התוכנה של הגליל". אולם, הוסיף, "הצעירים אמרו לראש העיר באותם דיונים (על הקמת עיר התוכנה – י"ק): תשמע, אנחנו לא רק עובדים וישנים. אנחנו רוצים שיהיה בעיר כמו כרמיאל, אם היא רוצה להיות עיר אמיתית, בית קולנוע, מקום תרבות".

והנה מתחברת התמונה: הבעיות המרכזיות שמעסיקות את ההיי-טק בישראל, את אלה שלא מסתנוורים מכל אקזיט, מכובד ככל שיהיה, הן הבעיות שמעסיקות את כלל החברה הישראלית. הקמת תחנת רכבת ומרכזי בידור בכרמיאל לא תשרת רק את ההיי-טק באזור, אולם תעודד משקיעים להקים מפעלים בה.

כיום, הרעיון של הבאת הצעירים לצפון לא ישים, בגלל העדר תשתיות תחבורה סבירות, על אף השיפורים הרבים שנעשו ברכבת ישראל. שלא לדבר על המגזר הערבי-ישראלי, שההשתלבות שלו בתעשיית ההיי-טק נמצאת רק בראשיתה. אלא שאפשר לעשות את זה. בתוך כמה שנים אפשר להפוך את הצפון למרכז ענק של יזמות, חדשנות וטכנולוגיה.

מייחסים להיי-טק הישראלי את הביטוי "הקטר של המשק". מטבע הדברים, הקטר הזה מוביל הרבה קרונות – המשק והכלכלה הישראלית בכללותם. אם הקטר הזה מקרטע, יורד מהפסים או לא מצליח להגיע ליעדו, כל המשק הישראלי יסבול וסובל מכך, במיוחד מעמד הביניים. כדי שהוא יחזור לפסים הנכונים, מן הדין שיהיו מרכזי היי-טק במקומות נוספים ברחבי הארץ.

ממש סמוך לסיום המושב נערכה פגישת יסוד של השדולה למען ההיי-טק בכנסת הנוכחית. היו שם כל ראשי הענף, הבעיות שהועלו בפגישה אינן חדשות והפתרונות כמובן לא קיימים. יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה עדיין ממתין לטלפון מראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי שיבשר לו על מימוש הבטחות שנתנו אנשיו לפני הבחירות. נתניהו מכיר היטב את הענף ויודע איך לטפל בו, מניסיונו בקדנציה הראשונה, שלא חזר על עצמו.

השורה התחתונה: אמנם התקיימו במושב הנוכחי של הכנסת כמה ישיבות שעסקו בהיי-טק, אולם ניתן לומר כי הוא היה מהגרועים ביותר בכל מה שקשור בטיפול בנושאים שהממשלה חייבת לטפל בהם כדי לסייע לענף. יש לקוות שמושב הקיץ יהיה פורה ומעניין יותר.