טובה צירלין, נס: "כדי לחולל פריצות דרך יש לפתח סביבה תומכת חדשנות, שמבוססת על חזון ומחקר"

"מדובר בעתיד המפתח תודעה אינטליגנטית של אדם חוקר, של אדם הוגה, תפיסה שמאפשרת חשיבה גבוהה, צופה פני עתיד, תוך התמודדות עם שינויים מואצים שמתרחשים בחברה", אמרה צירלין, מנהלת תחום חינוך טכנולוגי בחברה

טובה צירלין, מנהלת תחום חינוך טכנולוגי בנס ישראל. צילום: קובי קנטור

"סביבה מעודדת חדשנות לא מתפתחת מעצמה. היכולת לחולל פריצות דרך מחייבת פיתוח של סביבה תומכת חדשנות, שמונעת על ידי חזון אמיץ ומחקר שתומך בדרך החשיבה הזו. מדובר בעתיד המפתח תודעה אינטליגנטית של אדם חוקר, של אדם הוגה, תפיסה שמאפשרת חשיבה גבוהה, צופה פני עתיד, תוך התמודדות עם שינויים מואצים שמתרחשים בחברה", כך אמרה טובה צירלין, מנהלת תחום חינוך טכנולוגי בנס ישראל.

צירלין דיברה בכנס הסיום של מחזור ו' של פרויקט "פיתוח מנהיגות טכנולוגית וניהול ידע- CTM-Ed". הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אמש (ד') על ידי נס ישראל בוואהל סנטר בר אילן שבגבעת שמואל. השתתפו בו מאות בוגרי התוכנית והוריהם, כמו גם בכירים במשק ונציגי ממשלה, צמרת אגף התקשוב בצבא, ראשי עיריות ורשויות מקומיות, מנהלי מחלקות חינוך, אנשי ומנהלי היי-טק ואנשי מחקר ופיתוח.

לדברי צירלין, "מראשית קיומה של מדינת ישראל היו המדע, הטכנולוגיה והחדשנות לאבני הבניין המרכזיות, ששימשו לביסוסה הכלכלי, החברתי והביטחוני. בתחילת דרכה, התהדרה המדינה בשלושה מוסדות אקדמיים, שניים מהם מדעיים נטו: הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ויצמן. בבסיס תרבותה עמדה האמונה והאתוס כי מדע, טכנולוגיה וחדשנות הם מאבני היסוד של מדינה מודרנית".

היא ציינה כי "בסוף שנות ה-80' השתנתה מגמת החדשנות, מהתמקדות בצרכים הפנימיים למגמות עולמיות בתחומי הטכנולוגיה העילית. בשנים אלה צמחה בישראל תעשייה עתירת ידע שהעניקה למדינה יתרון משמעותי וייחודי. כך התפתחה ישראל עם השנים לאומת הסטארט-אפ. תקופה זו התאפיינה בהקמת אלפי סטארט-אפים ומרכזי פעילות של חברות רב לאומיות. בעשור הראשון למילניום, בעקבות התפתחות מגמות טכנולוגיות עולמיות, השתנתה מגמת החדשנות בישראל: מחברות טכנולוגיה עילית לטובת חברות אפליקציה, שממנפות את הגידול האדיר בתעשיות האינטרנט והמובייל".

"יש לחדשנות הגדרות שונות שברובן טוענות שחדשנות היא תהליך יצירת ערך באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים או חדשים", אמרה צירלין. "נדרשת חדשנות שלא חגה סביב חינוך קצר מועד, בטווח המיידי – של חמש שנים, ובינוני – של עד 10 שנים, אלא התמקדות בחקר רעיונות פורצי דרך, כאלה שחותרים לפתרונות חדשים, עם יכולת לפתח רעיונות יסוד. נדרשים לימודי עתיד פרו-אקטיביים, שיוצרים רעיון פורץ דרך אותו יש לחקור ולבסס מדעית, באופן מושכל ומשוכלל".

לדבריה, "מה שיהיה בעתיד תלוי בחדשנות הגואה שפוקדת את המדע ואת החברה בכלל. מושא התוכנית שלנו ועתידה הוא חיזוק יסודותיו ובחינת השפעתו של כור ההיתוך שנוצר בין כתליה של נס טכנולוגיות, ליצירת מנהיגים מוכשרים, שיובילו מחקר ופיתוח במדע ובהיי-טק".

צירלין אמרה כי "יש פה צעירים תאווי דעת, שבוחנים את השינוי בהתהוותו, באמצעות מרכיבי ידע בין-תחומיים, תוך התמקדות בפנים הטכנולוגי, המוסרי והאישיותי. האתגר הגדול שעומד בפני התלמידים רחב יותר מזה שדור ההיי-טק הנוכחי עומד בפניו וטומן בחובו שיח עתידני, ספקנות, בחינה וחקירה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים